ריאליטי-רדיו: דרוש דובר למגזר החרדי
תשעה חרדים מתמודדים על תואר המסבירן הבא של המגזר, במסגרת ריאליטי רדיופוני כשר למהדרין. "יש בורות אדירה בציבור החרדי על מה חושבים עליהם החילונים. הוויכוח נועד לבער את הבורות ההדדית", אומר המנחה החרדי של "הדובר"
<< הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. כנסו >
לא בכדי עלתה דווקא סדרה כזו על גלי האתר, ודווקא בזמן כזה. הבחירות האחרונות טלטלו את החברה הישראלית, וחידדו את פערי התרבות העמוקים בה. "התוכנית באה להוכיח שהסטיגמה הרווחת על החברה החרדית, נובעת מבורות חילונית", אומר המנחה ואיש התקשורת החרדי, אבי מימרן. "בכל התוכניות שעשינו עד עכשיו, ראינו שבני השיח לא יודעים בכלל על מה מדברים".
מימרן מנסה להקפיד על דיפלומטיות. "אנחנו לא באים לחלק ציונים אם מה שנעשה עד עכשיו טוב או לא. אבל כשיש לנו מה למכור, והציבור בצד השני לא קונה - זה אומר שיש בעיה".
גם החברה החרדית לא חפה מטעויות הסברתיות, אליבא דמימרן: "יש בורות אדירה בציבור החרדי על מה חושבים עליהם החילונים. הוויכוח נועד לבער את הבורות ההדדית".
סטודנטים מול אברכים, ראש בראש
הוויכוח שאליו מתייחס מימרן, הוא דיבייט – וכחנות מקצועית המוּכרת כסוג של "ספורט" אקדמי, כולל תחרויות בינלאומיות ונבחרות. אם מותר להניח כי התל-אביבי הממוצע לא השתתף מימיו בטורניר שכזה, הרי שעל אחת כמה וכמה במגזר החרדי.
ובכל זאת, לאחרונה נערך באוניברסיטת חיפה ויכוח פומבי ראשון מסוגו, שבו ניצבו ראש-בראש נבחרת המתמודדים החרדית של "הדובר" - מול נבחרת סטודנטים חילונים, נציגי מועדון ויכוחים של אגודת הסטודנטים - ובראשה אלוף העולם בדיבייט.
תשעת המתמודדים החרדים מרכיבים פסיפס מעניין של המגזר. בין היתר: בחורי ישיבה, סטודנט לתקשורת ומנהל משרד תיווך. במשך שעתיים (לא כולל זמן גלישה לקלישאות), הם ניסו להבין האם יש סיכוי לחיים משותפים, על אף השקפות העולם השונות - ובעיקר איך הכי נכון להתנהל במציאות החברתית.
הוויכוח שהתנהל בטונים שקטים ומנומסים, גלש בסופו (איך לא?) לוויכוח סוער: "מי אמור לממן את שיטת הקיום החרדית?" "למה הרבנים לא שולחים את מי שלא לומד לצבא?" שאלו הסטודנטים החילונים. מנגד טענו החרדים: "למה אומרים שאנחנו לא עובדים?" "הדרת נשים? אצלנו שרים לאישה כל שבת אשת חייל".
לימוד תורה? "לך תתאר טעם של אבטיח"
הסטודנטים של אוניברסיטת חיפה ומאזיני "קול ברמה" החרדים היו המרוויחים העיקריים. מאיר ירום (29),
סטודנט לתואר ראשון במשפטים, משתתף זה כבר ארבע שנים במועדוני ויכוחים בארץ, ובטורנירים ברחבי העולם. לפני כשנתיים זכה עם קבוצתו בתואר אלוף העולם בדיבייט, והוא מלווה קבוצות ישראליות לתחרויות ויכוח בעולם.
"היה חשוב לי בעיקר להתנתק מכל מיני קביעות רווחות כמו 'חרדי פרזיט', 'חרדים לא עובדים' וכאלה", הוא מספר. "נתונים קובעים כי רשמית 48% מהגברים החרדים ומעל 60% מהנשים עובדים רשמית, וכשיושבים מול המספרים האמתיים, מגלים רוב הזמן שהפערים קטנים יותר במציאות".
במהלך הוויכוח התבקש כל אחד מתשעת הנציגים החרדים לדבר בקצרה על נושא אחד מתוך ארסנל הסוגיות הנפיצות שבין הציבור הישראלי למגזר החרדי. איציק בנון, בחור ישיבה בן 18, בחר להעלות את סוגיית השוויון בנטל: "טבחים וטייסים, גל"צניקים וגולני. איפה השוויון בנטל?" יעקב ישראל עמר, מתמודד חרדי אחר בחר, להתייחס לסוגיית הדרת הנשים ולפערים התרבותיים שבין הקבוצות.
הנבחרת החילונית עסקה בעיקר במעגל העבודה ובסוגיית השוויון בנטל, ובשלב מסוים נקלעו הצדדים למבוי סתום. "אי אפשר להסביר למי שלא חרדי מה החשיבות של לימוד התורה", אמר עמר. "זה כמו לתאר טעם של אבטיח למי שלא אכל אותו מעולם. זה או שאתה יודע, או שלא".
האם יש סיכוי לשיח עם פערים כל כך גדולים – או שמא הם אינם ניתנים לגישור?
מאיר ירום הסכים חלקית עם הקביעה: "ברור שצריכות להיות הסכמות ברורות כדי שהעסק יעבוד, ומהצד השני ברור שיהיו חרדים עם סולם ערכים חרדי, וחילונים עם סולם ערכים אוניברסאלי. זה חלק מהעניין.
"גם השיח צריך לעבור אבולוציה. זה תהליך שלא יקרה ביום אחד. זה לא שתשב עם חרדי בבית קפה, ומיד ניתן יהיה להגיע להבנות. זה אפילו נאיבי לחשוב ככה. אבל עצם ההגעה לשולחן היא לא פחות חשובה. תוכנית שאומרת: אני רוצה להסביר את החרדים למגזר החילוני, היא צעד ענק בכיוון הנכון".
שהחרדים יכירו את הסכסוך מהצד החילוני
מימרן מחדד כי הוויכוח ששידר, "לא נועד רק למציאת מסבירן, אלא גם לתת אפשרות לחרדי הממוצע להכיר את הנושאים הבעייתיים; להבין מה מפריע לצד השני, ואיך אפשר להתמודד עם זה? באילו מקומות יש לנו תשובות, ובאילו קשה יותר להסביר את זה לאוזן חילונית. המטרה היא לצמצם את הפערים".
דוד רוזנטל, אחד ממשתפי התוכנית, טוען כי ההתנצחויות רק מנציחות את הבעיה ולא מקדמות את הפתרון, ובוחר לתקוף את הסכסוך מכיוון אחר. "באופן אישי, אני מאוד לא אוהב את הקו של אייכלר ודומיו. ברור שעד עכשיו לא עשינו עבודה טובה. אני סבור שזכותו של הציבור החרדי, ובכלל של כל אדם, להיות לא מובן. אני טוען בעד הלגיטימיות של החרדיות לאורח החיים הזה".
רוזנטל, יועץ תקשורת חרדי וסטודנט לתקשורת המונים באוניברסיטה הפתוחה, כבר צבר קילומטרז' של ויכוחים (וניצחונות) עם הקו החדשני שהוא מתווה. "זה לא דיון חרדים-חילונים, אלא יותר דיון על שיטת הממשל הנוכחית, ואם היא מתאימה לנו כחברה".
ומה תעשה עם צבא?
"למה שלא תשאלי מה נעשה עם משטרה? כי אף אחד לא חושב ששוטרים הם פראיירים, הם מתוגמלים תמורת העבודה שלהם. אז במקום ליצור צבא יותר גדול ומנופח ולא יעיל, שיעלה יותר כסף - עדיף לתגמל את מי שכן הולך, בעיקר את אלה שמשרתים בקרבי. ההסברה הטובה ביותר היא לא להסביר", הוא מסכם, "אלא לשנות את השיטה".
לפנייה לכתב/ת 
