חתונת העשור בבעלז: האדמו"ר הוא האבא של כולנו
בית המלוכה החרדי - חסידות בעלז - חגג את את נישואי יורש העצר של האדמו"ר, באירוע שנמשך עד אור הבוקר - גברים בקריית בעלז, נשים בהיכל הקונגרסים. "החתונה הזאת לעשרות-אלפי החוגגים, זה הניצחון על הגרמנים הנאצים"
עשרות-אלפי מנות צ'ולנט, אלפי עובדי הפקה וסדרנים, מאות רבנים ואדמו"רים, עשרות חברי מקהלה ו"יורש עצר" אחד – רק בן 18: רבבות חסידים (אבל לא רק) השתתפו אמש (יום ג') ב"חתונת השנה" ואולי העשור בציבור החרדי – נישואי שלום רוקח, נכד האדמו"ר מבעלז, מהחסידויות הגדולות בישראל, עם חנה בתיה פנט, בת אחת המשפחות המיוחסות בקהילה. בני הזוג, אגב, הם קרובי משפחה מדרגה נמוכה.
<< עוד חדשות, כתבות ותוכן - בעמוד הפייסבוק של ynet >>
<< הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. כנסו >>
החתן, בכור נכדיו של הרבי, הוא בן בנו היחיד, ולפיכך צפוי להתמנות בעתיד לאדמו"ר בעצמו. בבעלז, שנכחדה כמעט לחלוטין בשואה ושוקמה מחדש, חגגו אפוא לא רק את השמחה הפרטית במשפחת רוקח, אלא גם את הנחת היסודות להמשך השושלת - סמל לניצחון על הנאצים. הציפייה ארוכת השנים של האדמו"ר והרבנית להולדת בנם העניקה משמעות נוספת לשמחה הגדולה, עם נישואי הנכד הראשון.
רבבות החסידים מהארץ ומחו"ל, נהרו בימים האחרונים לירושלים והשתתפו גם באירועי "קדם החתונה" – כמו שבת החתן, אך השיא נרשם אתמול בערב, במעמד הקידושין. הוא נערך בחופה מפוארת שהוקמה בחוצות קריית בעלז בירושלים, על כיכר התנועה המרכזית. לאחר מכן פנו הגברים לאוהל ענק שהועמד בסמוך לבית המדרש של החסידות, והנשים חגגו עם הכלה בהיכל הקונגרסים "בנייני האומה".
כשהאדמו"ר רקד עם הרב עובדיה
מדובר ככל הנראה בחתונה החרדית הגדולה ביותר שנערכה בישראל – הן במספר המשתתפים בה, והן ברשימת המכובדים שנענו להזמנת הרבי. רבנים ואישי ציבור מקשת רחבה של הזרמים החרדים והדתיים-לאומיים באו לחלוק כבוד לאדמו"ר מבעלז, המקפיד בעצמו לשמור על יחסים קרובים עם החוגים השונים.
האדמו"ר מגור, ראש החסידות הגדולה בישראל, והרב שמואל אוירבך, ממנהיגי הציבור הליטאי, זכו לקבלת פנים מיוחדת על ידי הרבי וחסידיו, אך השיא היה בכניסת הרב עובדיה יוסף. "מרן" הספרדי התעלה על מגבלות הגיל והמצב הבריאותי כשחרג ממנהגו והגיע ל"האנגר" של בעלז, והקהל גמל לו: אלפי החסידים הריעו בהתלהבות, והריקוד על הפראנצ'עס (טריבונות) הפך סוער יותר ויותר. הכל רעד.
גם מקהלת הזמרים שהנעימה את האירוע (אגב, בליווי "תזמורת" של כלי אחד בלבד – סינתיסייזר), החליפה תקליט לכבוד האורח, ועברה מניגון חסידי למזרחי. כאשר התגלה כי רק אחד ממנה מכיר במלואן את מילות השיר "אשורר שירה לכבוד התורה" (לשעבר ג'ינגל הבחירות של ש"ס) שבו ניגוני הבית לבקוע מהרמקולים. האדמו"ר ומרן קמו ממקומם, אחזו זה בידו של זה ורקדו – ונשימת החסידים נעתקה.
"הייחודיות של השמחה הזאת היא בכך שלא הייתה חתונה לנכד של אדמו"ר מבעלז מאז הימים שלפני השואה", אומר הרב אהרן וינד, ממשתתפי האירוע. "החתונה הזאת לציבור הזה, לעשרות-אלפי האנשים כאן - זה הניצחון על הגרמנים הנאצים יימח שמם. להראות מה שה' עשה, את הניצחון עליהם, שהם רצו להשמיד את כל העם, וברוך ה', כאשר ייענו אותו כן ירבה וכן יפרוץ".
משתתף אחר באירוע, אליהו, שאינו נמנה על באי החסידות, הסביר כי "כל עם ישראל הגיע להשתתף בשמחה במיוחד, וחווים אתם את אותה החויה".
עד אור הבוקר נמשכו החגיגות, בציפייה לרגע שיא נוסף, האחרון בחתונה - מנהג ה"מצווה טאנץ", במסגרתו רקד האדמו"ר עם הכלה כשהם אוחזים אבנט בשני קצותיו, ולאחריו החתן עצמו ורעייתו הטריה – יד ביד לעיני האלפים. הפגנת האינטימיות החריגה בין בני הזוג נהוגה פעם אחת בחיים, בליל כלולותיהם - ובקהילות חסידיות בלבד.
"האדמו"ר הוא האבא של כולנו"
הפרשן הפוליטי החרדי מאיר ברגר ("המבשר"), בעצמו חסיד בעלז, ניסה להמחיש את גודל המעמד בעיניו: "האדמו"ר הוא האבא של כולנו, אבא רוחני, וכל אחד מאיתנו, בארץ ובעולם, הוא שותף אמיתי בשמחה". ברגר מציין אף הוא את תקומת החסידות מעפר השואה יש מאין, עד שכיום היא מהגדולות בישראל ומחזיקה במוסדות תורה, מערכות כשרות, ארגוני חסד ומכוני לימוד שמסייעים ל"כלכלת הבית".
עם זאת מציין העיתונאי הבעלזאי כי בחתונה זו בא לידי ביטוי גם הצד הצנוע והפשוט של משפחת רוקח, שבחרה לכלה בת ממשפחה "רגילה" מהקהילה (הגם ש"מיוחסת"), ולא ביקשה להשתדך דווקא עם צאצאית של אדמו"ר אחר, כמקובל.
ולמרות הצניעות, לאירוע בסדר גודל כזה יש כמובן מחיר גבוה, ובציבור החרדי מעריכים את עלות הפקת החתונה והטקסים שנלוו לה במיליוני דולרים. הם מומנו בעיקר מכספי נדבני החסידות בעולם ("הגבירים") ומחסויות שהעניקו אנשי עסקים למעמד. אז מי אמר שלא נושאים בנטל?