ארץ זבת חלב: האיש שאהב פרות בעמק יזרעאל

כתבות נוספות במדור טיול לעבר:

• שתי חברות יצאו לדרך: מגרמניה לארץ ישראל
• דבש ניגר כמי זהב: סיפור מתוק על גן שמואל
• בשירות הוד מלכותו: שוטר עברי בימי המנדט
  

באחד האמשים פגשתי את שכני (לשעבר) מקיבוץ בית השיטה, ניר מן, שעוסק בדבר המשותף לשנינו - תיעוד ומחקר היסטורי. הוא בא ובידיו היה אלבום צילומים מעניין, שקיבל מדודתו יעל אורי ממושב ניר בנים, עם סיפור היסטורי על סבו (מצד אמו) אפרים שְׁמָארַאגְד (אפרים היה קפדן גדול, גם על קוצו של יו"ד על-כן מנוקד שמו).

האלבום מביא בתצלומים את פועלו של אפרים. הצעתי לניר לשתף גם אתכם בסיפור חייו של סבו והנה הוא לפניכם.

האו"ם עושה כבוד

עם סיום מלחמת העולם הראשונה השתחרר אפרים שמאראגד בן ה-18 משירותו הקרבי כמש"ק

בחיל ההנדסה הפולני, ונכבש ברעיון הציונות הסוציאליסטית.

כמי שבא מבית אמיד מאוד בוורשה, הִתנתה סבתו את עלייתו ארצה בלימודי חקלאות באוניברסיטת אוטרכט בהולנד. הוא עלה ארצה ב-1924, כמלווה של משלוח פרות ופרים מהולנד להשבחת עדרי הבקר בארץ, והצטרף לצוות הרפת בקיבוץ תל-יוסף בעמק יזרעאל.

בשנת 1926 החלה בניית הקיבוץ בנקודת הקבע הנוכחית על גבעת קומי (עד אז גרו חברי המשק על תל למרגלות הגלבוע). הבניין הראשון שהוקם ביישוב לא היה בית ילדים או חדר אוכל, אלא המבנה של רפת א' לפרות.

שמאראגד היה ממייסדי התאחדות מגדלי הבקר בישראל וב-1928 נבחר למזכיר הארגון. במשך 36 שנים מילא את התפקיד ביד רמה ובכישרון יצירתי, שזכה להוקרת ארגון המזון של האו"ם (מטעמו יצא להדרכה במדינות המתפתחות) וארגוני חקלאים בינלאומיים (הוא היה אחד משני הלא-אמריקנים הראשונים שהוענק להם עיטור הכבוד היוקרתי של ארגון הבוקרים בארה"ב).

הוא מיסד את ההשבחה הגנטית באמצעות הכלאת הפרה הדמשׂקאית בפרי הרבעה מגזע פריזי (הולנדי) והולשטיין (קנדה), הניח את התשתית המחקרית והאִרגונית לשיטת ההזרעה המלאכותית שהייתה עדיין בחיתוליה בעולם, גיבש את מִמשק ההזנה והטיפול הווטרינרי, הכניס את החליבה הממוכנת (חברת 'אלפא לאוואל' השוודית), הקים את מכוני החליבה בארץ ועיגן בחלוציות נחשונית את תפיסת השיווק המודרנית - ייצוא הבקר הישראלי כולל מעטפת הידע וההדרכה.

1. ד"ר חיים ויצמן (עם חותלות על רגליו) בטקס הנחת אבן הפינה לרפת א' בתל-יוסף, 1926.

2. הדסה ואפרים שמאראגד. בתל-יוסף התחתן אפרים עם הדסה ברכר-קימלמן, וב-1928 נולדה בִּתם - גינה שמאראגד-מן. כעבור שנים ספורות הם התגרשו, ואפרים נישא לרבקה לבית יודילוביץ'.

3. ביקור ילדי תל-יוסף ברפת, אפרים שמאראגד (במרכז).

4. ב-25 ביולי 1949 נהרג בנם של רבקה ואפרים, חיים שמאראגד, בהיותו בן 11 שנים בִּלבד. בתצלום מימין: חיים, רבקה, גינה, יעל ואפרים שמאראגד. האסון שניחת על המשפחה חולל זעזוע משפחתי קשה. אפרים היה בעיצומן של ההכנות למבצע ייבוא ענקי של בקר להתיישבות החדשה לאחר מלחמת העצמאות. לוי אשכול הפעיל עליו את כל כובד משקלו, וכעבור שלושה חודשים הוא יצא לארגון המבצע בארה"ב, קנדה וארגנטינה.

5. משלחת העוסקים בגידול בע"ח בא"י המנדטורית ונציגים מחו"ל בביקור בתל יוסף. אפרים עומד במרכז. משמאלו דוד זמיר (אחיו של המשורר עמנואל זמיר) מארגון הנוקדים, שני משמאל עומד אריה אשל חבר תל יוסף שערך את הביטאון "משק העופות".

6. לאחר מלחמת העצמאות והתחלת העלייה הגדולה של ניצולי השואה ופליטי מדינות ערב, נדרשה הגדלה מהירה של ענף הרפת לאספקת צריכת החלב ומוצריו ולשם ייצור מקור פרנסה למושבי העולים. הממשל הפדראלי העמיד לרשות המדינה שזה עתה קמה מלווה לרכישת בקר בארה"ב, ובתקציב זה נרכשו 11,500 ראשי בקר, בעיקר מבכירות הרות, במסעו של שמאראגד. 7,500 חולבות ועגלות נוספות יובּאו מהולנד, דנמרק ואוסטריה. מבצע רחב ממדים זה נחשב לדמיוני במושגים הבינלאומיים דאז. בתצלום מימין: אפרים שמאראגד, רענן ויץ שליח הסוכנות היהודית ואשתו רבקה.

7. אפרים (מסומן) מארגן באחת מהחוות הגדולות בארה"ב את המשלוח לארץ.

8. הובלת הבקר לתחנת הרכבת.

9. העמסת הבקר על הרכבת בדרכה לחוף המזרחי בארה"ב.

10. אפרים (משמאל) טיפל כנראה גם בבחינה של סוסי עבודה.

11. אחת הפרות שהביא אפרים, (נראה מימין) מארה"ב ושימשה להשבחת הפרה הישראלית.

13-12. אפרים חתם על חוזה עם חברת ספנות שבדית להסבת אונייה ל'רפת שטה', שהפליגה הלוך ושוב על פני האוקיינוס האטלנטי להעברת הבקר לארץ. בתצלומים: הכשרת תאים לפרות על האוניה.

13.

14. העמסת הפרות מהרציף לאוניה.

15. בתצלום: האונייה 'פס קריסטן ויקטורי'. בשלבים יותר מאוחרים של המבצע החל אפרים לארגן תובלה אווירית של הפרות. הטיסה הראשונה הייתה במטוס של חברת K.L.M ההולנדית מאמסטרדם.

17-16. בארץ נחתו הפרות לתחנת הסגר בחיפה לביקורת וטרינרית.

17.

18. במאי 1960 הפכה מדינת ישראל ליצואנית פרות חלב, שעברו השבחה לגזע פריזי-ישראלי. משלוח ראשון של המבכירות הישראליות היה לאיראן. כשהתעוררה כעבור כשנתיים בעיית תובלה קשה פנה אפרים אל עזר ויצמן, מפקד חיל האוויר דאז, ובהתערבותו הטיס הטייס, הוגו מרום, במטוס סטרטוקרוזר מבכירות לטהרן. בתצלום: אפרים שמאראגד, מזכיר התאחדות מגדלי בקר בישראל.

19. מודעה בחוברת "השדה", 1926.

לכל הכתבות במדור טיול לעבר