הכומר של המתגיירים
הוא כומר גרמני, בן לאב נאצי, שיודע את כתבי הרב קוק על בוריים - ובעברית, והוא גם מתפלל בבית כנסת אורתודכסי. בכיתות שמלמד ד"ר טימותיאוס ארנדט באוניברסיטת לייפציג, יש אחוז גבוה של מתגיירים, ובארץ בטוחים שהוא בכלל רב
<< עוד חדשות, כתבות ותוכן - בעמוד הפייסבוק של ynet >>
<< הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. כנסו >>
"זו פעם ראשונה שהייתי בשבת בארץ", מספר ארנדט, מרצה לעברית ותאולוגיה באוניברסיטת לייפציג שבגרמניה. "התפילה נראית מאוד טבעית ומאוד נהניתי. כשהייתי ילד הלכתי עם אבי לתפילות בבית כנסת בעיר לייפציג שבגרמניה. אבי הלך מתוך רצון לבסס יחסים טובים עם יהודי הקהילה, ואני הלכתי מתוך סקרנות, וכך הכרתי לראשונה את השפה העברית.
"גם כיום אני הולך, מידי פעם, להתפלל בבית הכנסת בשבתות ובחגים. אני אוהב את התפילות הללו, ויכול לענות אמן לכל משפט בתוכן".
הנאצי שהתפכח והתחרט
ד"ר טימותיאוס ארנדט (55), הוא בנו של זיגפריד ארנדט, חייל ועיתונאי בשירות הצבא הגרמני במלחמת העולם השנייה, ונאצי אדוק. לדברי ארדנט, לאחר המלחמה הבין אביו את עוצמת התועבה הנאצית, נחרד מטעותו הנוראה, וחשב להתאבד.
"לקראת סוף המלחמה אבי חווה מספר דברים שגרמו לו לחשוב על חייו מחדש", כך ארנדט. "הוא נקבר בעודו בחיים תחת ערימת חול, וברגע האחרון ניצל. כעבור זמן נשבה על ידי הצבא הבריטי. בתקופה הזו הוא החל להבין את הזוועות האלימות שהיו בשואה.
"הוא התוודה בפני הקצין הבריטי שהוא נאצי, ולמרות זאת התבקש לשמש כמתורגמן. תגובתו החיובית של אותו קצין עזרה לאבי להתחיל מחדש. הוא החליט ללמוד תאולוגיה, והקדיש את החלק השני של חייו ליחסים בין הדתות: נצרות ויהדות. בכל אותן שנים היה לו חשוב שידעו שהוא היה נאצי בעברו, זאת על אף שרבים בגרמניה הסתירו את עברם, ואמרו שלא ידעו מה בדיוק היה במלחמה".
הרב קוק בגרמנית
ארנדט החליט ללכת בעקבות אביו. הוא למד תאולוגיה בגרמניה, ואף ביקר בארץ ולמד עברית באולפן בשנות
השמונים. מאז הפך למרצה מבוקש לעברית, ואף הקדיש שנתיים מחייו לתרגום ספרו של הרב קוק, "אורות התורה", לשפה הגרמנית.
"הידע שלו בעברית עצום", מעיד הרב רפפורט על עמיתו. "השפה של הרב קוק היא לא שפת רחוב ולא שפת יומיום. צריך חוש לשוני מאוד רציני כדי להבין את הניואנסים של הרב קוק. הקסים אותי שהוא לא חקר את היהדות כאנתרופלוג. הוא אדם עם תפיסה דתית מאוד שורשית", רפפורט מוסיף.
לדבריו, אף שאינו חושב להתגייר רבים מחבריו הנוצרים חושבים שהוא בדרך לכך. "אולי יש כאלה שחושבים שאני משוגע, אבל מה אכפת לי?"
עם זאת, הוא מפתיע ומספר כי רבים מהתלמידים שמגיעים לשיעוריו, מחליטים בסופו של דבר להתגייר. "יש כאלה שאני יודע שבחרו מראש ללמוד אצלי בגלל שהם רוצים להתגייר, ויש כאלה שאני שומע אחר כך שהתגיירו. בין אם הם יהודים ובין אם נוצרים, זה לא משנה כל כך. מה שחשוב זה שבסופו של דבר, הם יהיו קרובים יותר לקב"ה.
"הנצרות החלה כזרם מיוחד, או כת יהודית. אז כדי להבין נצרות צריך להבין גם יהדות. תפיסת הנצרות שלי מאוד קרובה ליהדות".
חושבים שהוא בכלל רב
הקשר המיוחד בין הרב רפפורט, ראש "המכון הגבוה לתורה" באוניברסיטת בר אילן, לבין הכומר ארנדט - החל בגרמניה. רפפורט ביקר את בתו בעיירה לייפציג, שעוסקת בקירוב יהודים ליהדות. שם בבית הכנסת, בערב שבת, הוא פגש לראשונה את ארנדט. "ראיתי שמאוד אוהבים אותו שם. הוא היה נראה כמישהו מהקהילה", אומר רפפורט, ומוסיף שגם בשבת האחרונה ניגש אליו אחד מהמתפללים בבית הכנסת ושאל מיהו הרב שהגיע לשמוע את השיעור לאחר התפילה.
הקשר בין ארנדט ורפפורט התחזק עד כדי כך, שהרב בחר להזמין את הכומר להיות אורח הכבוד בכנס
המכון הגבוה לתורה, בשיתוף המחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת בר אילן, שהתקיים השבוע. הכנס עסק בחרטה וכפרה, וארנדט הציג את משמעות התשובה כפי שהוא רואה אותה על סמך עברו הנאצי של אביו, והחרטה שהביע לאחר מכן.
"יש להבין את המילה 'תשובה' בדומה למשמעותה העברית – מענה לשאלה או לפנייה", אמר בכנס. "לאחר חטא אדם הראשון בגן עדן, הוא נשאל על ידי הקב"ה: 'איכה', ושאלה נצחית זו מהדהדת והולכת מני אז ועד היום. האדם נדרש להשיב כל ימיו לשאלת הבורא איפה הוא נמצא, להיות קשוב ודרוך, ולהיות נכון גם להקשיב לשאלותיהם ולרחשי ליבם של אחיו ואחיותיו".
ynet ו"אורות - טלוויזיה יהודית" מזמינים אתכם לפגוש דמות מיוחדת במינה.