סקר: כל גרושה שלישית נסחטה בידי בעלה
סקר מעלה כי תופעות של סחיטה ואיומים כתנאי לגט, הפכו לנורמה בישראל. כל אשה שנייה במגזר הדתי הנמצאת בהליך גירושין, חווה סחיטה כלכלית או איום לסירוב גט. כ-70% מהגרושות סבורות כי ההסכם עליו חתמו היה לרעתן. בתיה"ד: הסקר מופרך
<< הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. כנסו >
הסקר נערך בקבוצת מדגם של 320 נשים יהודיות בנות 30 פלוס, שעברו הליכי גירושים (כולל גרושות היום, גרושות בעבר, נשים פרודות שהיו בהליכי גירושין ונשים הנמצאות בהלכי גירושין כעת). טווח הטעות: עד 5.5%, בשיעור דיוק של 95%. קבוצת המדגם מייצגת את כלל הנשים שעברו הליכי גירושין בישראל, ומחישובי הנתונים העלו כי 77 אלף נשים נחשפו לאיום בסירוב גט או בסחטנות במהלך גירושיהן, מתוך 220,800 הנשים שעברו ועוברות הליכי גירושין בישראל.
על פי הסקר, תופעות של סחיטה ואיומים כתנאי לגט, הפכו זה מכבר לנורמה בישראל. כ-70% מהגרושות סוברות כי הסכם הגירושין שעליו חתמו היה לרעתן, והן חתמו עליו מאחר שהיו נתונות לסחיטה ואיומים מצד בן הזוג במהלך הפרידה.
בהליך גירושין מסובך האשה נפגעת יותר
הנתונים הוצגו ב"פסגת העגונות" שהתקיימה בשבוע שעבר באוניברסיטת NYU בניו-יורק, בשיתוף נציגי
קהילות יהודיות בעולם, ובנוכחות שרת המשפטים ציפי לבני ונשיאת בית המשפט העליון בדימוס, דורית ביניש .פרופ' רות הלפרין-קדרי, העומדת בראש מרכז רקמן, טוענת כי הסקר מצביע על "הפרה בוטה וחמורה של זכויות אדם בסיסיות בישראל", ומציינת כי שכיחות התופעה עלתה בצורה מדאיגה בעשור האחרון.
בהתאם לממצאי הסקר נחשפת תמונה קשה, ולפיה בעלים רבים בישראל מנצלים את הצורך במתן גט דתי ברבנות, כדי לשפר את הסכם הגירושין באופן חד-צדדי. בשנים האחרונות הלכה והתרחבה התופעה בה הבעל מתנה את מתן הגט בדרישות לוויתורים - לעיתים מרחיקי לכת - מצד האישה, תוך גיבוי מצד בית הדין הרבני. ב-40% מהמקרים שבהם תהליך הגירושין היה ממושך, נמצאה התוצאה הסופית של ההסכם מוטה בצורה בולטת לטובת הגבר, ובניגוד לחוק יחסי ממון.
הסקר מצא גם כי קיים קשר הדוק בין רמת ההשכלה של בני הזוג ורמת דתיותם, לשימוש באמצעי סחיטה לקבלת גט. בהתאם לנתונים, ככל שבני הזוג היו דתיים יותר ומשכילים פחות – עלו סיכוייה של האישה להיות נתונה לאיומים בסרבנות גט וסחיטה.
כשהבעל מציב תנאים אבסורדיים לגט
פרופ' הלפרין-קדרי טוענת כי העילה המרכזית לשימוש בסחיטות כדרך "לשיפור עמדות" בהסכם הגירושין,
נעוצה במדיניות ההלכתית הנוכחית של בית הדין הרבני. "השוט שלהם זה 'הגט מעושה', שהוא בעיניי עיוות גמור של ההלכה", אומרת הלפרין-קדרי. "הרעיון שעומד מאחורי המושג הזה, הוא שבמידה והבעל מעלה תנאים מסוימים, שבית הדין רואה אותם כ'סבירים', חובה על האישה לעמוד בהם, אחרת הדבר ייחשב בעיניהם לגט הבעייתי מבחינה הלכתית: 'גט מעושה'. כלומר, גט שניתן ללא כוונה אמיתית".
עד כמה אבסורדיים יכולים התנאים להיות? לדברי קדרי אף עד כדי דרישה לעגן בהסכם כי האישה לא תאכל אוכל מסוים, או לא תלבש בגד מסוים, תוך שהיא מסתמכת על פסק שהוציא בעבר בית הדין הרבני בעניין. "זה באמת שיא האבסורד, ובית הדין חזר בו במקרה הזה, ועם זאת, חשוב לראות עד לאן זה יכול להגיע, כשבגדים או תזונה אישית הופכים לחלק מפסק דין לכל דבר".
הלפרין-קדרי אומרת כי התופעה הנפוצה ביותר היא הפחתת מזונות. "עד כדי כך, שבמקרה אחד, הבעל דרש הפחתת מזונות לשני ילדים מ-1,100 ש"ח - ל-700 בלבד, בתמורה לגט".
"הסכמי טרום נישואים אינם מספקים הגנה מוחלטת"
גם ויתור על רכוש פרטי או משותף, והעברת כל סמכויות הדיון, כגון משמורת והסדרי ראייה מבית הדין
לענייני משפחה לבית הדין הרבני, הם רק חלק מהתנאים שלדברי הלפרין-קדרי יכול הבעל להציב לאשתו, בגיבוי מלא של בית הדין.
"מדובר לכאורה באוטונומיה הדתית שלהם, ולכן בית המשפט האזרחי לא יכול להתערב", אומרת הלפרין-קדרי. "גם בג"ץ לא יכול לפתור בצורה אמיתית את המצב, והתוצאה היא שנשים בישראל נתונות למצב בלתי נסבל של סחיטה, וזכות אדם בסיסית לחופש וחירות מופרות ברגל גסה".
ראש מרכז רקמן מציינת עוד כי הסכמי טרום נישואים סטנדרטיים שהפכו נפוצים בשנים האחרונות, אינם מספקים הגנה מפני התופעה. "אני עדיין ממליצה לבצע אותם, אך צריך לדעת שלא מדובר בהגנה מוחלטת. בעל יכול היום לפתוח את ההסכם החתום, ואפילו לדרוש לבטל אותו כתנאי לגט - ובית הדין הרבני יתיר זאת".
אז כמה מסורבות גט יש כיום בישראל? גם לאור ממצאי הסקר, זו עדיין שאלה העומדת במרכז המחלוקת שבין ארגוני הנשים ובתי הדין הרבנים. הסיבה לפערים העצומים בין המספרים, נעוצה בעצם הגדרת "סרבנות גט".
בעוד שבהתאם לסקר, כל אישה החווה איום או הפעלת אמצעי סחיטה בתמורה לגט, מוגדרת כמסורבת או לכל הפחות תחת סכנת סרבנות - הרי שעל פי בתי הדין הרבנים, סרבנים הם אך ורק בעלים שחויבו על ידי בית הדין במתן גט וסירבו, וכאלה יש מעט מאוד.
בתחילת השנה פרסמו בתי הדין הרבניים דו"ח עם נתונים משלהם, מהם עולה כי רק בשנת 2012 רק בכ-80 מקרים הוגדרו בעלים "כסרבני גט", וזאת מתוך אלפי תיקי גירושין המטופלים בבתי הדין הרבניים, מדי שנה.
בתי הדין: הסקר מופרך
מהנהלת בתי הדין נמסר בתגובה כי "בתי הדין מחזיקים באמצעים מודרניים לאכוף בעל או אישה לתת גט או לקבל גט במקרים שיש סרבנות בניגוד לדין. במקרים אלה ניתן גט בתוך חודש ברוב מוחלט של המקרים. נתונים עובדתיים ברורים וחד-משמעיים – לא סקרי דעת קהל – הוגשו לוועדת חוקה של הכנסת שהתכנסה לפני כחודשיים למעקב אחר יישום חוק קיום פסקי דין לגירושין".
הנהלת בתי הדין הרבניים מערערת על תקפותו מהדעית של הסקר, ואומרים כי הסקר מסתמך "על תחושתן הסובייקטיבית של משתתפות המדגם, על צדקת ההליך המשפטי של הגירושין". לדבריה, "מזמיני הסקר התעלמו מן הצורך הבסיסי לבדוק במקביל מהי תחושתם של גברים המשתתפים בהליך, וכן מהן תחושות בעלי הדין שעניינם נדון בבית המשפט לענייני משפחה במנותק מהליך הגירושין".
בתי הדין מגדירים אותו כ"מופרך מן היסוד", וכ"סקר מגמתי שמסקנותיו הוזמנו מראש", ומכנים אותו "ניסיון ציני ליצור מכשיר תעמולתי נגד בתי הדין הרבניים. יש בו משום ערעור על עקרונות משפטיים יסודיים, וזאת באמצעות הטלת דופי בעבודת הדיינים ובשיקול דעתם".
הנהלת בתי הדין הרבניים תוקפת את מכון רקמן, ומאשימה אותו בהטיית הסקר, ותוהה האם מעורבים בו מניעים זרים משום שפורסם באנגלית, "ובהם הרצון לגייס באמצעותו כספים בחו"ל לקידום האג'נדה של מזמיני הסקר".
"רק מחצית מהתיקים מגיעים לכדי בירור שיפוטי"
במרכז רקמן הבהירו כי הם עובדים בשיתוף פעולה מלא ופורה עם הנהלת בתי הדין, ומעריכים את הדיינים המכהנים, "אולם גם הנהלת בתי הדין אינה יכולה לחלוק על כך שבגירושין, לגבר יתרון מובנה על פני האישה".
לעצם טענות הנהלת בתי הדין, משיבים במרכז כי הביקורת על מהימנותו של הסקר, שנערך על ידי
קבוצת 'גיאוקרטוגרפיה', ממבצעי הסקרים המובילים בישראל - "תמוהה", כלשונם. לטענתם, הסקר נערך רק בקרב נשים שכן "רק מחצית מהתיקים מגיעים לכדי בירור שיפוטי (אחרים מוכרעים עוד לפני כן, בהתנהלות שבה ידה של האישה על התחתונה נוכח הניצול לרעה של שליטת הבעל על הגט), ועל כן רק סקר בקרב הנשים עצמן, מסוגל לבחון תופעות שמתרחשות גם מחוץ לכתלי בית הדין (בדיוק כמו אלימות במשפחה או הטרדה מינית).
"מקור הפער בין נתוני הסקר לבין נתוני בתי הדין כפי שהוצגו בוועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת, נובע מכך שהנהלת בתי הדין גורסת כי רק משניתן פסק דין המחייב גירושין ולא קוים, מתקיימת סרבנות גט. אולם בחלק מהתיקים כלל לא ניתן פסק דין שכזה, או שניתן רק לאחר שנים ארוכות של סרבנות. על ההגדרה המצומצמת של בתי הדין לסרבנות גט, כבר הובעה ביקורת בשני דו"חות של מבקר המדינה.
"יודגש כי הסקר נערך בעברית ותורגם לאנגלית לצורך הצגתו בכנס שנערך בניו-יורק במעמד שרת המשפטים ציפי לבני".
בהכנת הידיעה השתתף קובי נחשוני
לפנייה לכתב/ת 
