עולה, חדש: יבגני רומן על "איגור ומסע העגורים"
המסע שעשה יבגני רומן בדרך להשלמת סרטו הראשון היתה עקלקלה ומלאת מהמורות: מהעבודה עם שחקן ראשי בן 10, דרך שליטה בקבוצת ילדים משועממים ועד צילומי העגורים. "זוהי חוויה טראומטית ומספקת", הוא אומר. הערות הבמאי
הפנטזיה הקולנועית "איגור ומסע העגורים" מגוללת את סיפור עלייתו ארצה של הילד איגור, לצד הנדודים, קשיי ההתאקלמות והגעגועים לאביו שנותר ברוסיה. אבל מאחורי הסרט עומד גם סיפור המסע של הבמאי יבגני רומן, שבדרך להשלמת הפיצ'ר הראשון שלו נדד בין אתרי הצילום בישראל ובפולין, חווה חוויות, עבר אתגרים מורכבים, ובצדם גם הישגים.
בסופו של דבר זה היה שווה, ורומן בן ה-33 (שביים בעבר את סדרות הטלוויזיה "לנין באוקטובר", ו"בין השורות") כבר צופה קדימה להמשך הקריירה הקולנועית שלו. "זו חוויה טראומתית מצד אחד, מספקת מצד שני - ובתמונה הגדולה - זה מה שאני רוצה לעשות".
במאים נוספים מספרים על סרטיהם ב-ynet :
- יריב הורוביץ על "רוק בקסבה"
- מיכאל מאיר על "עלטה"
- גור בנטביץ' על "לרדת מהעץ"
- דן תורג'מן על "רימון הזהב"
גיא דוידי על "חמש מצלמות שבורות"
רומן שנולד במינסק שבביילארוס, עלה ארצה ב-1990, כך שחוויית ההגירה כנער צעיר לא היתה זרה לו. אולם איתי שצ'רבק, שמגלם את איגור, הוא דווקא יליד ישראל. הוא אמנם דובר רוסית מבית הוריו, אולם בסרט זה נדרש לגלם ילד עולה. בניגוד למשתתפים אחרים בסרט: מנשה נוי, אולה שור סלקטר, תומאש סובצ'אק הפולני ואפילו הילדה כליל ארבל - שצ'רבק מעולם לא השתתף בצילום סרט. למרות זאת, רומן מצא בו משהו מיוחד וליהק אותו לתפקיד הראשי.
"ראינו הרבה ילדים, אבל איכשהו הם לא התחברו לאיך שראיתי את איגור", מספר רומן, ונזכר בגילוי של שצ'רבק כחודש לפני הצילומים, "הוא היה קטן, בן 10, וחיפשנו בהתחלה ילד יותר גדול. ראיתי אותו בווידאו והאמת שממש הרגשתי שזה יכול לעבוד, שאני יכול לסמוך עליו, שזה ילד שיכול לסחוב את הסרט על כתפיו. ולמרות שלא היה לו שום ניסיון משחק מול מצלמה, רציתי ללכת איתו".
רומן אמנם צלח את העבודה עם הכוכב הראשי שלו, אותו הוא מכנה כילד רציני, אבל כשמדובר בקבוצה גדולה יותר של ילדים - ורבים כאלו השתתפו בסרט - היתה בעיה גדולה יותר. הבמאי סיפר כי בניגוד לאופי הרגוע שלו באופן טבעי, הוא מצא עצמו מאבד את שלוות רוחו מדי פעם על הסט, כשהסטטיסטים הפוחזים שלו איבדו ריכוז ומשמעת, וגרמו לבלאגן על סט הצילומים.
"סט זה דבר די משעמם אם אתה לא במאי, או שחקן ראשי, אז שאר הילדים משתעממים אחרי חצי שעה בערך ומתחילים קצת להשתגע", מסביר רומן. "יש חבורה מתוסכלת מאוד של עשרות מבוגרים שעומדים סביבם, ולא כל כך יודעים מה לעשות איתם, ואיך להחזיר את הסדר הישן והטוב לסט". הפתרון שמצא רומן להתמודדות עם
האתגר הלא פשוט הזה היה להזהיר את הילדים שאם לא ישמרו על משמעת ושקט, לא ייכנסו לפריים. והנה הפתעה - זה עבד. כולם הרי רצו להיות בסרט.
השיטה הזאת לא כל כך עבדה במקרה של צילומי העגורים - הציפורים החשדניות הללו לא כל כך התעניינו בצוות הצילום שהגיע לאגמון החולה כדי לתעד אותם. כנראה שהם אף היו מעדיפות שאלו לא יהיה שם, ובוודאי שלא שיתפו פעולה. לכן, נדרש רומן לשלב חומרים גלם של צלמי טבע מקצועיים, ובעזרת אפקטים - לגרום להם להראות אמינים כחלק טבעי מהסרט.
התוצאה היתה כל כך טובה, עד שהצלם הפולני של הסרט, אדם סיקורה, התפעל במהלך עבודה על תיקוני הצבע מהשוט שתפס לכאורה. רומן נמנע מלחשוף בפני הצלם שלו את האמת, אך יכול לספר לכם כי היה זה בעצם שוט שנלקח מצילומי הטבע ששולבו בסרט. על כך ועוד, בכתבת "הערות הבמאי" עם יבגני רומן.
