דו"ח: המעסיקים מרוויחים יותר, על חשבון העובדים

העוגה גדלה, אך חלקו של "האדם העובד" בה הולך וקטן. הדו"ח השנתי של מרכז אדוה, האוסף מידע בנוגע לשוויון וצדק חברתי בישראל, יוגש היום (ד') לממשלה ויוצק נתונים וטבלאות לתוך אותה אמירה שהשמיע שר האוצר בשבוע שעבר, כי "מכרנו את האדם העובד". על פי הדו"ח, אם האדם העובד בישראל אכן נמכר, התמורה הכספית עבורו הייתה גבוהה, קרוב ל-40 מיליארד שקל.

כתבות נוספות בנושא שוק העבודה ויוקר המחייה :

• הדלק התייקר בכ-60% בארבע השנים האחרונות
• פישר: קרה נס לא מובן - יש יותר עובדים
• מעמד הביניים: יותר עובדים לווים ממעסיקים
  

הסיפורים הכי חמים - לפני כולם - בפייסבוק של ynet

החוקרים ד"ר שלמה סבירסקי, אתי קונור-אטיאס ואריאן אופיר אספו נתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) אודות חלוקת ההכנסה הלאומית בשנים 2012-2002. ההכנסה הלאומית היא כל התמורה שמקבלים גורמי הייצור במשק עבור תרומתם לפעילות הכלכלית. 

הנתונים מראים כי לאורך העשור האחרון, עוגת ההכנסות גדלה ב-46%, מ-541 מיליארד שקל ל-788 מיליארד שקל. אך חלקם של העובדים בעוגה ירד מרמה של 67% ב-2002 לרמה של 62% ב-2012, בעוד שחלקם של המעסיקים (מה שמכונה ה"רווח התפעולי") כמעט והוכפל מ-8% ב-2002 ל-15% ב-2012. שיעור המסים בעוגת ההכנסה, המהווה את חלקה של המדינה בהכנסות, נשאר יציב.

*הלוח אינו כולל הכנסות מקומיות מדירות בבעלות והכנסות מרכוש ויזמות בחו"ל. לכן הסך הכל אינו מסתכם ל-100%. מקור: עיבוד של מרכז אדוה לנתונים שהתקבלו מאגף חשבונות לאומיים בלמ"ס

החוקרים אף ערכו חישוב של התמורה הכוללת שהייתה צומחת לעובדים בישראל, אם הגידול בעוגת ההכנסות היה מתרחש תוך שמירה על חלקם היחסי בשנת 2002. על פי החישוב, אם חלקם של העובדים בהכנסה הלאומית ב-2012 היה 67%, היו מקבלים 3.6 מיליון עובדים בישראל (שכירים ועצמאיים) עוד 39.4 מיליארד שקל, או 10,924 שקל בשנה לכל עובד. "התוספת הכוללת של 39.4 מיליארד שקל, במקום שתיפול בחלקם של העובדים, נפלה בחלקם של המעסיקים", כותבים חוקרי מרכז אדוה בדו"ח.

הפגנת עובדים מול משרד ראש הממשלה, ינואר 2013(צילום: אוהד צויגנברג)

התמונה המצטיירת מהנתונים, שלפיה חלה הרעה מתמשכת בהכנסותיה של העובדים בישראל, היא מורכבת יותר, וחוקרי מרכז אדוה אף מתייחסים לכך במסמך שחיברו. "עקרונית, ירידה בחלקם של העובדים בעוגת ההכנסות הלאומית אינה מלמדת בהכרח על ירידה בשכרם", הם כותבים, "שכן אם הדבר מתרחש תוך כדי צמיחה משמעותית, רמת החיים של העובדים אינה חייבת להיפגע".

כולם הרוויחו, המעסיקים יותר 

ואכן, הירידה בנתח של העובדים בעוגת ההכנסות התרחשה במקביל לגידול של 46% בעוגה עצמה. כתוצאה מכך, הכנסות העובדים עלו בעשור האחרון ב-35%, בעוד שהכנסות המעסיקים זינקו ב-160%. כלומר, כולם הרוויחו יותר, אבל המעסיקים נהנו מגידול משמעותי יותר בהכנסותיהם.

בנוסף, מחברי המסמך מדגישים כי לא ניתן לדון במצבם של העובדים בישראל במנותק מנתוני התעסוקה, שמצביעים על שיעור אבטלה נמוך מאוד (6.9% ב-2012) תוך כדי גידול משמעותי בשיעור ההשתתפות בכוח העבודה.

רבע מהעובדים מקבלים שכר נמוך

למרות הסייגים שצוינו כאן, הנתונים בדו"ח מחזקים את הטענה החוזרת ונשנית, כי השכר בישראל נמוך. על פי נתוני המוסד לביטוח לאומי, השכר החציוני לשכיר בשנת 2010 (רמת השכר שחצי מהעובדים הרוויחו מעליה וחצי מתחתיה) עמד על 5,806 שקל ברוטו בחודש. באותה שנה היווה השכר החציוני 61.2% בלבד מהשכר הממוצע במשק (9,484 שקל ברוטו לחודש).

עובדי קבלן. רבע מהעובדים במדינה משתכרים "שכר נמוך"(צילום: גיל יוחנן)

בדו"ח צוין כי לאורך העשור האחרון, השכר החציוני לא הגיע ולו פעם אחת לרמה של למעלה מ-63% מהשכר הממוצע. כלומר, הגידול בהכנסות של העשירונים העליונים משך את הממוצע כלפי מעלה, בעוד שהכנסותיהם של רוב האזרחים לא גדלו בשיעור דומה.

על מנת לחדד את הנקודה אספו חוקרי מרכז אדוה נתוני למ"ס משנת 2011, שהראו כי רמות השכר בישראל קרובות יותר לחציון מאשר לממוצע. על פי הנתונים, 452.2 אלף שכירים הרוויחו באותה שנה 15% מעל ומתחת לרמה של 6,256 שקל ברוטו בחודש. באותה שנה, רק 371.9 אלף הרוויחו מעל ומתחת לרמה של 8,552 שקל בחודש.

עוד נמצא, כי ב-2011 רבע מהעובדים בישראל הרוויחו משכורת שעונה להגדרה הבינלאומית של "שכר נמוך". על פי קריטריון של ה-OECD (ארגון בינלאומי שאליו משתייכת גם ישראל), שכר של פחות משני שליש מהחציון הוא שכר נמוך. בישראל של 2011, כאמור, 25% מהעובדים הרוויחו פחות מ-4,117 שקל ברוטו לחודש.