שתף קטע נבחר

 

קרב-רב ראשי: יהדות התפוצות צופה בדאגה

יהדות העולם ורבניה קשורים בטבורם לרבנות הראשית דרך חוק השבות וחוק המעמד האישי, אך למרבה האבסורד אין לנו כל זכות להכריע כיצד ייבחר הרב הראשי הבא. תנו לנו להיות חלק. נשיא ועידת רבני אירופה - מיוחד ל-ynet

בימים אלה נמצא בעיצומו הקמפיין לבחירת הרב הראשי הבא לישראל, והתקשורת לא חוסכת קווים לדמותו: באיזה חיל שירת, והיכן משרתים בניו, כשעיקר המסר הוא שהנה, רבנות אחרת בפתח. משהו חדש מתחיל ברבנות, עם הפנים לכלל ישראל - חילונים כדתיים.

 

<< עוד חדשות, כתבות ותוכן - בעמוד הפייסבוק של ynet >>

<< הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. כנסו  >>

 

 

מי שלא היה כאן בעשור האחרון, יכול בקלות לטעות ולחשוב כי העיתונות תקועה בשנת 2003. גם אז הובטחה רבנות חדשה ואחרת, ובסופו של דבר נבחרו שני רבנים המייצגים את האסכולה החרדית, שאחד מהם שירת גם שירת בצה"ל (והיו גם מקרים הפוכים).

 

מבלי להביע תמיכה במועמד כזה או אחר, עלי לומר כי הקריטריונים לבחירת רב ראשי בישראל שגויים לכתחילה, ויביאו לקריסתו המוחלטת של מוסד מכובד זה בעיניי העולם היהודי בכלל, ובעיניי אזרחי המדינה.

 

אם העם היושב בציון רוצה ברבנות אחרת, עליו להכריע בשאלה מה תפקידו של הרב הראשי כיום, ובאילו בעיות הוא צריך לטפל. בעוד הבחירות הקודמות לרבנות אופיינו בסקטוריאליות מובהקת, הרי שהפעם עבר הנושא מכיכר השבת לכיכר המדינה, וטוב שכך.

 

בכנסת הנוכחית לא פחות מ-40 חברי כנסת המגדירים עצמם כשומרי שבת וכשרות (כלומר, שומרי מצוות), מתוך כ-103 ח"כים יהודים. והנה דווקא בכנסת הנוכחית, שהיא הרבה יותר יהודית והרבה יותר דתית מקודמותיה, נראה כי הציבור החרדי נדרש להתערות במדינה - לא בשם מארקס, ז'בוטינסקי או הרצל, אלא בשם אביי ורבא, הרמב"ם והגר"א.

 

יהדות ישראל והעולם - בתהליך התרחקות הדדי

אתגרים הרבה עומדים בפני היהדות כיום, והם רבים והולכים. תרבות המערב כובשת את העולם, ומוסד הנישואים הופך לערך מוזיאוני עתיק ומפוקפק, המעורר את עניין הציבור רק כאשר מדובר באישור נישואים חד-מיניים. זעקת העגונות ומסורבות הגט - ובעיקר בחו"ל שם בית דין נעדר סמכות - זועקת עד לב השמים.

 

העם היהודי בתפוצות מתרחק מן המסורת היהודית ומתבולל. באירופה (במזרח היבשת בעיקר), הפכו נישואי התערובת לנורמה. בארה"ב גם חמישים האחוזים של היהודים הקשורים לחיי הקהילה, משתייכים לתנועות דתיות אלטרנטיביות, שחשבו להגן על היהדות דרך שילוב ערכי העולם הנוצרי והמודרני בערכי היהדות, אך הסחף המתמיד אל עבר חילוניות אמריקאית ללא זהות דתית ולאומית, מראה כי הרעיון נכשל.

 

"מן הראוי שהכנסת תכנס ועדה שתזמין את נציגי הרבנות בתפוצות ונציגי הקהילות, במסגרת הדיונים לשינויים בחוק לבחירת הרב הראשי הבא". ועידת רבני אירופה ()
"מן הראוי שהכנסת תכנס ועדה שתזמין את נציגי הרבנות בתפוצות ונציגי הקהילות, במסגרת הדיונים לשינויים בחוק לבחירת הרב הראשי הבא". ועידת רבני אירופה

 

יהדות ארצות הברית מתבוללת והולכת, בעוד מדינת ישראל מתייהדת והולכת – וההתרחקות ההדדית מתבטאת בירידת התרומות ואבדן זוחל של התמיכה הפוליטית בישראל. האם יקום רב ראשי בישראל, איש אשר רוח בו, שיידע איך להשיב את התנועות הללו על רבבות היהודים שחברים בהן, אל חיק האמונה היהודית וההלכה?

 

גאון הלכתי - או רב ייצוגי?

בפורום הכלכלי העולמי בדאבוס, הזמין אותי ביל גייטס לערב של חברת "מייקרוסופט", שבה הוצג מטבח עתידי עם כל שכלולי האלקטרוניקה. לא ירחק היום שבו בכל בית יהודי, יהיה מטבח לימי חול ומטבח מיוחד לשבת, ויהודי שומר שבת לא יוכל לצאת מפתח ביתו, או להתארח בשום מקום על פני הגלובוס, כי על כל צעד ושעל (כולל בנעליו), ייעשו מלאכות רבות מדעתו ושלא מדעתו. אם תרצו, דוגמה צנועה למכלול האתגרים ההלכתיים הנערמים על שולחן פוסקי ההלכה, עם ההתקדמות האדירה בכל תחומי החיים.

 

האם נכון ליהדות שפוסקי ההלכה הגדולים יהיו מחוץ למערכת הרבנית הרשמית - או שמא עדיף למנות רב בישראל שידיעותיו התורניות, רמתו הרוחנית ומשרתו הרמה גם יחד יוכלו להצעיד את עם ישראל לעבר העתיד, על כל מכשוליו ההלכתיים? ואם טרם בשל הזמן למנות אדם שכזה, אולי כדאי לעשות חושבים על הקמת מועצה הלכתית עליונה, שתכלול את גדולי הפוסקים שיכוונו את דרכו.

 

בתום ימי הבכי של נבחרי העם שנשלחו לארץ גזירה באופוזיציה, ואחרי שיסתיימו חגיגות הניצחון של יושבי ספסלי הקואליציה – נקווה כי נבחרינו ימצאו זמן מתאים לחשוב על עתידו של מוסד הרבנות הראשית.

 

להחזיר את המודל ההיסטורי: נשיא ואב בית דין

אני ער לדיון הציבורי על החזרת הרבנות הראשית ממשרד ראש הממשלה למשרד הדתות, אך עליו להיות מעמיק ונוקב יותר מאשר סעיף ביורוקראטי ותקציבי. אולי באמת הגיע הזמן לבטל את חלוקת הרבנים הראשיים על בסיס עדתי, ולחלקה לפי המודל ההיסטורי של נשיא ואב בית דין, כאשר אחד מהם הוא דמות הלכתית מהמדרגה הראשונה, ואילו השני הוא אישיות כריזמטית דתית מוערכת ומוכרת.

 

קהילות רבות שמינו רבנות ראשית - ובראשן קהילת יהודי אנגליה - בנו את הנהגתן הרוחנית לפי הדגם הזה. המודל העותומאני-בריטי שזכה לתיקוני חוק קריזיונריים שחיבלו במעמד הרבנות הראשית, דוגמת "חוק משה ניסים" – אינם בהכרח הדגם הטוב ביותר עבור ישראל דהיום.

 

האבסורד בחוק העכשווי מגיע עד לידי גיחוך, כאשר כ-17 חברי כנסת לא יהודים יחליטו בשאלה האם לצרף 50 נשים לגוף הבוחר את ראש העדה היהודית בארץ ישראל, בשעה שליהדות העולם ולרבניה, הקשורים בטבורם לרבנות הראשית דרך חוק השבות וחוק המעמד האישי - אין כל זכות להביע דעה כיצד ייבחר הרב הראשי הבא.

 

מן הראוי שהכנסת תכנס ועדה שתזמין את נציגי הרבנות בתפוצות ונציגי הקהילות, במסגרת הדיונים לשינויים בחוק לבחירת הרב הראשי.

 

רב ראשי לישראל הוא דמות חשובה לא רק לציבור הדתי, ואפילו לא רק לציבור הישראלי, כי אם לעם היהודי כולו. ליהדות אין אפיפיור, וגם לא יהיה בעתיד הנראה לעין. אך הרבנים הראשיים לישראל מופיעים בכל העולם כשגרירי המדינה בנושאי הדת. אפילו אם הרבנות הראשית תמשיך להתקיים לפי המתווה הנוכחי, יש לי בקשה צנועה מחברי גוף הבוחר: לפני שתשימו את הפתק בקלפי, חישבו לא רק על המפלגה, אלא גם על עתיד העם היהודי כולו.

 

  • הרב פנחס גולדשמידט הוא נשיא "ועידת רבני אירופה ", רבה הראשי של מוסקבה, ואב בית הדין של חבר העמים

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: חיים צח
דווקא השירות הצבאי חשוב? הרבנים הראשיים
צילום: חיים צח
הרב פנחס גולדשמידט
צילום: ארכיון ועידת רבני אירופה
מומלצים