לא לדתיות בלבד: מקווה מפואר? עניין של רצון טוב
סטודנטים לעיצוב הרימו את המגבת, ועיצבו מקווה שיחזיר את החוויה לטבילה. בין התוצאות: מתחם מעורב, תעלות מים ומשרביות. ובפועל? "עם התקציב הנוכחי אפשר לחולל פלאים. הבעיה בגישה". משרד הדתות: העיצובים ייושמו במקוואות שייבנו בעתיד
אוהבים לקטר עליו, ואוהבים לאהוב אותו. לא משנה לאיזה צד של הסקאלה את משתייכת, מקווה הטהרה הוא אביזר חובה בחייה של האישה שומרת המסורת. מאז עלתה שרלוט, כוכבת "סקס והעיר הגדולה", ממימיו של המקווה המהודר באפר איסט-סייד - עלו גם הציפיות של יהודיות כשרות בארץ הקודש, שחפצו ב"כזה בדיוק".
<< הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. כנסו >
אך מה שמובן מאליו עבור יהודים רבים ברחבי העולם, לא מובן מאליו במציאות הישראלית הממסדית והמיוזעת. בחוג לעיצוב פנים של המכללה למנהל, החליטו לבדוק כיצד ניתן לשנות את המצב. 18 סטודנטים - גברים ונשים, דתיים וחילונים - התגייסו למשימה, המשרד לשירותי דת נתן את בירכתו, והרעיונות זרמו כמי גשמים במקווה הכעור, בדרך למטמורפוזה המיוחלת.
"אני לא בטוחה שהמשרד לשירותי דת יתלהב ממה שאני הולכת להגיד עכשיו", אומרת ראש החוג,
את באמת רואה את עצמך כאישה חילונית הולכת למקווה כזה?
"בטח. אין אדם שלא זקוק לפסק זמן להתרעננות ולהיטהרות. אם היינו יכולות לקחת הפסקה מהחיים בחלל נעים, מזמין ואסטטי, בלי ברכות וכל מיני חיובים - כולן היו עושות את זה. אבל המסר הוא שאם את לא דתית, אז אין לך מקום שם. ואם את דתייה, את כפופה לאלמנט טכני של טבילה, בלי התחושה הנפשית הכפית שזה אמור להביא".
"בעיניי זו התפיסה הראשונית והיהודית שהממסדיות והפוליטיקה הרסו. בעולם יש הרבה יותר מרחב ויצירתיות בתחום הזה. המקווה של שרלוט הוא מדהים, אז למה לעזאזל שזה לא יהיה ככה גם אצלנו?"
קבלו את המקווה המעורב הראשון בציון
הגישה הפלורליסטית של יעקבי-וולק, השפיעה במידה רבה על עיצובי הסטודנטים, כולם תלמידי שנה ג' בקורס "אקו פנים" של האדריכלית היידי ארד, שחלקם התרחקו מהקונספט ההלכתי לכיוונים רדיקליים הרבה יותר. הכניסה הצנועה והנסתרת המאפיינת את המקוואות, הפכה שם למודגשת ודרמטית - וזה לא השינוי היחיד.
אסף אוחיון, אחד השותפים בפרויקט, בחר לקרוא תיגר על ההפרדה המגזרית. המקווה שלו עוצב בהשפעת מרחצאות רומיים קדומים, והפך לשלושה חללי טבילה. המרכזי - מעורב לגברים ולנשים, ולצדו שני חללי משנה: האחד לגברים והשני לנשים, לטבילה בסגנון מסורתי יותר.
"המקוואות בארץ הם לא מקומות מעוררי השראה, בלשון המעטה", אומר אוחיון. "סטודנטים רבים ואני ביניהם, בחרו לשבור את הנוסחאות הקלאסיות וההלכתיות, ולקחת את זה לכיוונים אחרים. האתגר היה לקחת מקום קיים בתוך המרקם העירוני, ולהפוך אותו משהו שמשתלב בסביבה. הפרויקט שלי עושה את זה.
"העיצוב שלי הוא מודרני עם קריצות לקלאסיקות רומיות, כמו הבריכה הגדולה שנבנתה בצורת אליפסה קלאסית שממנה יש תעלות מים שמתחברות את המים שבתוכה למקוואות האחרים, כך שלמעשה המים משותפים לכולם. היה פה דגש מאוד גדול על אקולוגיה, מקורות אור ואנרגיה טבעיים. אני בהחלט הייתי קופץ לטבילה בכזה חלל".
להיוולד מחדש במקווה מפואר
רעות לוי, עמיתו של אוחיון לפרויקט, בחרה דווקא לשמר את הסגנון הקלאסי וההלכתי של המקווה. "ברגע שידענו מה הנושא, התפתח דיון מאוד ער לאיפה אנחנו רוצים לקחת אותו. בשונה מכולם, אני שהתחתנתי לפני שנתיים וחצי, הייתי במקווה, לכן עבורי זה לא היה רעיון תיאורטי שבניתי על סמך דעות קדומות, או השפעות חיצוניות. "עבורי", מוסיפה לוי, "המקווה היה דווקא חוויה מאוד טובה, ולכן לא ראיתי מקום לשנות את הקיים - אלא לשפר".
הרעיון שניצב במרכז הפרויקט - מלבד מראה מעוצב ומזמין - הוא תהליך החשְכה והתכנסות פנימית
החלל הפנימי יותר של חדרי ההכנה לטבילה, הופרד באמצעות משרביות בגוון מוזהב, עם דוגמה של מגן דוד המשולבת בתוכו. המשרביות המצופות מבפנים בזכוכית חלבית לשמירה על פרטיות הטובלות, מעבירות אור מסונן עוד יותר. חלל המרכזי המקווה עצמו עשוי מבטון בסגנון תעשייתי עם תאורה צבעונית פנימית. הוא אפלולי במיוחד ומאפשר, לדבריה, התייחדות אישית ופרטית עם המים והטבילה, ובסיומה מעבר הדרגתי לאור, עד ליציאה החוצה.
"האישה שנכנסת בהדרגתיות אל המקווה, עוברת תהליך של התנקות רוחנית ויוצאת בשנית אל הפטיו המואר, כמי שנולדה מחדש", כך לוי.
אפשר לשנות - ובלי תוספת עלות
האם הבית הנטוש ברחוב יבנה 8 בתל אביב, אכן יהפוך למקווה החלומות, כפי שחלמו זאת הסטודנטים? האם יש סיכוי שבעתיד הנראה לעין המקוואות החדשים (והממסדיים) יפגינו יצירתיות אחרת מאריחי החרסינה הכעורים של היום?
יעקבי-וולק מציעה שלא תעצרו את נשמתכם בציפייה: "כשישבתי עם המשרד לשירותי דת, הבנתי שאצלם לא לוקחים אדריכלים או פרויקטים לתכנון מחדש. יש רק ביצוע. במקרה כזה, אין לקבלן שום מוטיבציה להגיע לתוצר ברמה גבוהה, ואין גם שום פיקוח על מה הולך הכסף, או איך אפשר לחסוך בעלויות ועדיין להגיע לגמר ברמה גבוהה.
"הגישה הנוכחית של המשרד עדיין צרה, אבל יש שם ניצנים של משהו שרוצה להיות אחרת. כל עוד המנגנון הממסדי הוא מקובע ושמרן, ללא גישה יצירתית - לא יהיה שינוי. הפרויקט הזה הוא הפגנת יכולת של מה יכול להיות אם רק נותנים ל-18 צעירים מוכשרים ויצירתיים לתכנן. התוצרים מדהימים, ובעלויות זהות לחלוטין למה שמוציא המשרד כבר כעת".
מהמשרד לשירותי דת נמסר בתגובה: "המשרד בהחלט מעוניין בשינוי המצב הקיים, וזו הסיבה שחברנו לפרויקט. ההדמיות שיצרו הסטודנטים אכן יקבלו מענה במקוואות שייבנו על ידי המשרד בעתיד".
לפנייה לכתב/ת 
