הבחירות המקומיות: זמן להשפיע על הסביבה

עוד לא יבשה הדיו מתוצאות הבחירות לכנסת ה-19, וכבר בתוך פחות משנה (בחודש אוקטובר) צפויות הבחירות לרשויות המוניציפליות. מי שציפו כי המפלגות הירוקות יספקו הפתעה בבחירות לכנסת - התבדו. אך גם אם אף מפלגה ירוקה לא נכנסה למשכן, זה עדיין לא מלמד שהאג'נדה הירוקה התפוגגה או שהציבור אדיש לאתגרים הסביבתיים. להפך - החזון הסביבתי מוטמע בסדר היום הציבורי החדש, והוא גם תופס מקום יותר מרכזי בזירה המקומית.

כתבות נוספות במדור כלכלה ירוקה :

• כתב סביבה נולד: תחרות בינלאומית גם לנוער ישראלי
• קנס של כ-4 מיליון שקל לצה"ל: לא פינה אסבסט
• שיאן מיחזור הבקבוקים: תיכון ממזרח ירושלים
  

הציבור בישראל עדיין מצפה לראות את נושאי הסביבה מטופלים על ידי נבחרי הציבור, כחלק מסדר היום הלאומי. מאבקים ציבוריים בעניין צדק חלוקתי בשימוש במשאבי הטבע כמו מצבורי הגז הטבעי, הנפט ו פצלי השמן, אוצרות הטבע שבים המלח, נושאים של ניהול משק האנרגיה או שימושי קרקע, איכות האוויר או המים, נמצאים בתודעה הציבורית וממחישים היטב את העובדה שהחזון הסביבתי לא נעלם, אלא עבר תהליך של הבשלה טבעית.

תושבי עמק חפר מפגינים נגד הקמת מתקן גז בתחומם

ויש גם פן נוסף. המהפכה התחיקתית הירוקה של השנים האחרונות העבירה חלק ניכר מחובת הטיפול בנושאי הסביבה לרשויות המקומיות. ראשי הרשויות המקומיות הפכו לכתובת מרכזית של הציבור לטיפול במפגעים סביבתיים ולהובלה של מדיניות להגנה על משאבי הטבע והסביבה.

דוגמא בולטת לכך הוא חוק האריזות מ-2011 שהטיל למעשה על הרשויות המקומיות את הנטל להוביל את מהפכת המיחזור של הפסולת העירונית והפרדתה לסוגי פסולת בפחים שונים. החוק הציב את השלטון המקומי כשותף מרכזי להובלת הפרדת פסולת האריזות בתוך הערים מזרם הפסולת העירונית הכללי, וחייב אותו לשיתוף פעולה עם היצרנים באמצעות תאגיד שהוקם למטרה זו.

בערים רבות כגון תל-אביב, הרצליה ובת ים כבר ניתן למצוא לפחות פח נוסף אחד שהוא תוצאה ישירה של חוק האריזות,

ופריסת תשתית נוספת לזרמי הפסולת המופרדים עוד צפויה להתרחב. מהלך זה הינו בעל השפעה ישירה על הרגלים יומיומיים של הציבור, ולכן ברור שהוא מצוי במוקד התעניינותו ברמה המקומית.

בנוסף, חוק אוויר נקי שנכנס לתוקף בשנת 2011, ונועד לטפל בנושא זיהום האוויר שהינו אחד ממפגעי הסביבה העיקריים בישראל, הטיל על רשויות מקומיות חובה להכין תוכניות להפחתת פליטות מזהמי אוויר. החוק גם העניק לרשויות המקומיות סמכויות ניטור וביצוע חדשות במטרה לאפשר להן לפעול להבטחת איכות האוויר בערים, למען בריאות התושבים. איכות האוויר נתפסת על ידי הציבור במובהק כחלק בלתי נפרד מאיכות החיים שלהם בעיר.

השמירה על חופי הים מצויה אף היא על סדר היום העירוני של ערי החוף. החוק לשמירת הסביבה החופית על עדכוניו בשנים האחרונות והחוק להסדרת מקומות רחצה, עיגנו היטב את האינטרס הציבורי בשמירת חופי הים כנכס ציבורי פתוח לציבור.

יישומם של חוקים אלה זוכה לעניין ציבורי רב, נוכח האיומים הסביבתיים הצצים חדשות לבקרים מול חופי הים: בנייה פרטית, שימושים פרטיים, מתקני תשתית חדשים (כמו תשתיות גז טבעי ותחנות כוח), זיהום באמצעות הזרמת שפכים עירוניים ועוד.

הקנסות הולכים ישירות לקופת הרשויות 

מעבר לכך, סמכויות אכיפה חדשות של כל חוקי הסביבה בישראל, הוענקו לרשויות המקומיות במסגרת חוק האכיפה הסביבתית. החוק מטיל חובה ומסמיך פקחים עירוניים לנטר, לפקח ולהטיל קנסות על עברייני סביבה (זיהום אוויר, זיהום מים, זיהום קרקע ועוד) בתחומי הרשות המקומית בה הם פועלים. קנסות הנגבים על ידי הפקחים העירוניים, לפי חוקי הסביבה, נכנסים לפי ההסדר החדש לקופת הרשות המקומית, בניגוד למצב המשפטי שקדם לחוק.

זאת, לצד החוקים הוותיקים כמו חוק התכנון והבניה שמחייב את מוסדות התכנון העירוניים לשקול שיקולי סביבה בתכנון העירוני והופך את הרשות המקומית באמצעות הוועדה המקומית שלה לבעלת השפעה ניכרת על שמירת המרחב הציבורי העירוני (פארקים, גנים ציבוריים, ריאות ירוקות).

עו"ד ציפי איסר איציק היא ראש המרכז להגנת הסביבה במכללה האקדמית נתניה ומנהלת התוכן של כנס סביבה 2050. הכנס יתקיים ב-12.3.2013 וצפויים לקחת בו חלק כ-1,200 משתתפים מהארץ והעולם