מתחת לגלימה: תכירו את סופרמן המקורי
דמותו של סופרמן עברה שינויים פרסונליים רבים לאורך השנים - כולל זה האחרון מ"איש הפלדה". אבל עם כל הכבוד להנרי קאביל, רובנו מזהים את גיבור העל עם כריסטופר ריב שהוביל את הפרנצ'ייז מהסרט הראשון ב-1978. חזרנו אליו ולשאר השחקנים
סופרמן אמנם חזר אלינו בגדול עם שובר הקופות של "איש הפלדה" בבימויו של זאק סניידר ובהפקת כריסטופר נולאן, אבל עם כל הכבוד להפקה המושקעת של אולפני האחים וורנר ופניו הנאות של הנרי קאביל שבמרכזה, סופרמן וגם קלארק קנט ייזכרו תמיד כפניו של כריסטופר ריב, שגילם אותו ב"סופרמן" מ-1978.
הטריילר של "סופרמן" מ-1978
כתבות נוספות במדור לחיפוש כוכבים :
- מסע בין כוכבים
- טריינספוטינג
- המנסרים מטקסס
- נערות ג'יימס בונד לדורותיהן
- תשעה וחצי שבועות של שיכרון חושים
הסרט שביים ריצ'רד דונר, היה הראשון מבין ארבעה (האחרון ביניהם הופק על ידי גולן-גלובוס), והוא זה שפרץ את הדרך לחקיינים הבאים. אנחנו חזרנו למקור - כדי לראות מה קרה לכוכבים המקוריים מאז.
כריסטופר ריב: קלארק קנט/סופרמן
קשה להאמין, אבל "איש הפלדה" היה בחור די חולני במציאות. ריב אולי היה גבוה (1.93 מ') ויפה תואר, אולם בצעירותו סבל מאסטמה ובעיות אלרגיה - לצמחים, לסוסים ולחיות אחרות. הוא נמשך לאמנות בהשראת אביו החוקר והמשורר, והתקבל כסטודנט מחונן למשחק בג'וליארד. כישרונו והמראה המרשים שלו הביאו אותו להוליווד. אחרי הופעות טלוויזיונית ערך טבילת אש קולנועית בתפקיד משנה במותחן הצוללות "Gray Lady Down" ב-1978. מהמעמקים המריא מיד כסופרמן.
אחרי הצלחת הסרט הראשון, שהפכה אותו לפנים הרשמיות של סופרמן/קלארק קנט (עם/בלי משקפיים), המשיך ריב לעוף על הפרנצ'ייז לאורך שלושה סיקוולים (האחרון שבהם מ-1987 - שממנו הסתייג - כשל). בדרך השתתף ב"מלכודת מוות" של סידני לומט (1982); "הטייס" של ג'ורג' מילר (1985); "חוכמת רחוב" של ג'רי שצברג (1987) שבו גילם עיתונאי תחמן (הכי לא קנט), והזוועתון "כפר הארורים" (1995). לרוע המזל, הוא לא הצליח לפשוט את הגלימה וקצת נתקע. גם טרילוגיית המערבונים הטלוויזיונית "Black Fox" לא שיחררה אותו מסמל ה-S בזיכרון הקולקטיבי.
לאורך תקופת דאייתו כסופרמן ליוותה את ריב בת זוגו ג'יה אקסטון, אם שני ילדיו, מת'יו ואלכסנדרה. ב-1987 השניים נפרדו, ומי שחילצה אותו מבדידותו היתה שחקנית התיאטרון דיינה מורוסיני, שהפכה לימים לאשתו. במקביל הפך להיות פעיל פוליטי נלהב. הוא הביע תמיכה במפלגה הדמוקרטית בארצות הברית, פרש חסותו על ארגון אמנסטי והוביל מחאה נגד הרודן אוגוסטו פינושה בצ'ילה אחרי שזה איים להוציא להורג 77 שחקנים מקומיים.
עם זאת, המאבק הגדול ביותר של ריב היה על חייו שלו: השחקן גילה חיבה מיוחדת לרכיבה על סוסים, לאחר שהתגבר על האלרגיה שלו אליהם, אולם ב-27 במאי 1995 הוא נפל מסוסו במהלך אימון ונפגע בעמוד השדרה - פציעה שהותירה אותו משותק מהצוואר ומטה. הוא הודה כי שקל להתאבד לאחר המקרה, אך בסיוע אשתו, חברו רובין וויליאמס וצוות רופאיו השתקם ריב נפשית, הוביל קמפיין הירואי לטיפול בפציעות מזן זה, ואף שקל ניתוח להסרת מוחו לצורך הקפאתו.
קמפיין זה הוביל אותו ב-2003 לישראל, שבה ראה מעצמה רפואית שבה אפשר אולי למצוא מזור למצבו. "יש להם רפואה סוציאלית, כך שלרופאים ולפציינטים אין בעיות של רווחים ומאבק בחברות הביטוח כדי שישלמו על הטיפולים", הסביר ריב בראיון ללארי קינג ב-CNN (או, איך הדברים השתנו מאז). לרוע המזל, גם החוקרים בישראל לא עזרו: בגיל 52, אחרי מאבק עיקש במשברים וזיהומים שונים, הלך ריב לעולמו ב-10 באוקטובר 2004 מכשל לבבי.
מרגוט קידר: לויס ליין
הדרך של קידר מילדותה בקנדה לקדמת הבמה ההוליוודית - אהובתו של סופרמן - היתה כרוכה בלא מעט זוועתונים ("אחיות" של בריאן דה פלמה ו"בלאק כריסמס"), ואחרי ששירתה כעיתונאית העקשנית מהדיילי פלאנט, חזרה בלית ברירה אל ז'אנר האימה, שיוצריו זכרו לה חסד נעורים עם הופעות חושפניות ב"אמיטוויל", "האלווין 2" ועוד - פילמוגרפיה מרשימה פחות מרשימת מאהביה לאורך השנים: הבמאי דה פלמה, הקומיקאי ריצ'רד פריור (ששיחק ב"סופרמן 3"), השחקן ג'ון הרד, הבמאי הצרפתי פיליפ דה ברוקה, ראש ממשלת קנדה לשעבר פייר טרודו והסופר תומאס מגוויין, אבי בתה היחידה.
כמו ריב גם קידר היא תומכת נלהבת של המפלגה הדמוקרטית, והתבטאה לאורך השנים נגד מדיניות ארצות הברית במזרח התיכון וגם בגבולותיה (ב-2011 נאסרה במהלך הפגנה נגד הקמת צינור נפט ארצי). כמו ריב גם היא נפגעה בתאונת דרכים שהשביתה אותה לשנתיים. ואם לא די בכך היא סבלה מבעיות נפשיות קשות ואובחנה ב-1996 כסובלת מהפרעה דו-קוטבית, לאחר שנעלמה למשך ארבעה ימים ונמצאה שוכבת בחצר אחורית של בית בלוס אנג'לס. לאחר אשפוז השתפר מצבה ולאחרונה דיווחה כי לא חוותה התקף דומה יותר מעשור.
ג'ין הקמן: לקס לות'ר
אחרי קריירה ארוכה ועשירה שכללה השתתפות ביצירות המופת "בוני וקלייד", "הקשר הצרפתי" (שעליו זכה באוסקר), "הדחליל", "אדומים", "מיסיסיפי בוערת" וגם בסרטי סופרמן כנבל המבריק לקס לות'ר, הכריז הקמן ב-2004 על פרישתו ממשחק (סרטו האחרון: הקומדיה "ברוכים הבאים למוספורט"). כך התפנה לעיסוקיו כסופר במשכנו (לצד בטסי, אשתו השנייה מזה 22 שנה) בעיר סנטה פה, שבמדינה שכוחת האל ניו מקסיקו. בסך הכל הוציא עד כה ארבעה ספרים.
בעוד ריב נודע בחיבתו לסוסים, הקמן נודע בחיבתו למכוניות מירוץ ואף התחרה במירוצים. בינואר 2012 נפצע בתאונה בפלורידה - כשרכב על אופניו. הוא פונה במסוק לבית חולים, אך בניגוד לריב וקידר יצא מהתאונה בשלום. כמה חודשים לאחר מכן שוב צץ שמו בכותרות כשתקף הומלס - וגם מתקרית זו יצא בשלום. כיום, בגיל 83, הוא ממשיך ליהנות מהכתיבה ומשלושת ילדיו מאשתו הראשונה.
נד ביטי: אוטיס
לתפקיד אוטיס - העוזר האוטיסט של לקס לות'ר - נבחר דווקא שחקן ששנתיים לפני כן היה מועמד לאוסקר על תפקיד ב"רשת חדשות" של איש עסקים זועם ותככן (קצת כמו הבוס שלו ב"סופרמן"). הוא זכה להופיע גם ב"נאשוויל" של רוברט אלטמן וב"כל אנשי הנשיא" של אלן ג'יי. פאקולה, ומאז "סופרמן" הופיע בעיקר בתפקידי משנה באינספור סרטים ידועים פחות - ביניהם הגרסה הקולנועית מ-1990 של קפטן אמריקה - המקביל של סופרמן מבית מארוול.
ביטי נודע גם בזכות איכויותיו הקוליות, זכר לקריירת הזירה המוקדמת שלו. ב"שמע את שירי" (1991) הוא גילם טנור מזדקן, ובהמשך השתלב כמדבב ב"צעצוע של סיפור 3" וב"רנגו". היום הוא מתמקד בעשייה מוזיקלית. התפוקה המרשימה שלו בקולנוע ובטלוויזיה העניקה לו בעבר את התואר "השחקן העסוק ביותר", אולם כל אלו מתגמדים ביחס לתפוקה שלו כאבא: לא פחות משמונה ילדים מארבע נשים שונות. לאחרונה ביניהן הוא נשוי גם כיום בגיל 76.
ואלרי פרין: אווה טישמאכר
פרין תיזכר לעד כאישה הראשונה אי פעם שפיטמתה צצה בטלוויזיה אמריקנית. זה קרה ב-1973 - הרבה לפני HBO - במהלך שידור ההצגה "Steambath" ברשת PBS. לפני כן הופיעה כחשפנית בלאס וגאס, התפשטה בסרטים וגם במגזין פלייבוי. בד בבד, פרצה ב"לני" (1974) לצד דסטין הופמן (וזכתה בפרס דקל הזהב לשחקנית הטובה ביותר), וביססה עצמה כסמל סקס. ב"סופרמן" קיבלה חשיפה גדולה יותר, אך סנסציונית פחות, כאווה - הבימבו טובת הלב של לקס.
למרות הזדמנויות נוספות שקיבלה ב"מירוץ מחוף לחוף 2" ו"הגבול", לא הצליחה לפרוץ הלאה עם בגדים, ופנתה לנתיבים אלטרנטיבים שכוללים איסוף כלבי רחוב, סריגה ותפירה. לפרין היו מאהבים רבים, אך היא לעולם לא נישאה - אולי מכיוון שכחשפנית צעירה התארסה לפלייבוי שובב, שאיבד את חייו בפליטת כדור מאקדחו כחודש לפני החתונה המתוכננת. כיום, בגיל 69, היא עובדת על ספר ראשון, מחלטרת כשחקנית ומטיילת בכל העולם, כפי שעשתה בנעוריה כבת לקצין בצבא.
מרלון ברנדו: ג'ור-אל
עד כמה ש"סופרמן" הוא ציון דרך בתרבות הפופולרית ועד כמה שדמותו של אבי הגיבור איקונית, התפקיד של ג'ור-אל הוא רק אחד משורה אינסופית של תפקידים בסרטי מופת בקריירה הארוכה והפורה כל כך של ברנדו, שיש מי שמכנים אותו "שחקן הקולנוע הטוב בכל הזמנים". ממאלוי ב"חופי הכרך", דרך קולונל קורץ ב"אפוקליפסה עכשיו", דון קורליאונה ב"הסנדק" ועוד ועוד. עם זאת, לצד הופעותיו הבלתי נשכחות (שתיים מהן הביאו לו אוסקר), חייו הפרטיים עברו עליות ומורדות.
ברנדו היה נשוי שלוש פעמים, אולם לאורך השנים היו לו מאהבות רבות (ביניהן מרלין מונרו) וגם לא פחות מ-15 צאצאים. אחר מהם היה כריסטיאן ברנדו, שב-1990 ירה למוות בבעלה של אחותו הדוגמנית שיאן ברנדו, אשר התאבדה חמש שנים לאחר מכן. בשנותיו האחרונות המזג הסוער של ברנדו ואורח חייו הפרוע ירדו הילוך, מנגד גופו הלך ותפח ושקל יותר מ-130 ק"ג בשלב מסוים עד למותו מכשל נשימתי ב-1 ביולי 2004 כשהוא בן 80. מורשתו ממשיכה להדהד בהוליווד וכן בקהילה היהודית בארצות הברית. זו זעמה על התבטאויות אנטישמיות שלו, כשמנגד ברנדו היה תומך נלהב בזכותה למדינה בארץ ישראל.
סוזנה יורק: לארה
מול תמיכתו הפומבית של ברנדו בישראל, יורק הבריטית שגילמה את אשתו בקריפטון, היתה מבקרת חריפה שלנו ובעיקר של מדיניות האטום. במהלך ביקורה בארץ ב-2007 אף הקדישה למרדכי וענונו את הצגת היחיד שלה בקאמרי, וגרמה לסערה. הופעותיה בתיאטרון בלונדון, בתל אביב ובכל העולם החווירו לעומת אלו על המסך הגדול ב"טום ג'ונס", ו"אדם לכל עת" זוכי האוסקר, ב"הם יורים גם בסוסים" שעליו היתה מועמדת לפסלון, וב"Images" של רוברט אלטמן, שעליו זכתה בפרס השחקנית הטובה בקאן.
שלא כמו ברנדו חיי המשפחה שלה היו צנועים ושקטים. זמן קצר לאחר שהצטלמה לסרטה הראשון "Tunes of Glory" ב-1960, נישאה לבעלה היחיד כשהיתה בת 21 בלבד. 16 שנה ושני ילדים לאחר מכן התגרשה, ומאז לא נישאה בשנית. היא הספיקה להופיע בסרטים רבים (ביניהם המשכוני "סופרמן", הקומדיה "ציפור צהובה" ומותחן המדע בדיוני "פרנקלין") עד שהלכה לעולמה בינואר 2011 בגיל 72 אחרי מאבק בסרטן מח העצם.
ג'קי קופר: פרי ווייט
את הופעתו כפרי ווייט, הבוס הקפריזי של קלארק קנט במערכת הדיילי פלאנט, עשה קופר בגיל 56 - כ-50 שנה אחרי הופעת הבכורה הקולנועית שלו כילד. ב-1931 אף היה המועמד הצעיר ביותר לאוסקר על תפקידו ב"סקיפי" מ-1931. אחרי ששירת במלחמת העולם השנייה, חידש את קריירת המשחק, הפעם כשחקן בוגר, והשתלב בעיקר בסדרות טלוויזיה - הבולטות ביניהן "הנסי", "קולומבו" ו"קוז'אק". ארבעת סרטי "סופרמן" שבהם השתתף סימנו את תחילת הסוף.
הקריירה הקולנועית המאוחרת של קופר התמקדה בהפקה ובימוי - בעיקר בטלוויזיה ("מאש" למשל). במחצית השנייה של שנות ה-60 אף שימש כסגן נשיא חטיבת הטלוויזיה של Screen Gems מבית פרמאונט. בסוף שנות ה-80 פרש מהתעשייה לטובת רכיבה על סוסים (הוא בוודאי שקל שנית אחרי התאונה של ריב). בעברו אגב נודע כנהג מירוצים - אולי אפילו מוצלח יותר מהקמן. במאי 2011 הלך לעולמו והותיר אחריו ארבע ילדים משלוש נשים.
מארק מקלור: ג'ימי אולסן
יש מי שזוכרים אותו יותר מדמותו של דייב מקפליי - אחיו של מייקל ג'יי. פוקס מ"בחזרה לעתיד", אולם מקלור הוא בראש ובראשונה ג'ימי - חבר וקולגה של קנט בדיילי פלאנט. הוא הופיע בתפקיד זה בארבעת סרטי סופרמן ובספין אוף "סופרגירל" מ-1984 (היחיד שהופיע בכל החמישה) וגם ב-2007 בסדרת הטלוויזיה "סמולוויל" המבוססת על סופרמן. מלבד שתי הדמויות הללו יש שיבחינו בו ב"אפולו 13", ב"המאמן קרטר", וב"פרוסט/ניקסון".
כיום, בגיל 56, מקלור מתחיל את מה שהוא מכנה "הפרק השלישי בחיים" כמוזיקאי. הוא סיפר כי מאז ומתמיד נהג לנגן על הגיטרה, שהיתה עמו גם באתרי הצילומים של "סופרמן", אלא שהפעם הוא מנסה להקליט ולהופיע, ולהשאיר את המשחק מאחוריו. הוא אף הקים עם אשתו להקה שנקראת None of Your Business, ובמקביל משקיע את זמנו בטיפול באמו החולה.
לארי הגמן: מייג'ור
חדי העין אולי הבחינו כי בין השחקנים שמופיעים ב"סופרמן" לבושים מדי צבא, נמצא לא אחר מג'יי.אר. יואינג מהסדרה "דאלאס", הלא הוא הגמן. השחקן מוכר בתרבות הפופולרית כאיל הנפט הטקסני, והופעותיו ב"הנשר נחת" המלחמתי של ג'ון סטרג'ס, SOB העוקצני של בלייק אדוארדס ו"ניקסון" הפוליטי של אוליבר סטון נשכחו - כמו גם זו הקצרה כמייג'ור ב"סופרמן".
הגמן נודע באורח חייו הפרוע, ונהג להרבות בעישון סיגריות ושתיית אלכוהול וכן בצריכת LSD ומריחואנה (בהמלצת ג'ק ניקולסון). לאחר הידרדרות במצבו הבריאותי, שחייבה השתלת כבד, הפך לדובר פומבי נגד עישון. הוא גם היה דובר פומבי נגד ג'ורג' וו. בוש וביקר אותו על מדיניות החוץ שלו וכן על חיבתו היתרה לתעשיית הנפט. באופן מפתיע, הגמן היה נשוי לאישה אחת כל חייו - השחקנית השבדית מאי אקסלסון, שלה נישא ב-1954 ואיתה בילה עד למותו בגיל 81 מסרטן בגרון בשנה שעברה. הוא הותיר אחריו שני ילדים ועדת מעריצים גדולה שמתקשה להאמין שאחרי הכל, גם ג'יי.אר הוא בן תמותה.
ג'ף איסט: קלארק קנט הצעיר
עוד לפני שריב נכנס לפעולה, היה זה איסט הצעיר - אז בן 20 - שגילם את קלארק הנער בחסות הוריו האוהבים בקנזס (בגילומם של גלן פורד ופיליס ת'אקסטר). הוא הגיע להפקה אחרי ניסיון כנער בעיבודים קולנועיים ל"האקלברי פין", אך אחרי "סופרמן" הקריירה המבטיחה נתקעה בקנזס - מחוזות ילדותו של קנט ושל איסט עצמו.
במקביל לקריירת המשחק סייע לאביו הנדל"ניסט וב-2004 חזר לעירו קנזס סיטי, כדי לנהל את העסק שלו. הוא הותיר את התהילה מאחוריו וגם את אשתו הראשונה (איתה הוא חולק שני בן ובת). לאחרונה גם העסק נסגר, ואיסט עבר לשמש כמתווך בשירות חברת נדל"ן אחרת בעיר. מהלך חיים עגום מצד אחד, אלא שמצד שני זה איפשר לשוב ולחלטר בקולנוע עם הופעה בסרט האימה "Last Breath" מ-2010.
