פוליה: בקצה המגף האיטלקי מסתתרת חופשה

בדרום-מזרח איטליה שוכן מחוז פוליה. אליאור לוי גילה שם בית כנסת שהפך לכנסייה ושב ליהדותו, 'עיר לבנה' שהיא לא ת"א, פסטת אוזניים קטנות וחופי 'בטן-גב' נהדרים. איטליה למתקדמים

אליאור לויפורסם: 11.06.13 , 11:50

כאשר אומרים "איטליה", מרבית הישראלים (אך לא רק הם) יחשבו מיד על רומא, חבל טוסקנה או ונציה. מטיבי הלכת יוסיפו גם את אגם קומו וקלבריה. אבל מחוז פוליה? איפה זה? אז הנה ההזדמנות להכירו.

עוד טיולים באיטליה בערוץ התיירות:

בירת עצי הזית של איטליה

חבל פוליה הוא העקב של המגף האיטלקי, שנמצא בדרום-מזרח המדינה ומוקף מצידו המזרחי בים האדריאטי ומצידו המערבי בים האיוני. פוליה אמנם נמצא בדרום איטליה, אך שונה משאר היעדים המוכרים בחלק זה של המדינה היות והוא נחשב לאחד המחוזות העשירים באזור הדרום, העני ברובו.

עוד טיול איטלקי באזור

קלבריה

זיו ריינשטיין

בסוף המגף האיטלקי נמצא חבל ארץ שנושק לים ובו הרי געש ומרחצאות גופרית, פיצה עם 500 (!) תוספות וגלידת טרטופו שתגרום לכם לצעוק "מאמה מיה!". היי דרומה, לאיטליה

קלבריה: טיול בשפיץ של המגף האיטלקי

הטופוגרפיה של רוב מחוז פוליה מזכירה במעט את הנוף בישראל. רוב השטח מישורי, כאשר במרכזו רמה של גבעות המתנשאות לגובה של כמה מאות מטרים. בגבול הצפון-מזרחי של המחוז נמצא רכס גרגאנו הדרמטי, שפסגותיו מגיעות לגובה של עד 1,000 מטרים. במרכזו ישנו יער ענק ובקצהו המערבי מצוקים תלולים, שגובלים בים האדריאטי.

פוליה היא בירת עצי הזית של איטליה. בכל המחוז נמצא הריכוז הגבוה ביותר של עצי זית (60 מיליון פרטים), ולפיכך הוא גם המחוז שמייצר את כמות שמן הזית הגדולה ביותר בארץ המגף (40% מכלל שמן הזית שמיוצר במדינה). הערים המרכזיות בפוליה היו בעבר תחנת מעבר מאירופה לארץ הקודש בתקופת מסעות הצלב, ולכן היא משופעת בכנסיות וקתדרלות.

ויש גם ים כמובן. החוף המערבי של פוליה(צילום: אליאור לוי)

מנופשי בטן-גב ועד חובבי טיולים

טיול בפוליה יכול להתאים לסוגים שונים של מטיילים. משפחות עם ילדים שמחפשות נופש בטן-גב, יכולות למצוא במחוז בתי מלון שמותאמים לבילוי משפחתי של שבוע. בחלקו המערבי של המחוז נמצא מתחם נובה ירדיניה (Nova Yardinia), הכולל בתי מלון בדרגות של ארבעה וחמישה כוכבים, הכוללים רצועת חוף פרטית שיכולים להוות פתרון למי שמיצה את הקלאבים באנטליה.

אך חשוב להדגיש כי המתחם מרוחק יחסית מהערים והעיירות המעניינות במחוז, ולכן פחות יתאים לאלו המעוניינים לצאת ולהכיר את הפנינות התרבותיות. לאוהבי הטיולים, מומלץ מאוד לשכור רכב משום שהמרחקים בין המקומות גדולים יחסית והתחבורה הציבורית אינה מפותחת דיה בכדי לטייל בנעימות ללא רכב צמוד.

פסטת אוזניים קטנות

העיר הגדולה במחוז היא בארי, השוכנת בצידו המזרחי לחופי הנמל האדריאטי. בארי היא עיר נמל ומומלץ לטייל בעיר העתיקה שלה, שם נמצאת קתדרלת סאן סבינו שנבנתה במאה ה-12, ולבקר גם בבזיליקת סאן ניקולה המרשימה, שבנויה בסגנון רומנסקי.

איך לדבר עם מלצר באיטליה

בעד האנטי-פסטי

מנחם גנץ, רומא

רוב הסיכויים שלא תפגשו פיצה בתפריט, אבל זה לא מעיד על המגוון העצום שיוצע לכם על שולחנות איטליה. בסוף תיאלצו להתמודד עם טירמיסו, קרם קרמל או פנה קוטה. המדריך לתייר הסועד

בעד האנטי-פסטי: איך לדבר עם מלצר באיטליה

העיר העתיקה אינה גדולה וניתן לשוטט בין סמטאותיה. אם חשקה נפשכם להרגיש איטלקים אמיתיים ולבשל פסטה טרייה - תוכלו למצוא בסמטאות הצרות, הסמוכות לנמל, את מוכרות הפסטה המקומיות ש"פותחות שולחן" בכניסה לבתיהן ומכינות שם את הפסטה המזוהה עם חבל פוליה, שנקראת פסטה אורקייטה (אוזניים קטנות). כשתושבי בארי רוצים להכין פסטה טרייה, הם קונים זאת שם. עכשיו גם אתם יכולים.

מוכרת פסטה טריה בעיר בארי(צילום: אליאור לוי)

הקשר היהודי

מצפון לבארי נמצא כפר הדייגים הציורי טראני. בכניסה לנמל הקטן של הכפר ישנו שוק שבו מוכרים הדייגים את מרכולתם המרהיבה - מדגים שונים ומשונים ועד לפירות ים שעלו בחכתם. חובה לחובבי דגים!

בכפר שוכנת קתדרלת סן-ניקולס שנבנתה בצמוד לים. הקתדרלה גבוהה ויפה ובתוכה מצויה קריפטה - שם שמורות עצמותיו של הקדוש ניקולס. לטראני יש גם זווית יהודית מעניינת. במקום הייתה בעבר קהילה יהודית תוססת שמנתה בשיאה 200 משפחות. בכפר ישנו בית כנסת בשם ''סקולה נובה''. בעברו הוסב לכנסייה, אולם כעת הוא שב לתפקד כבית כנסת.

סימן בולט לעברו, ניתן לראות בגג בית הכנסת שעליו יש מגן דוד ומתחתיו פעמון כנסייה. בית כנסת נוסף בשם ''סקולה גראנדה'', שגם הוא הוסב בעבר לכנסייה, משמש היום כבית הכנסת של הקהילה היהודית הקטנה החיה בעיר. המעוניינים להיכנס למוזיאון יכולים לקנות כרטיס אליו בחנות התיירים שממוקמת ליד הקתדרלה.

היתה פה גם קהילה יהודית. בית הכנסת סקולה נובה בטראני(צילום: אליאור לוי)

לגור בטרולי

דרומית לבארי נמצא עמק איטריה - שם שוכנת העיירה הקטנה אלברובלו (Alberobello) - פנינת חמד בפני עצמה. העיירה שמוכרזת כאתר מורשת עולמי של אונסק"ו, ידועה בזכות מאות בתי הטרולי המפארים אותה.

הטרולי הם מבני אבן עגולים שבמרכזם ניצב מוט ועליו מונח גג עשוי מקורות עץ בצורת חרוט. הגג צוּפָּה באבנים שאינן מודבקות במלט. הבתים נבנו במאה ה-14 על-ידי חקלאים, שבנו את בתיהם על אדמות האצילים. החקלאים רצו להימנע מתשלום המס לאצילים וכאשר נפוצה שמועה כי גובי המס נמצאים בדרכם לכפר, בעלי הבתים היו שומטים את המוט וכל הגג היה מתפרק כמו חפיסת קלפים. הגובים שהגיעו, לא יכלו לדעת שהמבנים הללו משמשים למגורים.

כיום ניתן לטייל בין הבתים המשמשים אטרקציה תיירותית. חלק מהבתים הוסבו למסעדות וחנויות מזכרות וניתן להיכנס אליהם ולהתרשם כיצד הם נראים מבפנים. במרכז הכפר נמצאת פיאצה דה פופולו ובחלק מימות השבוע נפתח בה שוק רחוב.

בזיליקת סן ניקולה בבארי(צילום: אליאור לוי)

"העיר הלבנה"

דרומית-מערבית לאלברובלו, במרחק שעת נסיעה, נמצאת העיירה אוסטוני שזכתה לכינוי "העיר הלבנה" בשל בתיה שצבועים בלבן, בדומה לכפרים המוכרים באיי יוון.

עוד בנושא

את העיר אפשר לראות בוהקת בלבן כבר מרחוק, משום שהיא בנויה על פסגתה של גבעה שמשקיפה לים האדריאטי. באוסטוני כדאי לטייל בין הסמטאות הצרות בעיר העתיקה ולהתרשם מהמבנים שחלקם עומדים על תילם מימי הביניים.

וכיאה לאיטליה, ביקור מבלי לטעום יין ביקב או שמן זית בבית בד עתיק - הוא לא ביקור. אחד המקומות המומלצים לביקור שכזה הוא ב"מסריה בראנקאטי" - שם תוכלו לראות עצי זית עתיקים ועצומים בגודלם בני 2000 ואפילו 3,000 שנים. כל העצים העתיקים בפוליה מקוטלגים והושתלו בהם שבבים לגילוי על-ידי מערכת GPS, כדי למנוע את גניבתם (והיו ניסיונות כאלו בעבר).

ריקודי עם בפוליה(צילום: אליאור לוי)

דולסה דה לצ'ה

בחלקה הדרומי של פוליה נמצאת העיר לצ'ה (Lecce). העיר העתיקה שלה מרשימה בזכות מבני הבארוק שמעטרים אותה. זהו גם המקום האידיאלי ללכת לאיבוד בין סמטאות העיר ולגלות ביניהן את האמפיתיאטרון שהכיל בשיאו 14 אלף מקומות, את כיכר אורונצו שנחשבת גם כיום לכיכר המרכזית של העיר ומתקיימים בה, במיוחד בתקופת הקיץ, ירידים שונים.

במרחק הליכה מהכיכר נמצאת בזיליקת סנטה קרוצ'ה המרשימה, שחזיתה מקושטת בסגנון הברוק. בשעות הערב תוכלו לשבת באחת המסעדות הרבות בעיר העתיקה לאפריטיבו - מה שהחל כלגימת יין ומעט מאזטים לפני ארוחת הערב והפך עם השנים לארוחה גדולה, המורכבת מטעימות קטנות וכמובן יין.

פוליה הוא מחוז מעניין שצמא לתיירים ואפשר לשלב בו מסע קולינרי על טהרת פירות הים הטריים - אחד ממקורות גאוותם של התושבים. חוויה איטלקית אחרת ופחות מוכרת.