מהפכה דרמטית בתקציב: סוף לשלטון האוצר?
ממשלת ישראל אישרה את חלק מהמלצות ועדת המשילות, לפיהן משרדי הממשלה ישתתפו בהכנת תקציבם בשיתוף האוצר. עוד כוללת ההחלטה מהלך שנוי במחלוקת: הקמת הנומרטור שיחזה את הההשלכה התקציבית של כל החלטת ממשלה או חקיקה
סוף לשלטון האוצר בתקציבי המשרדים? ממשלת ישראל אישרה היום (א') את יישומן של חלק מהמלצות ועדת המשילות, בראשותו של מנכ"ל משרד ראש הממשלה הראל לוקר, שהוקמה על מנת לחזק את יכולות הביצוע התקציבי של משרדי הממשלה השונים, על ידי הפיכתם לשותפים משמעותיים יותר בבניית תקציבם ובניהולו.
ההמלצות שאושרו היום קובעות כי תבוצע תכנית "פיילוט" שבמסגרתה 4 משרדי ממשלה יתנסו בהכנת תקציבם יחד עם משרד האוצר. לכל אחד מהמשרדים ימונה סמנכ"ל תקציבי, שיבנה תקציב רב שנתי למשרדו, בעבודה משותפת עם אגף התקציבים. עד היום, הגורם הבכיר שהיה אמון על תקציב המשרד היה הרפרנט שהוצמד למשרד על ידי אגף התקציבים.
לקראת הכנת תקציב המדינה, יגיש הסמנכ"ל לאגף התקציבים תכנית לבניית תקציב המשרד לשנה הקרובה, שתשמש בסיס לדיונים עם הרפרנטים באוצר. כמו כן, יקיים הממונה על התקציבים באוצר פורום משותף עם כל סמנ"כלי התקציבים, שבו ידונו בסוגיות מהותיות הנוגעות לניהול תקציב המדינה.
המשרדים שישתתפו ב"פיילוט" יזכו גם לגמישות רבה יותר בניהול תקציביהם, בעקבות ההחלטה לאפשר להם להגדיל את בסיס התקציב בתמורה לויתור על דרישות לתוספות עתידיות. תקציבו של כל משרד מורכב משני חלקים עיקריים: בסיס, שמרכז את ההוצאות הקבועות של המשרד ומאושר לרוב אוטומטית משנה לשנה; ותוספת, שמוענקת מידי שנה ומתקצבת תכניות חדשות.
בשנים האחרונות רבו המקרים שבהם הציגו משרדי הממשלה דרישות לתוספת תקציב במהלך השנה. כעת, מבקשת הממשלה למסד שיטת עבודה חדשה, שבה סעיפים שנכללו עד כה בחלק התוספתי של התקציב יעברו לבסיסו. מכיוון שבסיס התקציב נתון פחות לקיצוצים ושינויים, הגדלתו תאפשר למשרד לפתח תכניות מימון רב שנתיות ולשמור לעצמו רזרבות לביצוע משימות חדשות. כך תקטן התלות שלו בדרישות לתוספות תקציביות באמצע השנה ובסופה.
משרדים אלה יזכו בהעברה של חלק מהתוספות שניתנו להם לשנים 2014-2013 לבסיס התקציב ובתמורה יבטיחו שלא להציג דרישות לתוספת תקציבית במהלך השנים הללו. תוצאות ה"פיילוט" ינותחו בהמשך ועל בסיסן יוחלט אם ליישם את התכנית בממשלה כולה.
משרדים יקבלו את העודפים בתחילת השנה
בנוסף, אושרו שתי החלטות שיאפשרו למשרדי הממשלה לנהל את תקציבם ביתר גמישות. ההחלטה ראשונה קובעת כי מספר התקנות התקציביות של המשרדים יקטן מ-7,400 ב-2012 ל-1,500 עד 2017. המספר הגדול של תקנות תקציביות אפשר עד היום לאגף התקציבים לפרק את תקציבו של כל משרד לחלקים קטנים, כאשר העברת כספים מחלק לחלק דורשת את אישורו של משרד האוצר. כך העמיקו באוצר את שליטתם על ניהול התקציב של כל משרד למשרד, ואפשרו פיקוח הדוק יותר על הנעשה בכספים.
חברי הוועדה המליצו, לאחר דיון שכלל גם התייעצות עם נציגי האוצר שנתנו את ברכתם למהלך, לצמצמם בהדרגה את מספר התקנות בתקציב, כך שכל סעיף תקציבי יכלול יותר כסף. בשיטה זו יוכלו משרדי הממשלה להתנהל ביתר חופשיות ולקדם פרויקטים מסוימים על פני אחרים.
כמו כן, אישרו השרים את ההחלטה לבנות לוח זמנים קשיח להעברת העודפים המחויבים לתקציבי המשרדים. עודפים מחויבים הם כספים שהוצאתם כבר אושרה במסגרת תקציב המדינה אך היא נדחתה לשנים מאוחרות יותר מכיוון שהספק לא ביצע עדיין את העבודה שעבורה הוא אמור לקבל את הכסף.
תופעה זו נוצרת בעיקר בתקצוב של פרויקטים רב שנתיים גדולים, שנפרסים לאורך כמה שנים. על פי ההחלטה, משרד האוצר יעביר 80% מהעודפים המחויבים לשנה תקציבית עד סוף ינואר ועוד 20% עד סוף פברואר.
ההחלטה שתגביל את החקיקה בכנסת
ההצעה שאושרה היום כוללת גם החלטה אחת, מהותית ושנויה במחלוקת, שפרטיה המלאים לא הובאו עדיין לאישור השרים ויש להניח כי היא מצויה עדיין במהלך של דיון בין ראש הממשלה לגורמים הרלוונטיים.
ההחלטה נוגעת לכינונו של מנגנון חישוב חדש שיעצב את תקציב המדינה לשנים הבאות, ושמו "הנומרטור". מנגנון זה יאפשר לאגף התקציבים לחשב את ההשלכות של כל החלטת ממשלה או חקיקה של הכנסת על ההוצאה התקציבית בשנים הבאות ולבדוק האם ההחלטה או החקיקה אינם גורמות לפריצה של מסגרת התקציב.
חשיבותו של מנגנון כזה הובהרה בשנה האחרונה, לאחר שהתברר כי החלטות הכנסת והממשלה במהלך השנים 2011-2012 הובילו לחריגה של מיליארדי שקלים מתקרת ההוצאה החוקית של תקציב המדינה. בעקבות החריגה, נאלצה הממשלה ליזום קיצוץ של 6.5 מיליארד שקלים בתקציב 2013 ועוד 18 מיליארד שקל ב-2014.
המנגנון החדש יאפשר למשרד האוצר להתריע בזמן אמת על החלטות שמשמעותן פריצה של מסגרת התקציב ולדרוש מהפוליטיקאים להציג כיצד הם מתכוונים לממן את החלטותיהם ואילו הוצאות אחרות יבוטלו לשם כך. מנגד, הוא עשוי לשמש להגבלת יכולת שינוי סדרי העדיפויות של הכנסת והממשלה, ולכן יעורר בוודאי התנגדות רבה בקרב שרים וחברי כנסת.
לפנייה לכתב/ת 
