הרב לאו ליועמ"ש: אפשר לי ולאבי להצביע בעדי
הרב דוד לאו המועמד לרב הראשי, ואביו רב העיר תל אביב, צפויים לאבד את זכות הבחירה בוועדה הבוחרת את הרבנים הראשיים, בגלל ניגוד עניינים, בהוראת היועמ"ש. אך המועמד, הרב לאו הבן, מערער על ההחלטה: תמיד רבנים בחרו את עצמם
מאבק על כל קול: ל-ynet נודע כי רב העיר מודיעין, דוד לאו, המועמד לתפקיד הרב הראשי לישראל, דורש מהיועץ המשפטי לממשלה ומהוועדה המסדרת את הבחירות לרבנות הראשית, לכלול אותו ואת אביו, הרב ישראל מאיר לאו, באסיפה הבוחרת את הרבנים, כרבני שתיים מהערים הגדולות בארץ - זאת על אף ניגוד העניינים שבו הם נתונים.
<< הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. כנסו >
עוד על המירוץ לרבנות הראשית:
- החרדים הכריעו: נתמוך ברב דוד לאו כרב הראשי
- סופית: הבחירות לרבנות הראשית יוצאות לדרך
- הרב עובדיה נגד הרב סתיו: רשע ומסוכן ליהדות
במכתב ליועץ, עו"ד יהודה ויינשטיין, וליו"ר ועדת הבחירות, הרב דוד מלכא, טוען לאו כי פסילת מועמדים וקרובי משפחותיהם מחברות בגוף הבוחר, על פי הנחיית היועמ"ש משנת 2003, נעשית שלא כדין, משום שהיא פוגעת פגיעה קשה בזכויותיהם לבחור ולהיבחר. הוא דורש לחזור למצב שהיה לפני שפורסמה, ולמעשה בכל מערכות הבחירות לרבנות עד עתה.
חשש לנאפוטיזם בוועדה
הרב דוד לאו אינו היחיד שנפגע ממדיניות זו, ויש עוד כמה מועמדים פוטנציאלים לרבנות האמורים להיכלל
באסיפה הבוחרת ויאבדו את זכותם במקרה שיתמודדו. עם זאת, הוא היחיד שערער על כך בפני היועץ המשפטי ויו"ר ועדת הבחירות.
אם פנייתו תענה בחיוב, יצאו נשכרים גם רבה של חולון אברהם יוסף ורבה של באר שבע יהודה דרעי - שכרבני ערים גדולות ייכללו בגוף הבוחר, חבר בית הדין הרבני הגדול הרב ציון בוארון – בעל זכות בחירה כדיין ותיק, ורבה של שהם, דוד סתיו - רב מועצה גדולה.
ואולם, מבין המועמדים שהוזכרו, רק ללאו יש גם קרוב משפחה מדרגה ראשונה החבר בגוף זה וצפוי להיפסל - רב העיר תל אביב, ישראל לאו - ולכן הרווח שלו, במקרה שהיועץ ייעתר לבקשה, יהיה כפול, ואולי אף משולש. גם חמיו, הרב יצחק רלב"ג, עושה מאמצים להיכלל באסיפה, כרב שכונה בירושלים.
"לא ניגוד אינטרסים חמור"
פניית לאו נתמכת בחוות דעת משפטית של דיקן מכללת "שערי משפט", עו"ד ד"ר אביעד הכהן, שנכתבה לפני עשור, אך נדחתה על ידי הוועדה לקראת הבחירות שנערכו למועצת הרבנות הראשית, ב-2008. רבה של מודיעין רמז כי בכוונתו לעתור לבג"ץ במידה שבקשתו תיענה בשלילה.
במסמך שחיבר עו"ד הכהן נטען כי הזכות לבחור ולהיבחר היא חוקתית ואין לפגוע בה אלא באמצעות חקיקה. "גם רב עיר גדולה, הנמנה עם חברי האסיפה הבוחרת, יכול להעמיד עצמו כמועמד לכהונת רב ראשי, ומקל וחומר שבן משפחתו יכול לעשות כן", כתב.
לשיטת הכהן, חבר הגוף הבוחר הוא כבעל זכות בחירה ולא כנבחר ציבור, ולכן ניגוד העניינים שבו הוא נתון אינו חמור כל כך. עוד ציין, כי 20 נציגי הרבנים הראשיים והשר לשרותי דת באסיפה זו, ממונים בעיקר על פי תמיכתם במועמד זה או אחר, ואם חוות הדעת של היועץ נכונה הרי שגם הם "נגועים", אף שאינם קרובי משפחה של אלה הנתמכים על ידם.
"גם בבחירות לכנסת מועמד בבחירות משתתף בהן כבוחר וכנבחר יחד, והוא הדין לגופים בוחרים שמספר חבריהם קטן הרבה יותר", כתב עו"ד הכהן, "כך למשל, בבחירות לנשיא המדינה משתתפים כל חברי הכנסת, למרות שברוב המקרים אחד המועמדים לנשיאות הוא אחד מחברי הכנסת".
"החלטה חדשה שאין לה תקדים"
טענה נוספת היא שעל פי החוק יש לפרסם ברשומות את שמות חברי הגוף הבוחר עד 21 יום לפני הבחירות, ואילו רשימת המתמודדים ננעלת שבוע בלבד לפניהן. אם זהותם הייתה משפיעה על הרכב האסיפה, הרי שזו הייתה צריכה להתגבש רק אחרי המועד האחרון להגשת המועמדות.
"מעצם טיבן וטבען, בחירות כרוכות בניגוד עניינים", הוסיף הכהן. "הבוחר מעוניין שפלוני - בין אם הוא קרוב משפחתו ובין אם לאו - ייבחר לתפקיד, ולמרות זאת זכאי (ואולי אף חייב, בהיותו נציג ציבור או בעל עניין שאותו נבחר ייצג את עמדתו) להשתתף בבחירה".
"אני רוחש הרבה כבוד לעמדת היועמ"ש, (אך) דומני שבעניין זה יצאה שגגה מלפניו", סיכם ד"ר הכהן את חוות הדעת, והגדיר את הנחיית היועץ "יותר ממוקשית".
בלשכתו של הרב דוד לאו התייחסו לפנייתו ואמרו כי "מדובר בהחלטה חדשה שאין לה תקדים, וכפי שהנשיא, ראש הממשלה וחברי הכנסת בוחרים את עצמם, וכפי שהרב הראשי הקודם בחר את עצמו, אין שום הצדקה או בסיס משפטי לשנות כעת את המצב הקיים. חובת ההוכחה היא על אלה ששינו".
לפנייה לכתב/ת 
