"לעוף מהתרגשות": אלמודובר מתרומם ומרומם
הבמאי הספרדי הפרובוקטיבי פדרו אלמודובר ממריא עם "לעוף מהתרגשות" בדרך חזרה לקומדיות המופרעות המוקדמות שלו. הסרט הקאמפי הבוטה מתרחש במטוס, ואיתו הוא יורד די נמוך. זה לא תמיד מצחיק, אבל כן אומר משהו על ספרד של היום
הצפייה ב"לעוף מהתרגשות" ("Los amantes pasajeros"), סרטו החדש של פדרו אלמודובר מזכירה שכבר מזמן לא עלה למסכים סרט המציג הומור הומוסקסואלי כה מוחצן ובוטה, עד שהוא תובע להוריד מהבוידעם את צמד המושגים "קיטש" ו"קאמפ".
עדכונם חמים לפני כולם - בעמוד הפייסבוק של ynet. עשו לייק
ביקורות סרטים אחרונות בערוץ הקולנוע של ynet:
פדרו אלמודובר: מבריק או מעיק?
סרטים מוקדמים אלו היו פרועים לא רק בתוכנם אלא גם בצורתם. עם גודש עלילתי ותפניות חדות ומאוד לא סבירות שמלאכותיותן נועדה להיות מודגשת. אלמנט מתריס זה הציב את אלמודובר באופן ברור בשדה המשחקים של הנרטיב הפוסט מודרני.
מדוע אלמודובר החליט לחזור לעשייה אנרכיסטית ומחוספסת, אחרי שכבר הוכיח את יכולתו ליצור תסריטים מורכבים ומדויקים כמו "הכל אודות אמא" או "דבר אליה"? למרות שהומור לא נעדר ממרבית סרטיו, חלפו שנים רבות מאז שהוא עשה סרט המנסה, ללא הרף, לגרום לצופים להתגלגל מצחוק.
אפשר להציע שתי תשובות מנוגדות ומשלימות. הראשונה שהוא רוצה לעשות "פאן", לשוב ולהתמסר לרוח השטות לאחר שעשה שני סרטים קודרים כמו "חיבוקים שבורים" (2009) ו"העור בו אני חי" (2011). התשובה השניה והמנוגדת היא שהעליצות המופרזת של "לעוף מהתרגשות" נובעת מהסטה מודעת, אירונית, של מחשבות קודרות. הכפילות הזו קיימת בשמו הספרדי של הסרט שיכול להיות מובן כ"הנוסעים האוהבים" או כ"האוהבים הבורחים".
מפזר עננים
מרבית הסרט מתרחשת בטיסה של חברת פנינסולה ממדריד למכסיקו סיטי. בסצנה הראשונה בעל ואישה שעובדים בשינוע מזוודות (שני שחקניו הותיקים של אלמודובר - אנטוניו בנדרס ופנלופה קרוז) עושים תאונה קטנה הנובעת מרגע מאושר בחיים ופוגעים במשטח הנחיתה של המטוס.
כשמתגלה התקלה, המטוס נאלץ להסתובב באוויר בהמתנה למסלול שבו יהיה ניתן לנחות בתקווה לא לרסק את המטוס על יושביו. אין זו עלילת מתח העוסקת בגורל הנוסעים אלא סיטואציה המאפשרת לבחון את הדינמיקה בין הנוסעים המיוחסים במחלקת העסקים ואנשי הצוות שצריכים להמשיך לבדר אותם. את הנוסעים והצוות של מחלקת התיירים ("מעמד הפועלים") הרדימו הדיילים של מחלקת העסקים באמצעות סימומם. פעולה זו אינה רק בדיחה אנרכיסטית אלא רמז ראשון להיות הסרט אלגוריה לספרד העכשווית הנתונה במשבר כלכלי עמוק.
אנשי הצוות שנותרו ערים הם שני הטייסים ושלושה דיילים שהאפיון שלהם כהומוסקסואלים מוחצנים הוא האנדרסטייטמנט של המאה (למעשה, היה ראוי לקרוא לסרט "להתרומם אל-על").
בראש צוות דיילים חוסרה (חאבייר קמארה מ"דבר אליה") פטפטן שאינו מסוגל לומר דבר שקר בעקבות טראומת טיסה בעברו. הוא מנהל מערכת יחסים עם הטייס הנשוי אלכס (אנטוניו דה לה טורה). לאלכס הייתה גם התרועעות קצרה עם טייס המשנה בניטו (הוגו סילבה) שלמרות היותו הטרוסקסואל ונשוי,
חוסרה, יחד עם שני הדיילים האחרים פאחאס השמנמן (קרלוס ארצ'ס) המתפלל למזוודה המכילה איקונים של דתות שונות, ואויואה (ראול ארוואלו) העוקצני מנסים, במגוון דרכים, לשעשע את הנוסעים עליהם הם מופקדים. דרכים אלו כוללות הגשת טקילה ומסקלין, ואפילו, בסצנה המבדחת ביותר בסרט, ליפ-סינק המלווה בכוריאוגרפיה מושקעת במיוחד ל"I’m So Excited!" – של הפוינטר סיסטרז.
אבל המוזרויות של הצוות הם כאין וכאפס לעומת הפרופיל הסהרורי של הנוסעים שאותם הם נדרשים לבדר. ברונה (לולה דואניאס, שהופיעה גם ב"לחזור" וב"דבר אליה") בעלת יכולת ראיית הנסתר, רגישות מיוחדת לריח המוות ובתולים מעיקים; מלכת הסאדו-מאזו נורמה (ססיליה רות' מ"הכל אודות אמא") שחוששת מניסיונות התנקשות של פוליטיקאים שצולמו במצבים מביכים. הבנקאי מאס (חוסה לואיס טוריחו) שביצע הונאה וכעת נמלט למכסיקו והמחסל אינפנטה (חוסה מריה יאספיק).
אליהם מצטרפים גם כוכב אופרות הסבון גלאן (גיירמו טולדו) המנסה לברוח מאישה מעורערת בנפשה, רק כדי לגלות שגם במטוס עברו הרומנטי רודף אחריו; וגם זוג נשוי טרי שבו הבעל נוביו (מיגל אנחל סילבסטרי) מבריח בתוך ישבנו סמים שבהם, מן הסתם, יעשה שימוש.
הניסיון הקדחתני של הסרט להצחיק מצליח רק באופן חלקי. יש בו אלמנט מייגע כמו דגדוג שלא נפסק, ויותר מכך יש בו הדים קודרים לספרד העכשווית - כלכלה מקרטעת, שחיתות שלטונית. החזרה הנוכחית של אלמודובר לסגנון הסרטים שעשה לאחר עידן פרנקו היא סגירת מעגל עגמומית. ההומור הבועט והמשחרר הופך לדחף אובססיבי (שהסרט מודע לו היטב) לשמור על הפסאדה העולצת למרות פוטנציאל האסון המתקרב. יתכן גם שאלמודובר, הנמצא כעת באמצע העשור השביעי לחייו, כבר מריח, ממש כמו ברונה רואת הנסתר, את ריח המוות באוויר.
