כלכלת משפחה: מינוס או חיסכון - מה יותר נכון?
חיסכון או כיסוי חובות? בתקופה בה הריבית בשפל, והאוברדראפט אף פעם לא זול, האם יש טעם לחסוך או שעדיף כמה שיותר מהר לכסות את המינוס? מסתבר שלחיסכון יש ערך בפני עצמו, גם אם לא תמיד זה הגיוני מבחינה חשבונאית
הגזירות הכלכליות, יוקר המחיה ושחיקת השכר, האוברדרפט של רובנו הולך וגדל מדי חודש, ואיתו כמות הדאגות והטרדות. אחת השאלות ששבות וחוזרות היא האם להשתמש בחסכונות ובקרנות על מנת לסגור את האוברדרפט?
הריבית בשפל - איך זה ישפיע עלי?
היום כשריבית הפריים מאוד נמוכה, רוב האנשים שמחזיקים חסכונות מקבלים עליהם ריבית נמוכה עד אפסית ולעומתה על האשראי והאוברדרפט הם משלמים ריביות גבוהות בהרבה שעשויות להגיע במקרים חריגים אפילו ל- 14% ריבית שנתית ויותר.
לכן הם תוהים האם יש בכלל טעם לשמור על החסכון, והאם בכלל יש טעם לחסוך כאשר נמצאים במקביל במינוס?
לכאורה התשובה הכלכלית פשוטה, סגירת האוברדרפט ע"י חסכון תחסוך לנו כסף, אם לדוגמא יש לנו פיקדון של 20,000 שקל ואוברדרפט דומה בחשבון הבנק. על החיסכון נקבל ריבית שנתית של 160 שקל ועל אוברדרפט באותו סכום נשלם ריבית חובה ממוצעת של כ- 2,000 שקל, הרי סגירת האוברדרפט ע"י החיסכון תחסוך לנו סכום משמעותי של 1,840 שקל בשנה.
אולם התשובה הנכונה מורכבת הרבה יותר, דווקא השיקול הכלכלי הפשוט עשוי להוביל אותנו לשגיאה כלכלית משמעותית .
האוברדרפט הוא לא הבעיה, הוא רק סימפטום
כיסוי האוברדרפט על ידי חסכון יכול להתפס בעינינו כאפשרות להתחיל מחדש טוב יותר, אך המציאות מראה תמונה עגומה בהרבה. רוב האנשים שהצליחו לכסות את האוברדרפט שלהם על ידי שימוש בחסכונות, הלוואות או קרנות שהשתחררו חזרו לחיות שוב באוברדרפט חודשים ספורים לאחר מכן.
הסיבה לכך היא שהאוברדרפט הוא לא בעיה אלא סימפטום, המעיד על פער בין ההוצאות להכנסות, וכאשר לא מטפלים בפער הזה, המינוס ישוב לחזור פעם אחרי פעם. בפעם הבאה שבה המינוס שוב מגיע למימדים מטרידים ועולה הצורך לסגור אותו, יהיה לנו יותר קשה לעשות זאת, שכן כעת אין בידינו את החסכונות.
בצר לנו, נאלץ לפנות כעת ללקיחת הלוואות לסגירת המינוס. מכיוון שעדיין לא טיפלנו בבעיה אלא רק בסימפטום, החזרי ההלוואות יתווספו להוצאות הגבוהות גם כך שלנו, ויובילו אותנו למצב שבו האוברדרפט חוזר מהר מתמיד. מכאן הדרך לסחרור הלוואות בו נקח הלוואה אחת לכיסוי האחרת קצר, וכמוהו גם הדרך לסף התהום הכלכלית.
כסף עושה כסף
זוגות רבים מוצאים את עצמם נקרעים בין הרצון לסגור את האוברדרפט לבין הרצון להגשים חלומות כאשר מגיעים לידיהם כספים מקרנות השתלמות שהשתחררו, בונוס מהעבודה, משכורת 13 או זכייה.
כספים אלו כמו כספי החיסכון יכולים לספק מפלט זמני מהקושי הכלכלי לו ינותבו לטובת סגירת האוברדרפט, אך הם יוכלו לסייע למשפחה אף יותר לו יופנו לטובת צבירת נכסים והשקעות, דווקא כאן החישוב הכלכלי פשוט, השקעת הכסף כך שייצר לנו הכנסה, תיצור לנו לאורך השנים תזרים הכנסות גבוהה יותר מכל אלטרנטיבה אחרת.
יש להתייחס לחסכון כמשהו בעל ערך גבוה, זהו הדבר היחיד שיכול באמת לגרום לעלייה אמתית ברמת ובביטחון הכלכלי שלנו.
יש מקרה אחד שבו נשתמש בחסכון לכיסוי חובות, וזה במקרה של סחרור הלוואות חמור. כשאין ברירה ולאחר שכבר צמצמנו את רמת החיים, בדקנו אפשרות להוזלת עלויות ופריסת הלוואות ועשינו כל שביכולתנו, אך עדיין לא הצלחנו לצמצם את הפער בין הכנסות להוצאות, רק אז כמוצא אחרון לא תהיה ברירה אלא לפגוע בחסכון כדי לעצור את ההתדרדרות.
האם לחסוך כשיש מינוס?
בצד השני של אותו המטבע נמצאת התהייה האם עדיף לקצץ בהפרשות לחסכון ואף לבטל אותן כל עוד אנו במינוס, ובכך להקטין חלק מההוצאות. גם במקרה זה עולה הטענה כי הריבית על החסכון תהיה קטנה מהריבית על המינוס ולכן עדיף לוותר על החיסכון מלכתחילה.
כאשר אנו לא מתחייבים לחסכון מראש, אנו מאפשרים לעצמנו מרחב תמרון בו ננצל את כל הכנסותינו לטובת צריכה. אם איננו מנהלים תקציב מסודר, סביר להניח שגם נמצא את עצמנו באוברדרפט ונטולי חסכונות, והיכולת שלנו להגשים חלומות ולהתמודד עם מצבים לא מתוכננים תקטן, ותהפוך לתלויה בהלוואות, שבתורן מחזירות אותנו לסף סיכון כלכלי.
לרוב האוברדרפט לא נגרם בגלל אותם מאות שקלים המושקעים מידי חודש, אלא משום שלא מתנהלים כלכלית ולא מוכנים לוותר על הוצאות שנראות חשובות. על אף שקשה לנו יותר לקצץ ברמת החיים עלינו לזכור כי חסכון אינו הוצאת מותרות, ואינו הוצאה שאפשר לוותר עליה כלל.
רבים אומרים לעצמם שיתחילו לחסוך כשלא יהיו באוברדרפט, אולם היות ועל מנת לכסות את האוברדרפט לרוב עליהם לנקוט בצעדי התייעלות ולנהל תקציב בקפדנות מתברר שבמשך שנים הם אינם חוסכים לכן עדיף וכדאי לחסוך גם כשנמצאים באוברדרפט ובמקביל לטפל בשורש הבעייה שגורמת לאוברדרפט.
חסכון או אסון
חסכון הוא חלק מהתנהלות כלכלית נכונה והוא הדרך היחידה להעלות את רמת החיים והבטחון הכלכלי. לחסכון יש חשיבות רמת מעלה ולכן כאשר בונים תקציב משפחתי, הסעיפים הראשונים להם אנו מקצים סכומים הם סעיפי החסכון לטובת אירועים לא מתוכננים והחסכונות הייעודיים. רק לאחר שהקצנו כסף עבורם אנו יכולים לעבור ולחלק את ההכנסה שנשארה בין סעיפי ההוצאות על רמת החיים.
גם כשמדובר בחסכון יש מקרי קיצון שבהם מומלץ שלא לחסוך. כאשר יוצרים תוכנית הבראה מתוכננת, יתכן מצב שבו תהיה תקופה קצרה נטולת חסכון, שבמסגרתה הכסף יופנה לכיסוי האוברדרפט ולהחזרי הלוואות. מכיוון שהתכנון ארוך טווח, הוא לוקח בחשבון שאותם סכומים המופנים לסעיפים אלו יהפכו בתום התקופה לסעיפי חסכון ויאפשרו למשפחה לא רק לצאת מהמינוס אלא גם לעבור לפלוס בחשבון.
גם במקרים אלו מומלץ לפתוח הוראת קבע לחסכון נזיל, ואחת לחודשיים להוציא את הכסף מהחשבון ולקחת חלק מהסכום שנחסך, לטובת כיסוי המינוס. אחת הסיבות לכך היא שמטרתנו להתרגל לחשיבות החסכון, וגם אם במקרה זה יש הפסד של ריבית ועמלת העברת כספים, זה בטל בשישים מול הרווח לטווח הארוך, שכם כך המשפחה מבינה כי החסכון הינו הכרח.
ככל שלמשפחה יהיו יותר חסכונות ייעודיים כך היא תוכל להתמודד עם יותר ויותר הוצאות, שכיום גורמות לה להעמקת האוברדרפט, בין אם מדובר בהוצאות חד פעמיות גדולות כמו למשל בר מצווה לילד, ובין אם מדובר בהוצאות שנתיות חוזרות ומכבידות כלכלית כמו למשל קייטנות בחופש הגדול.
אל תוותרו על גלגל ההצלה
במאמרים קודמים רבים הראיתי כי במציאות הכלכלית של היום חסכון ונכסים הם תנאי הישרדותי. אין דרך אחרת לשמור על רמת החיים, בעולם שבו כבר אין יציבות תעסוקתית, תוחלת החיים עולה והשירותים מתייקרים. הפערים הכלכליים הולכים וגדלים, לפי סקר אחרון מדינת ישראל היא במקום החמישי בארגון המדינות המפותחות בגודל הפער הכלכלי בין מי שיש להם ומי שאין להם.
אם נרצה להבטיח את מיקומנו בצד של אלו שיש להם, עלינו להקפיד לשמור על החסכונות שלנו ולהתייחס אליהם כמשאב שאסור לנו לוותר עליו, אלא אם מדובר במקרי קיצון.
חסכונות הם גלגל ההצלה שלנו לאירועים משמחים או טרגיים, והם יכולים להיות גם מקפצה לחיים טובים יותר. אם לא נשתמש בהם כפלסטר לטיפול בהתנהגות כלכלית לקויה, הם יכולים לסייע לנו לצמוח כלכלית ולאפשר לנו ולילדינו אפשרויות כלכליות רבות יותר בעתיד.
הכותב הינו מנחה סדנאות "סוד הכסף", הדרך שלך לחופש כלכלי, ומנכ"ל חברת "יבולים " המתמחה באימון וייעוץ כלכלי למשפחות ולעסקים
לפנייה לכתב/ת 
