"העלאת המסים תייקר את הדירות עוד יותר"
תגובות חריפות על המלצת בנק ישראל להעלות את המסים בשוק הדיור לא איחרו לבוא. הקבלנים: "ענף הנדל"ן הוא אחד הממוסים במשק, המדינה מקשה על האזרחים למצוא קורת גג". התומכים: "טיפול בשוק הנדל"ן בהיבט המיסוי היה מתבקש זמן רב, זו הדרך האלגנטית להקטין את משקל המשקיעים בשוק"
ההערה של חברי הוועדה המוניטרית של בנק ישראל, כי הממשלה החדשה תידרש לנקוט בצעדי מיסוי כדי לרסן את מחירי הנדל"ן שממשיכים לגאות, מעוררת תגובות חריפות. זאת, הן מגורמים בשוק הנדל"ן והן מגורמים בשוק ההון.
נשיא התאחדות בוני הארץ, נסים בובליל, מצא לנכון להזכיר לבנק ישראל כי כאשר אזרח ישראלי משלם 1.4 מיליון שקל על דירה חדשה, 350 אלף שקל מהסכום הזה הולכים לקופת המדינה. "כבר היום ענף הנדל"ן הוא אחד הענפים הממוסים ביותר במשק", אומר בובליל. "ברכישת דירה חדשה במחיר ממוצע של 1.4 מיליון שקל, עומדת עלות המיסוי על כ-350 אלף שקל וכוללת מס רכישה על הקרקע, מס רכישה על הדירה, מע"מ, היטלי השבחה, אגרות בנייה ועוד ועוד".
לטענתו, הביקוש לדירות לא יירד כתוצאה מהעלאת מסים, מפני שאזרחי ישראל זקוקים לקורת גג. העלאת מסים רק תגולם במחירי הדירות ותביא להתייקרות נוספת שלהן. "המדינה מקשה עליהם לממש את הזכות לקורת גג ודנה אותם למגורים בשכירות, בזמן שמחירי השכירות הולכים ועולים, או למגורים עם ההורים".
הפתרון למחירי הדיור, הוא אומר, מצוי בהגברת קצב הבנייה. "אני מאוד מקווה שהממשלה החדשה, שחרטה על דגלה את נושא מצוקת הדיור, לא תענה לבקשתו של בנק ישראל לרסן את הביקושים באמצעות מיסוי, אלא תפעל במלוא המרץ להגדלת ההיצע של הדירות וליצירת פתרונות דיור מהירים באמצעות הגדלת השיווקים של קרקעות באזורי הביקוש, התחדשות עירונית ופיתוח התשתיות לפריפריה".
"דיור אינו מותרות"
ישנם אלה הקושרים בין ההצעה להעלאת מסים על רכישת דירות למצוקת הגירעון התקציבי שך הממשלה. "מישהו בירושלים עלול להתאהב במיסוי מוגבר של הדיור, זאת על מנת להגדיל את תקבולי המדינה ממסים ולהקטין את הגירעון הממשלתי העצום, ולאו דווקא על מנת לפתור את מצוקת הדיור במדינת ישראל", אמר האסטרטג הראשי של קבוצת הביטוח "איילון", יניב פגוט.
פגוט דווקא סבור שהעלאת מסים יכולה לדכא את התיאבון של משקיעים לדירות ולהותיר יותר היצע לזוגות צעירים, עם זאת, הוא טוען כי יש ללוות את הצעד הזה בהגברת קצב הבנייה. "מיסוי שוק הדיור, אם באמצעות מסי רכישה, מס שבח, מס על הכנסות משכירות או באמצעים אחרים, בהחלט יצנן את הביקוש של המשקיעים; אולם ללא פעילות נחרצת ומעמיקה בתחום הגדלת ההיצע - לא נחזה בבלימת עליית מחירי הדיור".
ישנם גם אלה התוקפים את בכירי בנק ישראל על כך שהם מנותקים מהמצוקה בתחום הדיור. "בנק ישראל מסרב להבין שדיור אינו מותרות", אומר עו"ד שרגא בירן, מקים המכון לרפורמות מבניות ויוזם הצעת החוק שנדונה כעת בממשלה להקמת רשות לאומית להתחדשות עירונית ודיור בר-השגה.
לדבריו, "ההצעה להעלות עוד יותר את המסים בשוק הנדל"ן תגדיל את שיעור האזרחים שאינם מסוגלים לרכוש דירה, ותגרום לכך שרק העשירון העליון, המאיון העליון והאלפיון העליון יהיו בעלי דירות". בירן מציין שבעוד שבשנות ה-90 ל-75% מבתי האב הייתה דירה בבעלותם, כיום השיעור עומד על פחות מ-65% - והמגמה רק מחריפה.
עוד הוא אומר כי "בניגוד להצעתו של בנק ישראל, שנועדה להכביד את היד על האזרחים, הצעת החוק להקמת רשות לאומית להתחדשות עירונית ודיור בר-השגה בכ-190 שכונות מצוקה, שמקודמת כעת בממשלה, תאפשר את פתרון מצוקת הדיור ומיגור העוני".
בירן אף טוען כי הצעת החוק זוכה לתמיכת ראש הממשלה בנימין נתניהו, ראש מינהל מקרקעי ישראל המיועד משה כחלון, המשנה לנגיד בנק ישראל לשעבר צביקה אקשטיין, וכן ראשי רשויות ובראשן עיריית תל-אביב.
"הדרך האלגנטית ביותר"
ישנם גם אלה המביעים תמיכה במהלך. "טיפול בשוק הנדל"ן בהיבט המיסוי היה מתבקש מזה זמן רב", אומר רפי גוזלן מבית ההשקעות איי.בי.איי. "הניסיון העולמי הוא עגום במיוחד, עם עליות חדות במחירי הנדל"ן בדומה לאלו שנרשמו בשוק הישראלי".
לדבריו, "עליית מחירי הדירות בישראל לא הייתה חריפה כל כך אלמלא הפך שוק הנדל"ן אטרקטיבי למשקיעים, בין היתר, תודות לפטור ממס על שכר דירה עד 5,000 שקל וכן לפטור ממס רווחי הון ממכירת דירה כל מספר שנים. זאת כאשר על נכסים פיננסיים המיסוי הוא הן על הריבית והן על רווחי הון".
עוד אומר גוזלן כי "הדרך האלגנטית ביותר לפעול להקטנת משקלם של משקיעים בשוק הנדל"ן, ומכאן לצינון השוק, הוא על ידי הנמכת התשואה על נדל"ן להשקעה - וזאת באמצעות ביטול הפטורים הקיימים, במקביל להטלת מס רכוש על דירות להשקעה. מוטב לטפל בעיוותים אלו כל עוד המצב הגלובלי סביר, אחרת בתרחיש של החרפה במצב הגלובלי, הפגיעה במשק הישראלי לא תסתכם הפעם בפעילות הסחר בלבד, אלא תגלוש גם לענפים הלא סחירים".