ייצוגית: חברת החשמל חייבת מיליארדים לצרכנים

ביהמ"ש המחוזי בת"א אישר שתי בקשות לתביעה ייצוגית נגד חברת החשמל, שהוגשו בטענה שהטבות שכר ופנסיה שניתנו לעובדי החברה הביאו לעלייה בתעריף החשמל לצרכן. היקף הגבייה ביתר, מ-2002 ועד יום הגשת התובענה, עומד על 11-9.5 מיליארד שקל.

התביעות הוגשו ב-2009 בעילות של הטעיה, קביעת תעריף חשמל תוך הטעיית רשות החשמל הקובעת את התעריפים לצרכן ועשיית עושר שלא במשפט. הטענה העיקרית בבקשות היא שבעקבות תשלומי שכר ופנסיה וכן בעקבות טעות בחישוב פנסיה, חברת החשמל גבתה תעריפים ביתר מהצרכנים

בין הטבות השכר: תוספות של 4% ו-8% לגמלאים

לפי הבקשות לתביעה, שהוגשו על ידי עו"ד גלעד מרקמן ממשרד מרקמן את טומשין ועו"ד מיכאל בך, מבקר המדינה קבע ב-1999 שיש לפתוח בהליך ביקורת שכר בחברת החשמל. עקב כך, הממונה על השכר באוצר כתב לחברה במכתב רשמי ב-2003 כי על החברה לבטל הטבות לעובדים שניתנו שלא כדין, בין היתר: תוספת של 4% ו-8% לעובדים וגמלאים ששימשו כחברי הנהלה עשר שנים ומעלה, מתן דרגת פרישה לעובד מדרגה ב', רישום שעות נוספות כחלק מרכיב הפנסיה והחזר הוצאות רכב.

בבקשות לתביעה נטען כי תעריף החשמל נקבע על ידי רשות החשמל (רשות ממשלתית) על דרך עיקרון העלות, על פי הוצאות חברת החשמל אותן הוציאה לייצור חשמל. בין העלויות: תפעול, אחזקה, שכר, פנסיה, השקעות בפיתוח והוצאות מימון. עקב כך, החריגות בשכר ובפנסיה הביאו לעלייה בתעריף החשמל.

"הממונה על השכר הגדיר את ההטבות והתנאים לעובדי וגמלאי החברה כחריגות שכר על פי חוק יסודות התקציב כך גדלו הוצאות החברה וכתוצאה כך גם תעריף החשמל", נכתב בכתב הבקשה לתביעה. "בין אם החריגות נעשו בטעות או בין שנעשו שלא כדין יש להחזירן לצרכנים".

בנוסף טוענים התובעים, כי חלה טעות אקטוארית ברישום התחייבות הפרשות לפנסיה ונרשמו הפרשות עודפות ומטעות, כך לפי מידע מאוגוסט 2009. הרשות לניירות ערך הורתה לחברת החשמל לתקן את דו"חותיה הכספיים בדרך של הצגתם מחדש והקטנת ההתחייבויות לפנסיה. דו"חות אלה הכילו סעיף חדש שנקרא הפרשה לקרן השבה לציבור הצרכנים בסכום של כ-1.95 מיליארד שקל אך לא בוארה מהות הסעיף וגרך חישובו.

חברת החשמל: אלה לא חריגות שכר

חברת החשמל מנגד טענה מול בית-המשפט כי הממונה על השכר באוצר כלל לא הפסיק את מה שהגדיר כחריגות שכר. בנוסף טענה כי הוצאות השכר אכן נכללות בדו"חות הכספיים, אלא שמדובר רק על 60% מכלל הוצאות השכר המשולמות על ידי החברה לעובדים המועסקים בתחום התפעולי ואילו 40% מעלויות השכר הנותרות, באים לידי ביטוי בדו"חות הכספיים בדרך של פחת על נכסים פעילים מוכרים. בנוסף טענה כי עילת התביעה, אם ישנה כזאת, צריכה להיות לתובעים נגד רשות החשמל שכן היא קובעת את תעריפי החשמל.

עוד טענו בחברת החשמל שעילת התביעה התיישנה, שכן עברו למעלה מ-7 שנים מאז הגשתה וכן טענו בחברה כי קיימת כבר תביעה תלויה ועומדת נגדה, בעניין חוקיות רכיב שכר העובדים בתעריף החשמל. ביהמ"ש קבע כי תביעה שלישית זו הוגשה בגין עילת תביעה דומה אך שונה. השופטת דבורה פלפל, לא הסכימה גם עם הטענות האחרות של חברת החשמל נגד המשך קיום התביעה ואישרה את התביעה כתביעה ייצוגית.

לטענת התובעים, בקרן פנסיה של חברת החשמל שוכבת יתרה בסך 5 מיליארד שקל שיש להעבירה לצרכנים וכן 3 מיליארד בקרן חשמל לעובדים. בנוסף מבקשים הם לקזז קיזוז עתידי ממשכורות העובדים בגין חריגות השכר. עם זאת, לפי השופטת, יתכן שהעברת התשלום של 9.5-11 מיליארד שקל מקופת חברת החשמל לציבור, תגרום נזק חמור יותר לציבור הנזקק לשירותיה מאשר אי העברת הסכום.