"מי אתה בכלל?" המטייל המכוער ופקחי הסביבה

תומר אשד יוצא מהבית כל בוקר לעבודה, ולא תמיד יודע איך יחזור. נכון ששום דבר בשם התפקיד שלו - פקח רשות הטבע והגנים - לא מגלה זאת, אבל מדובר בעבודה שסיכון בצידה.

לא הכשת נחש מפחידה אותו, וגם לא חיות טורפות. כרבים מעמיתיו, אשד יודע שהסכנה האמיתית טמונה באנשים שמסתובבים בשמורות הטבע ובשטחים הפתוחים. לפקחים יש אמנם סמכויות של שוטרים, אבל כשהם רושמים דוח בחיק הטבע הם נתקלים לעתים קרובות בתגובה אלימה: מאיומים וקללות עד לאלימות פיזית. כשפקח בודד נתקל בחבורת חשודים בשמורה מבודדת, המצב אפילו מפחיד יותר.

עוד בערוץ התיירות:

• מותק, נראה לי שמצאנו את המקום היפה בעולם
• תנאי שדה: הכירו את הטרמינלים המפנקים בעולם
• על קו הסיום: האיש רץ את כל ישראל ב-15 יום
  

אשד למד את זה על בשרו, כשיצא לפני כמה שבועות להציב מארב לציידי דורבנים ליד קיבוץ מצובה שבגליל המערבי. ארבעת הציידים שנתפסו אחזו אלות גדולות שנועדו לרוצץ את ראשי המכרסמים המוגנים, וכשהפקח עצר אותם הם לא התבלבלו וחבטו בעזרתן בראשו. שניים מהם אמנם נעצרו באותו לילה והשניים האחרים נלכדו למחרת, אבל אשד בכל זאת מצא את עצמו בבית החולים.

בשבועות האחרונים, עם התרבות המטיילים בטבע, מקרי האלימות נגד פקחים הולכים ומתרבים: באחרונה הותקף פקח שצילם מטיילים שעברו על החוק על שפת הכנרת. המטיילים התנפלו עליו, חטפו ושברו את מצלמתו ועלו על הרכב שלו כדי למנוע ממנו להסתלק מהמקום. הרחק משם, בדרום הארץ, הותקף פקח בדואי כשהאנשים שניסה לעצור שפכו על גופו דלק ואיימו להצית אותו. רשות הטבע והגנים התלוננה במשטרה, אך עד כה לא נעצר איש.

"הרבה פעמים כשאתה מנסה לרשום דוח למישהו בשמורת טבע, מופיעים סביבך אנשים לא נחמדים‭,"‬ מספר הפקח און ולנסי. "הם צועקים עליך, דוחפים אותך, מעליבים - 'מי אתה בכלל? מה אתה מתעסק איתנו? הטבע הוא בשבילנו, לא בשביל החיות'.‬ האלימות הפכה לעניין יומיומי עבורנו‭."‬

והאלימות הזו אינה נחלת העבריינים. "אלה יכולים להיות אנשים נורמטיביים לגמרי. טובי בנינו, מה שנקרא. וזה לא נגמר בדיבורים. אלימות פיזית נפוצה מאוד. היא נמצאת בכל רגע מעבר לפינה‭,"‬ אומר ולנסי, שאליו אנחנו מצטרפים כדי להבין מול מה מתמודדים הפקחים שמנסים להגן על החי והצומח. "גם אותי כבר התקיפו במכות יותר מאחת. בפעם האחרונה נפצעתי ופוניתי לבית החולים לתפרים‭."‬

מה עשו לתוקף?

"הוא קיבל קנס על תקיפת עובד ציבור. ‭3,500‬ שקל. זה נראה לך מרתיע‭"?‬

"האלימות הפיזית נמצאת בכל רגע מעבר לפינה‭."‬ פקחי הרשות(צילום: יובל חן)

אז מה אם אסור  

האירוע האחרון אירע לפני פחות משבועיים, במקום שנשמע פסטורלי במיוחד: "בריכת הנופרים‭."‬ אלפי פרחי נופר צהוב, צמח מים מוגן שזה אתר הגידול היחידי שלו בארץ, ממלאים את הבריכה שבגן הלאומי אפק, בין פתח תקווה לראש העין, ובמימיה שוחים דגי לבנון הירקון, שאפשר למצוא אותם רק כאן. כדי לשמור על הפסטורליה הזו, אסור לרחוץ בבריכה או להתקרב אליה בכלי רכב ממונעים. אבל כפי שגילה אורי סולימני, פקח בכיר ולשעבר איש מחשבים וחוקר פרטי, המקום רחוק מפסטורליה.

זה קרה בערב שבועות, כשפקחית נתקלה בשישה צעירים מתרחצים בבריכה והזעיקה בקשר את סולימני. הפקח הגיע למקום מתוגבר בשוטר מג"ב, והודיע לצעירים שהם מעוכבים לחקירה לאחר שסירבו להזדהות. "ככה זה בדרך כלל‭,"‬ הוא אומר. "אף פעם אין להם תעודות‭."‬

כשראה סולימני ששניים מהצעירים מנסים לחמוק מהמקום כשבידיהם קסדות אופנועים, הוא נעמד בדרכם. בתגובה התקרבה קבוצה של כעשרה נערים שהתרחצו במקום והחלו לצעוק עליו. סולימני, שמצא עצמו יחד עם השוטר מול קבוצה עוינת של 16 צעירים, הודיע לשניים שהם מעוכבים. בתגובה הניף אחד מהם את הקסדה והנחית אותה על ראשו שוב ושוב. למרבה המזל, אומר היום סולימני, הוא רק פצע אותו. פגיעה ברקה הייתה גורמת למותו.

אנשי המשטרה שהוזעקו למקום עצרו את השניים, אך כשהפקח ביקש להחרים את הנייד שבו צילם אחד הצעירים את ההתרחשות כדי שישמש כראיה מצולמת, השוטרת במקום סירבה. סולימני, שכבר הותקף במקום לפני כחודש וחצי, פונה לבית החולים, שם נתפר ראשו במשך שעה ארוכה.

אבל בכך לא תם הסיפור. מאוחר יותר באותו ערב התקשר אליו בעל הנייד, תושב בית שמש. "למה אתה כזה‭"?‬ שאל אותו, "למה אתה מתלונן‭"?‬ סולימני ניסה שוב לבקש את הסרטון, ובתגובה קיבל מהבחור סרטון זוועה שהוריד כנראה מהאינטרנט, המראה איך עורפים את ראשה של אישה ומניפים אותו באוויר. ברשות הטבע והגנים מתייחסים אל הסרטון כאיום.

נשארו צלקות מהמכות. הפקח אורי סולימני והתפרים בראש(צילום: יובל חן)

60 שלטי "הרחצה אסורה" נעקרו

שבועיים אחרי, עדיין פסטורלי בבריכת הנופרים כשאנחנו מגיעים לשם בתשע בבוקר, צלם וכתב שמקווים לאקשן, ושני פקחים - ולנסי וסולימני - שמקווים שהעסק יעבור בשקט. לא פחות מ־70 שלטי "הרחצה אסורה" הוצבו כאן, אבל 60 מתוכם כבר נעקרו והושחתו. העשרה שנותרו לא מרשימים איש, ועל ההתחלה אנחנו מוצאים בבריכה כמה נערים בני ‭,17‬ תלמידי ישיבה מפתח תקווה שמשכשים במים בתחתונים, בגדיהם תלויים על אחד השלטים.

"מה העניינים‭"?‬ פונה אליהם ולנסי.

"ברוך השם‭,"‬ הם משיבים, "אנחנו מהישיבה של הרב וייס. למדנו תורה כל הלילה ובאנו להתרחץ‭."‬

"ראיתם מה כתוב על השלט‭"?‬ שואל ולנסי בסבלנות. "כן, הרחצה אסורה, אבל בכל מקום בארץ כתוב ככה‭,"‬ משיב אחד מהם.

"אתם יודעים איזה ערכי טבע יש כאן‭"?‬ מקשה ולנסי, ומופתע כשאחד מהם מספר על הנופר הצהוב, "שהוא צמח מים שגדל רק כאן‭,"‬ ועל דגי לבנון הירקון, "שזה המקום היחידי בעולם שבו הם חיים‭."‬

"זו הפעם הראשונה שמישהו יודע בדיוק במה הוא פוגע‭,"‬ יאמר הפקח מאוחר יותר. "בדרך כלל זה לא מזיז להם‭."‬

באופן לא מפתיע, גם לבחורי הישיבה אין תעודות זהות, והפקחים רושמים את שמותיהם ומוסרים להם טופסי אזהרה. אם ייתפסו שוב, יחויבו בקנס של 730 שקל.

בצד אחר של הבריכה אנו מגלים שתי נערות, תלמידות חטיבת ביניים מראש העין שהבריזו מהלימודים ונכנסו למים בבגדיהן. גם הן הסתלקו מהמקום - בבגדים מטפטפים ועם אזהרה בלבד.

במקביל לכל אלה שטים במים גם דגי אמנון, מושטים המתחרים עם דגי לבנון הירקון על המזון. "זרם מסוים של חסידי ברסלב החליט שאם יזרקו למים דגי אמנון זהובים, הם יקרבו את בוא המשיח‭,"‬ מסביר סולימני. "הם מתרבים במהירות ועכשיו אנחנו צריכים להתמודד גם עם זה‭."‬

הישראלי המכוער מזהם. אתר התקיפה בבריכת הנופרים (צילום: יובל חן)

ציידים עם 72 חוחיות בשווי כ-20 אלף שקל

מבריכת הנופרים אנחנו יוצאים עם ולנסי דרומה, לאזור צומת מסמיה וכפר הרי"ף, שם נצטרף לשני פקחים נוספים ולצפר מתנדב במטרה ללכוד ציידי חוחיות - ציפורי שיר קטנות ומוגנות, שבמזרח ירושלים משלמים עליהן כ־300 שקל לראש. בשבוע שעבר נתפסו ציידים עם 72 חוחיות בשווי כ־20 אלף שקל, כמעט פי עשרה מהקנס שיקבלו כנראה בבית המשפט.

"הקנס הוא אלפי שקלים בודדים, כך ששווה להם להסתכן בלכידה. זה כסף קל‭,"‬ אומר ולנסי, שמסביר כי בכל יום שישי אחרי הצהריים מתנהל כאן ציד חוחיות. "בשעות האלה יש כאן רק ציידים‭."‬

אבל הלכידה היא עניין לא פשוט. שעה ארוכה אנו נוסעים בין מטעי אפרסקים ורימונים, כששלושת הפקחים והמתנדב מחפשים את הרשתות שהציידים תולים בין העצים, אך לשווא. מתישהו מתגלה רכב החונה בשדות אך הפקחים לא מוצאים בו כל עדות לעבירה. מהסבך יוצאים שני גברים, תושבי ראס אל עמוד.

"יצאנו לטייל בארץ. אסור‭"?‬ הם מחייכים אל הפקחים ואחד מהם אפילו שואל את ולנסי איך יוכל להתגייס בעצמו לרשות הטבע והגנים. התחושה משונה: לפקחים אין ספק שמדובר בציידים, שיודעים מצידם כי הפקחים זיהו אותם, אבל הם מתנהלים בנינוחות מחויכת.

רק אחרי כמה שעות, בשבע בערב, מתגלה הרשת שהשניים מתחו בין העצים, ולידה שני כלובים עם ארבע חוחיות ובקבוק מים שנלקח לבדיקת מז"פ.

אם יהיה לפקחים מזל, יימצאו עליו טביעות אצבע של הציידים.

טרקטורונים, כלבים, נשק חם

ממש באותה השעה, בבריכת הנופרים, קולטות מצלמות האבטחה של הרשות אופנוע ושני רכבי שטח שמגיעים עד לבריכה ובעליהם רוחצים במים. הפקח סולימני, שיום העבודה שלו התחיל בחמש וחצי בבוקר, צופה בהם ובוחר שלא לצאת לשטח. מאוחר יותר יסביר שבשעה כזאת אין לו גיבוי מכחולי המדים אם יותקף. אין די שוטרים במשמרת הערב בתחנת פתח תקווה.

"בשבועות האחרונים היו כמה מקרים של אלימות קשה כלפי פקחים‭,"‬ אומר ראש רשות הטבע והגנים, שאול גולדשטיין, "והם לא תמיד זכו לגיבוי. הפעם החלטתי שלא אוותר. בכל מקרה של אלימות נתלונן במשטרה ונעמוד על כך שהעבריינים ייענשו.

"לא נעבור לסדר היום. אנחנו פועלים גם נגד עבריינים שמגיעים על טרקטורונים מהירים, עם כלבים ונשק חם, ולפעמים כל הארסנל הזה מופנה כלפינו. הלשכה המשפטית שלנו קרסה לגמרי, ואנחנו גם יחידת האכיפה היחידה במדינה שאין לה חוליית מודיעין. אבל אין לנו כוונה לוותר. אנחנו נמשיך לשמור על ערכי הטבע‭."‬

אלא שגם העבריינים לא מתכוונים לוותר. למחרת היום, בשבת, הותקף יואב, פקח בשמורת עין מבוע שבצפון מדבר יהודה, כשניסה להפריד בתגרה בין שתי קבוצות מטיילים, ממזרח ירושלים ומעטרות, חטף מהלומה מוט במבוק בראשו. התוקף נעצר על ידי המשטרה שהוזעקה למקום.

פורסם ב"24 שעות" של "ידיעות אחרונות"