התור לדירות יתארך - מספר העניים יגדל
שר האוצר, יאיר לפיד, החליט להסיר את התנגדות משרדו ליישום החוק שמאפשר לדיירים בדיור הציבורי לרכוש את דירתם מהמדינה בהנחה של עד 90%. ההחלטה תביא לדלדול של מאגר הדירות הציבוריות שבידי המדינה בקצב של כ-2,000 דירות לשנה. תקציב לרכישת דירות חדשות, בינתיים אין
בימים האחרונים נרקמת בין משרדי האוצר והשיכון החלטה שעלולה להגדיל מדי שנה את מספר המשפחות העניות בישראל. זמן ההמתנה לדיור ציבורי - אחד השירותים המרכזיים שמעניקה המדינה לבעלי הכנסות נמוכות במיוחד כדי לחלצם מעוני - עומד להתארך משמעותית בשנים הקרובות. זאת בעקבות החלטת שר האוצר, יאיר לפיד, שלא לעכב עוד את יישומו של החוק המאפשר לדיירים לרכוש מהמדינה את הדירות שבהן הם גרים, בהנחה של עד 90% מערכן.
דיור ציבורי - כותרות אחרונות בערוץ הנדל"ן :
- דיור ציבורי: אחרי 15 שנה הממשלה לא החליטה
פעילי הדיור הציבורי: "הפכנו ללעג לרש"
תלאות הדיור הציבורי: כרוניקה של מחדל
החוק הנידון נחקק ב-1999 ויושם באופן חלקי עד שנת 2009. ב-4 השנים האחרונות בוטל יישומו כליל על ידי חוק ההסדרים, לאחר שהתברר כי הוא גורם לדלדול מתמשך של מאגר הדירות שבידי הממשלה. מנתוני מרכז המחקר והמידע של הכנסת עולה כי ב-10 השנים שבהן יושם, נמכרו קרוב ל-20 אלף דירות. כלומר, כ-2,000 דירות בממוצע לשנה.
השנה החליט שר האוצר שלא לבטל את יישום החוק על ידי חוק ההסדרים, ובמקום זאת לבטלו במסגרת תוכנית הדיור הממשלתית שאושרה בקבינט הדיור בשבוע שעבר. אך בימים האחרונים שלפני הדיון, חזר בו שר האוצר מכוונתו לבטל את החוק והחליט להמשיך את יישומו.
החוק כולל סעיף שקובע כי הרווחים ממכירת הדירות ישמשו לבניית דירות חדשות, אשר ייכנסו למאגר במקום אלו שנמכרו. אך רווחים אלו לא מספיקים לשם השלמת המחסור, שכן המדינה מוכרת את הדירות בכ-10% משוויין בשוק. לכן, בעקבות ההחלטה ליישם את החוק, יידרש משרד האוצר להוסיף תקציב של מאות מיליוני שקלים בשנה למשרד השיכון, על מנת למנוע קיטון של מאגר הדירות הציבוריות בקצב של כ-2,000 דירות בשנה.
החלטה כזו לא כלולה בתוכנית התקציב הנוכחית, וקשה לראות כיצד היא תתקבל נוכח הגירעון הקשה שעמו מתמודדת הממשלה. נהפוך הוא, התקציב החדש כולל דווקא קיצוץ של 30 מיליון שקל בשנה בהלוואות לדיור וביטול המענקים לרכישת דירות בפריפריה, בהיקף מוערך של 175 מיליון שקל בשנתיים הקרובות.
ניסיון העבר מלמד גם, כי גם מעט הכסף שנצבר ממכירת הדירות, לא מנוצל כולו לרכישה או לבנייה של דירות חדשות. דו"ח מיוחד של מרכז המחקר והמידע בכנסת חשף כי מאז שהחלה מכירת הדירות, נצברו רווחים של 2.75 מיליארד שקל ממכירתן, אך רק 205 מיליון שקל הופנו לבניית דירות חדשות. שאר הכסף הועבר למטרות אחרות של משרד השיכון, ובעיקר לסוכנות היהודית, בעקבות הסכם בין האוצר לסוכנות שקבע כי יש לפצותה על מכירת דירות ציבוריות שבבעלותה.
מדי שנה מתווספים 500 זכאים חדשים
עד כמה תפגע ההחלטה הזו בזכאים לדיור ציבורי? על פי נתונים שפרסמו מבקר המדינה ומרכז המחקר והמידע של הכנסת לאורך השנים, נראה כי מדי שנה מתווספים כ-500 זכאים חדשים למאגר הממתינים, ומנגד מתפנות כ-500 דירות לאחר שדייריהן עוברים לבתי אבות או הולכים לעולמם.
בקרב הזכאים שמממשים את זכותם לרכוש את הדירה בהנחה של עד 90%, בולט חלקם של הדיירים הוותיקים, אלו שגרים בדירות למעלה מ-30 שנה וקיימת סבירות גבוהה יותר שיפנו אותן בקרוב. בשנים 1999-2006 עמד חלקם על מחצית מכלל הרוכשים, כפול מחלקם בקרב כלל הדיירים.
כלומר, עם כל 2,000 דירות שייגרעו בשנה מהמאגר, ייגרעו גם כמה עשרות דירות שהיו עשויות להתפנות בקרוב מיושביהן ולעמוד לשימושם של הזכאים החדשים. במקום לעבור לידיהם של אותם נזקקים, הם יהפכו לרכוש העובר בירושה לצאצאיהם של הזכאים הישנים, שמצבם הכלכלי לא מצדיק בהכרח קבלת דירה בשכר דירה מסובסד מהמדינה.
ממשרד האוצר נמסר בתגובה כי "שר האוצר מתנגד לביטול הסעיף המאפשר רכישת דירות דיור ציבורי על ידי הזכאים במטרה לאפשר להם בעלות על דירה. בימים אלה מתבצעת עבודת מטה משותפת למשרדי האוצר והשיכון הבוחנת את ההיבטים השונים ביישום סעיף זה בחוק".
גורם המקורב לעבודת המטה מסר ל-ynet כי בין היתר, שוקלים בממשלה רכישה מיידית של כ-200 דירות, אשר תמומן בחלקה מכספי החברות המשכנות ובחלקה מתוספת תקציבית שייתן האוצר.
יו"ר חברת חלמיש, עו"ד רחל תורג'מן, אמרה בתגובה לדברים כי "התור לדירות של חברת חלמיש מגיע לעתים ל-10 שנים, ובקצב הזה יותר ויותר אנשים יתגוררו ברחובות. שרי האוצר והשיכון חייבים למצוא מקורות להגדלת מלאי הדירות של הדיור הציבורי. לצערי, רוב רובו של הכסף שנכנס ממכירת הדירות נבלע באוצר ולא שימש לרכישת דירות, ואני מעריכה שכך יקרה גם הפעם. עצוב שכך המדינה נוהגת באוכלוסיות החלשות".
לפנייה לכתב/ת 
