האנוסים החדשים: גם החרדים רוצים ליבה
חרדים רבים כמוני מייחלים לשינוי, ומקווים כי בניהם יזכו ללמוד מקצועות בסיס שיתנו להם כלים להתפרנס. אבל איש אינו מוכן לשלם את המחיר הכרוך במאבק במוסדות החינוך החרדיים, אז הם שותקים - ובלבם קוראים לשר החינוך: המשך, אל תחדל
פרסום החלטות שר האוצר מן השבוע האחרון, מצא את הרחוב החרדי במערבולת של רגשות, תסכול, ותחושת רדיפה. עיקר השצף מצד התקשורת החרדית והפוליטיקאים במגזר, יצא על רצונו של שר החינוך להנהיג את לימודי הליבה במוסדות החינוך החרדיים.
<< עוד חדשות, כתבות ותוכן - בעמוד הפייסבוק של ynet >>
<< הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. כנסו >>
"מיהו שיערער על מסורת לימודי הקודש?" שאלו, והקולות הזועמים שנשמעו מחוץ לעולם החרדי, נתנו תחושה כאילו אירעה כאן התנגשות בין שתי ציוויליזציות.
מקווים לשינוי בסתרי לבם
אלא שלאמתו של דבר, קבוצה לא קטנה - שלא לומר גדולה מאוד מקרב צעירי המגזר החרדי,
מתבוננת במלחמת הקודש הזו מהצד, וחשה לגמרי מחוצה לה. צעירים אלה בהחלט היו שמחים שמלבד הגמרא, ילמדו ילדיהם גם מקצועות בסיסיים שיעניקו להם כלים להתפרנס, ולשתף פעולה עם העולם שמחוץ ל"גטו".
צעירים אלה מייחלים בכל ליבם שמשהו ישתנה סוף-סוף, ושגורם חיצוני יפעל עבורם, ויחולל שינוי בנורמות הנהוגות כיום. אלא שאת כל זה הם צועקים בלבם. איש מהם אינו מבטא את מחשבותיו, ומלבד בשיחות פרטיות לאחר התפילה בבית הכנסת - אין איש חושף את הרהוריו בפומבי.
מדוע? איך ייתכן שחרדים רבים כל כך מאמינים כי רביזיה במערכת החינוך החרדית היא הכרחית, אך איש לא מוכן לעשות מעשה? התשובה לשאלה הזו טמונה רק בגורם אחד: כוחו של מוסד החינוך החרדי ושל השולטים בו.
אין להם אלטרנטיבה
המגזר החרדי מתנהל סביב מוסדות החינוך שלו. כבר מגיל הגן, דואגים ההורים לשלוח את ילדיהם למוסד חינוך יוקרתי, מתוך הכרה שמוסד כזה יציב את בנם או בתם בעמדת זינוק שתעניק להם מעמד מוצלח ברחוב החרדי. על פי רוב, מוסד מכובד יקבע את המשך הלימודים בישיבה נחשבת, יתייג את המשפחה ויקבע את מעמדה, ויוביל גם למציאת שידוך "שווה".
מעמדה של המשפחה, בטח של זו הספרדית, ייקבע על פי מוסדות הלימוד בהם מתחנכים בניה. משפחה שאינה עומדת בקריטריונים של הנורמה החרדית, כמו עדה נכונה או משלח יד האב, עשויה להידחות ממוסדות הלימוד הנחשבים ובסופו של דבר, להידחק אל שולי החברה.
למוסדות ההגמוניים האלה אין בינתיים אלטרנטיבה. עד היום לא נוסד בערים החרדיות מוסד שיוכל להציע לימודי קודש באווירה חרדית, לצד לימודי בסיס כלליים. כדי להקים מוסד או ישיבה מן הסוג הזה, דרוש אומץ ציבורי בלתי מבוטל, ויכולת עמידה מול בעלי כוח בחברה החרדית שיתקפו אותם בחריפות, מהאשמות ב"כפירה" ובניתוץ "מסורת ישראל סבא" ועד הטלת חרם ונידוי מן הקהילה.
המשך, פירון, המשך
היכולת להילחם ולשלם מחירים אישיים כואבים - אינה נחלת הכלל, והרוב מבכרים להרכין ראש,
ולנסות להשתלב במוסדות הקיימים. הם אינם חפצים שילדיהם ילמדו במוסדות חילוניים או כאלה השייכים לציונות הדתית ושאינם הולמים את דפוסי החיים שלהם. אין להם כל אלטרנטיבה.
כך ניתן למצוא במוסדות החינוך החרדיים בנים של אנשי מדע, אקדמיה ותקשורת הבזים למצב הקיים אך נאלצים, בשל מחסור בחלופות הולמות, לשתף עמו פעולה. דמויות אלו קוראות לשר החינוך בקול נמוך: "רוץ פירון, רוץ, מחזונך אל תחדל", רק אנא, עשה זאת בהדרגה ובחוכמה, כדי הקבוצה הרדיקלית השלטת לא תהפוך את המאבק למלחמת תרבות מיותרת בין חרדים לחילונים.
לפנייה לכתב/ת 
