התורה רוצה שתיגעלו מהומואים
משכב זכר ומשכב בהמה נסמכו זו לזו בתורה, מאותה הסיבה שהמכשפות ומשכב בהמה נסמכו זו לזו: לעבוד על עולם הדימויים שלנו, ולהעלות בנו תמונות של משכב בהמה בכל פעם שאנו חושבים על מכשפות או על הומואים
הדברים הוכנסו להקשרם
חוקי העריות שבפרשת "אחרי מות" מציעים רשימה של יחסי מין אסורים בין גברים לנשים. בסיום רשימה זו מובאים שני חוקים חריגים העוסקים - לא ביחסים שבין נשים לגברים, אלא בקיום יחסי מין בין גברים ועם בהמה:
"וְאֶת זָכָר לֹא תִשְׁכַּב מִשְׁכְּבֵי אִשָּׁה תּוֹעֵבָה הִוא. וּבְכָל בְּהֵמָה לֹא תִתֵּן שְׁכָבְתְּךָ לְטָמְאָה בָהּ וְאִשָּׁה לֹא תַעֲמֹד לִפְנֵי בְהֵמָה לְרִבְעָהּ תֶּבֶל הוּא (ויקרא י"ח, כ"ב-כ"ג).
<< עוד חדשות, כתבות ותוכן - בעמוד הפייסבוק של ynet >>
<< הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. כנסו >>
רבות נאמר על הסמיכות הקשה לנשיאה שבין יחסי מין בין גברים, ליחסי מין עם בהמה. מתוך הצער על המשמעות
ההקשר הוא פרשן חשוב ביותר של כל טקסט, ומעידים על כך פוליטיקאים שמנסים להציל את כבודם שאבד בפליטות פה לא ראויות, בעזרת הטענה השחוקה (והשקרית, לרוב): "דבריי הוצאו מהקשרם". גם במקרה שלפנינו ההקשר קריטי בחשיבותו. בבקשו להציע מסגרת שתצדיק את חוק הריגת המכשפות ואת איסור "משכב זכר", כורך אותם העורך עם משכב בהמה.
עבודתו של העורך, כמו עבודתו של הפרסומאי, היא לשתול בנו, הקהל, באופן בלתי מודע, אסוציאציות שיכוונו את הבחירות שלנו. החלטתו של העורך להצמיד מכשפות ושוכבי משכבי זכר לאיסור "משכב בהמה", מבקשת לעבוד על עולם הדימויים שלנו, ולהעלות בנו תמונות של משכב בהמה בכל פעם שאנו חושבים על מכשפות או על גברים המקיימים ביניהם יחסי מין.
"המִשרה מיועדת לנשים ולגברים כאחד?"
החוליה החסרה בטיעון שלי היא הזיהוי של כלל הנשים עם המכשפות. והנה זה בא - חכמי התלמוד מעירים על העובדה המפתיעה שחוק המכשפה כתוב בלשון נקבה, בעוד שרוב חוקי התורה המכוונים לשני המינים, כתובים בלשון זכר. התורה וחז"ל מכירים, כמובן, מכשפים ממין זכר (כגון חרטומי מצריים), ועל כן יש לשאול למה נכתב החוק בלשון נקבה?
"מכשפה לא תחיה' - אחד האיש ואחד האישה, אלא שלימדתך התורה דרך ארץ - מפני שרוב הנשים כשפניות" (תלמוד ירושלמי, סנהדרין ז', י"ג).
משמעות המונח "דרך ארץ" במקור זה היא "המנהג המקובל". אמנם, אומר הדרשן, יש גם גברים מכשפים וענשם מוות כעונשן של המכשפות, אלא שבמציאות הם המיעוט, ועל כן החוק כתוב בלשון נקבה.
דבר נוסף וחשוב העולה ממדרש זה, הוא שלא נאמר בו שרוב המכשפות הן נשים, אלא "רוב הנשים כשפניות". חזקה עליךְ, עליה ועלי שמכשפות אנו.
מחשבות על פולניות ומכשפות
מאפיין מרכזי של מכשפה הוא שמיוחסת לה היכולת להבין את המציאות בדרכים נסתרות ולא קונוונציונליות,
בדרכים שונות ואף מנוגדות לדרך המלך של החברה השלטת. המכשפות יודעות לראות אנשים ומציאות בדרך המגלה צפונות, ומשום כך גם לפעול על המציאות ולשנותה כרצונה.
אני רוצה לנסות ולהציע פרשנות לא פלאית ליכולת הראייה המיוחדת של המכשפות, ולקשר התרבותי שבין נשים לכשפים. אני רוצה להציע שאנשים אינטליגנטים, בעלי רצון ויכולת לנהל את חייהם, הסובלים מאלימות ומדיכוי - נדחקים לפתח אסטרטגיות הישרדות מתוחכמות.
אישה הסובלת מאלימות רגשית ופיזית ומבקשת להקטין ולו במעט את סבלה, מפתחת רגישות מיוחדת כלפי הסובבים אותה מתוך כוונה להבין את התנהגויותיהם, ולתמרן את חייה בהתאם. היא למשל, תלמד כל שריר בפניו של הגבר המכה אותה, וכך תקווה (פעמים רבות תקוות שווא) שתוכל לזהות את האלימות בטרם תתפרץ, ותצליח להגן על עצמה. אישה זו, אם היא ניחנה גם באינטליגנציה גבוה, תלמד עם הזמן להכיר את הגבר המאיים עליה טוב בהרבה משהוא מכיר את עצמו.
אמרו מהיום - אישה מכשפה היא אישה שעברה התעללות ממושכת, ופיתחה יכולות נדירות להכיר את התוקפן שניהל את חייה, ומתוך כך, להכיר אנשים ותנאי חיים אחרים. "רוב נשים כשפניות" כיוון שרוב נשים מדוכאות ומנוצלות, ומשתוקקות לשמור על כבודן ועל חייהן. תנו לנו מאה שנות שחרור, ותראו איך כישורי הכישוף המופלאים שלנו ייעלמו מן העולם.
מאותו מקום בדיוק, אפשר להסתכל ב"חמלה" על התכונות המיוחסות לפולניות. מאפיין אחד של בדיחות על פולניות הוא תיאורן כנשים מניפולטיביות. המשפט: "לא נורא, אני אשב בקור ובחושך..." הוא דוגמה מקובלת למניפולציה של הפולנייה. אבל מניפולציות מסוג זה הן אסטרטגיה בריאה של אוכלוסייה מדוכאת, המבקשת להשיג הישגים בתוך העולם המדכא.
"פולנייה" היא אישה מניפולטיבית, כיוון שאסור לה להביע את רצונותיה באופן גלוי וישיר. תנו לנו מאה שנות שחרור, ותראו כמה נשמח להשיל מעלינו את דימוי הפולנייה.
לא בכדי קשור גורל משותף בין הומואים לנשים
ובחזרה אל הברית בין הנשים להומואים - תכונתן המבהילה והחריגה של הנשים היא הכישוף, והגברים המבהילים
הם אלה השוכבים זה עם זה "משכבי אישה". עונשי המוות וצורת הגינוי המשותפת הקושרת אותנו ל"משכב בהמה", כרתו את ברית דמים בין הנשים להומואים.
הקשר המקראי הכפול בין הנשים להומואים מלמד שבשני המקרים השחרור מהאלימות והרצחנות, כרוך בהתמודדות עם הדעות הקדומות ועם המאמץ של בעלי השררה להפוך אותנו למגונים.
האפשרות להפיץ אמונות שקריות ולתייג אוכלוסיות כמגונות, תלויה בחינוך ובאווירה תרבותית הרבה יותר משהיא תלויה במושא הגינוי. חברה שמייצרת סטריאוטיפים, עושה כך כיוון שיש לה צורך להתגונן בפני מה שנראה שונה ולכן מאיים. משום כך אי אפשר לחשוב שחברה תסכים לתייג הומואים באופן פוגעני, אבל תנהג בפתיחות ובהגינות כלפי נשים.
המאבק הפמיניסטי איננו רק מאבק להשגת שוויון לנשים, אלא מאבק לשחרור החברה כולה (נשים וגברים כאחד) מהתשוקה להכליל, לתייג, להשפיל ולהשמיץ את מי שאורח חייו או מראהו שונים משלי ומאיימים עלי.
ובבית המדרש של ילתא והטוקבקים
ילתא מוסרת למטקבק 18 מהשבוע שעבר, שכותבי התורה, ואפילו היא ונחמן בעלה ואביה שהיה ראש הגולה, וכל הגדולים החכמים, לא הכירו את המושג "מחלות מדבקות", ובכל הצניעות (שאין לה), היא מבקשת לא לייחס לה חוכמה גדולה יותר משהייתה לה באמת. גם ילתא תמהה ועצובה נוכח חוקי הטומאה והטהרה, אבל היא מספיק נבונה בשביל לא להעניק לחוקים האלה משמעות רפואית.
לפנייה לכתב/ת 
