הרב אבינר, האזן לקולו הצלול של העם
הציבור החילוני מתעניין בבחירת הרב הראשי, והרב אבינר מאוד לא מרוצה מהטרנד החדש. אבל הפראיירים לא יישארו פה לנצח, ואם הוא וחבריו לא ישכילו להקשיב לרוב הציבור במדינת ישראל - הם יגלו שהם חסרי משמעות. הסבלנות שלנו תמה
<< עוד חדשות, כתבות ותוכן - בעמוד הפייסבוק של ynet >>
<< הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. כנסו >>
הרב אבינר מאד לא מרוצה מהטרנד החדש. "החילונים אינם צריכים להתערב בבחירת הרב הראשי, שהרי הם אינם מתכוננים להקשיב לדבריו, אלא אדרבה, הם רוצים שהוא יקשיב להם", טוען הרב אבינר, ולמעשה משרטט משוואה פשוטה: אנחנו נחליט איך תתחתנו, עם מי תתחתנו, איך תיקברו ואם בכלל תחשבו ליהודים, ואתם? אתם מתבקשים לעמוד מהצד ולענות "אמן". כפייה דתית לפי הספר.
ההגמוניה נסדקת
במשך שנים ארוכות, זכתה הרבנות להגמוניה מוחלטת בענייני דת ומדינה. בהעדר מערכת אזרחית מקבילה, היא הפכה למוסד קיצוני, פקידותי ומושחת.הציבור – גם החילוני וגם הדתי, על גווניו השונים – החליט שהוא מעוניין לעצב לעצמו בעצמו את זהותו היהודית. היהודית והלא הדתית. וזה בדיוק מה שמדאיג את הרב אבינר ושכמותו.
ההגמוניה נסדקת. כבר לא מספיק שהרב הראשי יהיה תלמיד חכם או בעל זקן ארוך, אלא שהמחזיק בתפקיד, שהוא בראש ובראשונה איש ציבור, פתאום נמדד בפרמטר הכי בסיסי שיש: תועלתו לציבור.
הסבלנות שלנו תמה
הרב אבינר טוען שהחילונים לא רוצים להקשיב לרב, אלא רוצים שהרב יקשיב להם. והוא צודק במאת האחוזים. חבל שהרב לא מוכן לקבל את העובדה שהקשבה לציבור איננה חיסרון, כי אם מעלה גדולה שנדרשת מכל איש ציבור.
הגיע הזמן לפקוח אוזניים ולשמוע את קולו הצלול של העם. את רצונו האמיתי והכן לשמור על זהות יהודית אך גם את
שאט הנפש שלו מקיצוניות ומכפייה. להבחין בהתחדשות היהודית המתפרצת, המרגשת והפועמת ולנהל איתה דיאלוג. גם אם הוא לא יהיה פשוט.
ביום העצמאות נציין את הקמתה של המדינה היהודית-דמוקרטית, לא המדינה הדתית-דמוקרטית. וההבדל הוא עצום. הרב אבינר יכול להמשיך ולדרוש את מותו של הדיאלוג, אך הפראיירים לא יישארו פה לנצח. אם הרבנות לא תתכבד לעמוד על בקשותיו ומצוקותיו של רוב הציבור במדינת ישראל – היא תגלה שהיא חסרת משמעות. הסבלנות תמה.
למען הדת ולמען המדינה, הגיעה העת להפרדת רשויות. יבחר כל אדם את אמונותיו וסגנון חייו. דווקא אז, כשהרבנות לא תהיה מונופול, נגלה לפתע כי רצונו של הציבור משמעותי ביותר. פתאום לדיאלוג יהיה מקום, ואולי זה לא כל כך נורא לשמוע מה יש לחילונים האלו להגיד.
הבחירה בין רשות דתית לאזרחית תאפשר סוף סוף לכל אדם ואדם "לעשות לו רב" באמת. ועד אז? אני מקווה שייבחר האדם שלא רק דברי אלוהים לנגד עיניו, אלא גם דבר האדם.
לפנייה לכתב/ת 
