המירוץ לרבנות הראשית: סרט האימה של השנה
טובי המוחות התלמודיים עסוקים במאבק על ראשות הרבנות הראשית. אילו רק מעט מהאנרגיה הזו היה מושקע בטיפול במערך הכשרויות, ברפורמה בבתי הדין ובהנגשת היהדות לעם - דיינו. רובו צמא לשתות ממעיינה של תורה. חבל שמישהו סגר לו את הברז
מישהו חייב לצעוק "קאט" לכל המעורבים במאבק סביב הבחירות הקרובות לרבנים הראשיים לישראל. מה שהחל כסרט אנימציה רך של אולפני "וולט דיסני", הפך למול עינינו לסרט אימה. פסגת הפחד. מה שיכול היה לשמש דוגמה ל"איך עושים זאת נכון" - איך מנהלים מערכת בחירות נקייה, נטולת לשון הרע, ומאירת פנים - הפך לקמפיין שנאה עקוב מדם, נטול רחמים.
<< הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. כנסו >
בקרב על הרבנות הראשית לא לוקחים שבויים, ומה שחמור יותר – שאיבדנו קשר עין עם המטרה הראשונית
אך בדרך אירעה תקלה. כיצד קרה שמצוות היסוד של האומה היהודית, שמזמן כבר הפכו לנחלת העולם כולו, עדיין מקבלות נחרות בוז דווקא כאן, בישראל? נחרות הבוז נשמעות אמנם ממיעוט של החברה - אך עדיין מדובר בשכבת האוכלוסייה המשכילה, ברובה. לו הייתה הרבנות ממלאת את תפקידה ההיסטורי, הרי שכל הדיון הציבורי בעניין פתיחת המרכולים ושאר עסקים בשבת היה מתייתר. לא בגלל השבת, אלא דווקא בגלל זכויות החלש בחברה.
יפה עשתה ח"כ מרב מיכאלי כשקראה: "שיעשו קניות ביום שישי", כשהתנגדותה לפתיחת עסקים בשבת באה על רקע סוציאלי-הומאני. העובדים בציוויליזציה המערבית יכלו עד לא מזמן לחלום על תנאי ההעסקה ההומאניים שהיו נחלתו של העובד היהודי מזה אלפי שנים. הזכות למנוחת העובד (השבת), הזכות לחופשה השנתית (חול המועד של סוכות ופסח), ביטוח לאומי לכל (תורת המעשרות מן ההכנסות) ועוד.
אנה נוליך את הבושה?
אך כיצד חשה הקבוצה הזו למראה טובי הרבנים המתפלשים בשלולית ההכפשות? כיצד נראה עולמה של תורה,
ואנה נוליך את הבושה?
השיא המטורף של סרט האימה הזה, הוא בהתפרצות על הרב דוד סתיו, שנעשתה במהלך חתונת בתו של הרב שמואל רבינוביץ', רב הכותל והמקומות הקדושים. הסיפור הזה הוא המיקרו-קוסמוס לאופיו המכוער של המאבק, ולחילול הקודש שכולנו נשלם עליו.
הרב רבינוביץ' מייצג את כל מה שמייסדי המדינה חלמו עליו לגבי אופי ועובי המעטפת היהודית כאן. הוא חרדי ציוני, אוהב שמיים וארץ - ובעיקר בני אדם. סבלני וקשוב לטרחנים ביותר. אורג ביד אומן את כל שכבות האוכלוסייה הדתית והפחות דתית. הבדיחה על שני היהודים שיש להם שלוש דעות - היא לחם חוקו.
במעטפת שלו מסתופפים יהודים אדוקים מהזרמים הקיצוניים ביותר - ועד ליהודים מהעבר הנגדי. לחשוב שהוא מארח רק בכותל המערבי מעל 10 מיליון מבקרים בשנה (כשלכל אחד מהם יש מה להעיר)- ובמינימום תקלות, עושה אותו כמעט לאדם לא אנושי.
וכולם מחזירים לו באהבה. בחתונת בתו הם היו שם: כל סוגי האזרחים, שרים וצמרת צה"ל, חילונים אדוקים לצד חרדים בשטריימלים. ולמול עיניי כולם החלה התפרצות ברוטאלית ואלימה כנגד הרב דוד סתיו שהיה שם. דווקא שם?
מעיינה של תורה מגודר לציבור
במאבק על ראשות הרבנות מושקעת אנרגיה אדירה, וטובי המוחות התלמודיים עסוקים בה. אילו רק מעט
מהאנרגיה הזו היה מושקע בהנגשת ערכי התורה לכלל העם - דיינו. האנרגיה התלמודית המפולפלת צריכה לטפל ברפורמה בבתי הדין הרבניים, במערך הכשרויות הבלתי סביר, בשמירת השבת שגבולותיה נפרצים שוב ושוב. הנגשה, אמרנו?
אך דומה, שחלק מן הממסד הדתי כלל לא מוטרד מכך שתדמיתם ואופיים של שירותי הדת בישראל הם ברמה הפרימיטיבית ביותר. הם מפקירים לחלוטין את עיקר תפקידה של הרבנות - שהוא מתן שירותי דת ברמה גבוהה ליהודים הטובים שהתקבצו כאן. רובם צמאים לשתות ממעיינה של תורה. עצוב לגלות כי מישהו סגר להם את הברז.
- רמי סימני, מרצה ואיש עסקים
לפנייה לכתב/ת 
