סוף המירוץ: השאלון המלא של ynet
איזה רב היה מועמד לכהונת שופט עליון? מי חתום על כרטיס אד"י? ומדוע רבנים אינם סומכים על תעודת הכשרות של עצמם? הגשנו למתמודדים לרב הראשי שאלות זהות - ולא נגענו בתשובות. בוארון, סתיו וערוסי הם מצטייני השקיפות. שפירא נכשל
הרב דוד סתיו
תעודת זהות: "רבה של שוהם ויו"ר ארגון רבני 'צהר'. בוגר ישיבת 'מרכז הרב' וכולל לדיינות בפסגות, מוסמך לרבנות על ידי הרב הראשי לשעבר, הרב אברהם שפירא זצ"ל, ובעל כושר לדיינות. כיהנתי בבית הדין לגיור של הרב הגאון חיים דרוקמן, וכן כראש ישיבת ההסדר בפתח-תקוה. נשוי לאביבה ואב לתשעה".
הרב דוד לאו
תעודת זהות: "נולדתי בתל אביב, בבית של נתינה רוחנית לכלל ולפרט. בצעירותי למדתי בישיבה תיכונית, ולאחר מכן עברתי את הבחינות המקיפות ביותר לרבנות. בחרתי בדרך הקשה, ועברתי בהצלחה את עשרת המבחנים הנדרשים בכתב. בשנת 1994 אישרה מועצת הרבנות הראשית את הכושר שלי לרבנות, כיהנתי כרב הראשון של היישוב שוהם, וב-17 השנים האחרונות אני מכהן כרב העיר מודיעין-מכבים-רעות, שם הקמתי מהיסוד את מערך הנישואין, הכשרות, העירובין ושיעורי התורה בעיר.
"אני רב סרן במילואים בחיל מודיעין, ולמרות הפטור שיש לרבני ערים משירות מילואים, אני מקפיד על כך כל השנים. לאורך השנים זכיתי לערוך את פסיקותיו של אבי, הרב הראשי ורבה של תל אביב יפו הרב ישראל מאיר לאו, ולאחר מכן חיברתי את הספר "משכיל לדוד" ובו פסיקות הלכתיות בנושאים מהותיים וסבוכים".
הרב יצחק יוסף
תעודת זהות: ראש ישיבת "חזון עובדיה" בירושלים ומחבר סדרת ספרי ההלכה "ילקוט יוסף" המונה כארבעים
כרכים והעוסקת בסוגיות הלכתיות אקטואליות. הרב יוסף נולד בירושלים בשנת תשי"ב (1952), בנו השישי במספר של הראשון לציון הרב עובדיה יוסף. הוא למד בתלמוד תורה של החינוך העצמאי "יבנה", ובגיל 12 החל את לימודיו בישיבה הקטנה "פורת יוסף" בשכונת קטמון בירושלים. עם סיום לימודיו בישיבה קטנה, הוא עבר לישיבה גדולה ישיבת הנגב בנתיבות, ולאחר מכן למד בישיבת חברון בירושלים.
כבר בהיותו כבן 18 שנה (תשל"א 1971), כשלמד בישיבת הנגב, ריכז הרב יוסף את פסקי אביו והוציא את ספרו הראשון - "פסקי דינים - ילקוט יוסף". בגיל 23 מונה הרב יצחק לרב במושבים בר גיורא, נס הרים ומטע הסמוכים לירושלים. בשנת תשנ"ב (1992) הקים, בהוראת אביו, את ישיבת "חזון עובדיה".
לאורך עשרות שנים נמנע הרב יצחק יוסף מעיסוק בפוליטיקה, לא התבטא בפומבי והתרכז במפעל חייו: כתיבת היצירה המונומנטאלית 'ילקוט יוסף'. הוא כתב גם את ספרו "עין יצחק", המכונה "המדריך לפוסק המתחיל", משום שמרכז את כללי הפסיקה היהודית, וכן את ספרו "שולחן המערכת" וספרים נוספים. במקביל, העדיף למסור מספר שיעורי תורה מידי יום על פני התמודדות לתפקידים רבניים, המצריכים פעילות שאיננה קשורה לבית המדרש.
הרב שמואל אליהו
תעודת זהות: "למדתי בישיבת 'מרכז הרב'. שירתתי כלוחם טנקים בשריון. למדתי רבנות ודיינות במכון אריאל בירושלים. התחלתי כרב בעיירת הפיתוח שלומי ביחד עם גרעין תורני, שבא יחד איתי לחזק את מערכות החינוך, ומאז זו דרך חיים בהדרכת אבי זצ"ל. תומך ברשת גרעינים תורניים ממטולה עד אילת, שעוסקת בחיבור לעם ישראל תוך כדי חיים משותפים, ותרומה בעיקר במערכות החינוך. עסקתי בעריכת וכתיבת ספרי ההלכה של אבי הרב מרדכי אליהו זצ"ל, שחלקם התפרסמו ותורגמו לשפות רבות. עונה לתשובות הלכתיות בשלוש תוכניות רדיו שבועיות. גם במאות סמסים כל שבוע".
הרב ציון בוארון
תעודת זהות: "נולדתי בעיר טריפולי שבלוב, ובגיל 4 עליתי עם בני המשפחה לארץ. בתחילה התגוררנו במעברה, ולאחר מכן עברה המשפחה לבית קבע. למדתי בישיבת חדרה, וכן בישיבת 'תורה והוראה' בירושלים, ובהמשך לאחר החתונה למדנו בכולל 'תורה והוראה' בתל אביב. הוסמכתי לדיינות על ידי הרבנים הראשיים בימים ההם, הראשון-לציון הגאון הרב עובדיה יוסף שליט"א, והרב הראשי הרב שלמה גורן זצ"ל. בשנת 1984 מוניתי לראשונה לכהן כדיין - תחילה בעיר טבריה, בהמשך בצפת ובנתניה, ולאחר מכן כאב בית-דין בבאר שבע ופתח תקווה. כיום מכהן כחבר בית הדין הגדול לערעורים בירושלים.
הרב רצון ערוסי
תעודת זהות: "אני מכהן כרבה הראשי של קריית אונו וחבר מועצת הרבנות הראשית לישראל. ד"ר למשפטים. מומחה למשפט העברי. לימדתי בפקולטה למשפטים באוניברסיטאות בארץ. הייתי מועמד לכהונת שופט בית המשפט העליון. יליד תש"ד. שירתתי כקצין בצה"ל. אני נשיא עמותת "הליכות עם ישראל" ונשיא מכון מש"ה. כיהנתי בוועדות ממלכתיות רבות. פרסמתי ספרים ומאמרים, ואני משיב לשואלים רבים".
כשרות: מי אוכל? למי נותנים?
האם אתה אוכל מזון בכשרות הרבנות?
הרב סתיו: בהחלט. חשוב שרבנים יאכלו את הכשרות שעליה הם חתומים. מצב שבו רב לא אוכל את הכשרות שהוא עצמו נותן הוא מקומם ומקולקל.
הרב ערוסי: בוודאי, אבל בהלכה יש העדפה למהדרין מזה אלפי שנים. ולכן אם יש "מהדרין" של רבנות אני אוכל ממנו, ואם לא, אני אוכל מהמהדרין של בד"צים.
הרב בוארון: אני אוכל גם רבנות גם הכשרים אחרים. אין ספק שמערכת הכשרות של הרבנות היא מפעל מבורך שצריכים לפעול לכך שכל אחד בעם ישראל יוכל לסמוך עליו ללא פקפוק.
הרב אליהו: אוכל כשרות של רבנות ואוכל גם בדצים מוכרים. כולם תורמים לכשרות.
בתי עסק רבים רואים עצמם מחויבים לכשרות אך מוותרים על התעודה הממלכתית. הם מאשימים בכך את הרבנות, שלטענתם מקשה עליהם. מה תעשה כדי "להחזיר אותם הביתה" ויחד עם זאת לא לפגוע ברמת הכשרות באופן שיבריח את הציבור הדתי?
הרב סתיו: אני מאמין ברעיון ה"כשרות הרגילה לכתחילה". כל רבנות מקומית חייבת לספק לבתי עסק ולמלונות בתחומה אפשרות לתעודת כשרות "רגילה", ולא רק לכשרות "מהדרין". הכשרות הרגילה לבתי עסק ולמוצרים תבטא סטנדרט הלכתי אחיד ובסיסי, וזאת כדי לאפשר שמירת כשרות בסיוע הרבנות הראשית למספר רב של יהודים ככל הניתן.
בנוסף, לרבנות הראשית אחריות הן כלפי החקלאים היהודים, הן כלפי כלל המשק החקלאי בישראל, והפסיקה ההלכתית בנושאי שמיטה נסמכת על היבטים אלה. לכן הרבנות הראשית בראשותי תבטיח את קבלת הוראותיה בענייני "היתר מכירה" על ידי רבנויות הערים - ללא יוצא מן הכלל.
הרב ערוסי: הרבנות הראשית היא מקור התוקף החוקי לכשרות במדינת ישראל. היא תפעל לפי ההלכה ולפי מדדים שוויוניים. כל גורם כשרותי יכול להשתלב בתוכה ולא להשתלט עליה, והרבנות הראשית תדאג ליישום מדיניותה ההלכתית עם כל הרבנויות המקומיות.
הרב בוארון: יש לחולל רפורמה במערכת הכשרות על ידי העברת המשגיחים לעבודה מול הרבנות, ולא כפי שהמצב כיום. מודל ההפעלה צריך לאפשר מינימום עלות ומקסימום גמישות מול בעלי העסקים במסגרת ההלכה.
הרב אליהו: בצפת 99% מהעסקים בכשרות הרבנות, ו99% מהציבור סומכים עליה. היא מתנהלת בשקיפות וברצינות עם נהלים מסודרים, והציבור מעריך וסומך. העלות קבועה ומייצגת את העלות האמיתית. המשגיחים מקבלים משכורת דרך המועצה הדתית, וזה מנטרל השפעה של בעלי העסקים על המשגיחים. אפשר כך בכל הארץ.
מעמד אישי: נישואים אזרחיים,פסולי חיתון
איך תפתור את בעיית חסרי הדת בישראל – מאות-אלפי צאצאי יהודים, ישראלים לכל דבר ועניין, המתקשים לחזור לעמם מבחינה הלכתית ומהווים "פצצת התבוללות מתקתקת"?
הרב סתיו: ראשית, סוגיה זו צריכה להיפתר מתוך הבנה והסכמה. היא נוגעת לעתיד העם היהודי, ולכן מיד עם בחירתי אפעל לכנס פורום של גדולי תורה שייקח על עצמו את הנושא הזה כמשימה לאומית. אך שני דברים כן ניתן לומר: ראשית, חובה לפעול בצורה יזומה כדי לסייע לכמה שיותר צאצאי יהודים להוכיח את יהדותם, כפי ש"צהר" עושה במיזם "שורשים". שנית, על הרבנות לבחון מערך גיור לקטינים מזרע ישראל, שיוטבלו ויגוירו על דעת בית דין, וזאת על-פי פסיקותיהם של הרב הגאון חיים עוזר גרודז'נסקי זצ"ל, ושל הרב הגאון משה פיינשטיין זצ"ל.
הרב ערוסי: ככל שמדובר בצאצאי יהודים, שיהדותם איננה מוטלת בספק - נפעל עם ארגונים להפצת ערכי היהדות בדרכי נועם ובתבונה, כדי להביא את מאור היהדות אליהם, ובאהבה.
הרב בוארון: עמדת ההלכה ברורה: כשדיין מתרשם שהעומד מולו כנה ברצונו לקבל עליו תורה ומצוות, אין לחטט ולחשוד כי הוא שקרן. במקרים רגילים, דעתי שצריך לקבל את הגר. כך גם במקרה של העולים, אך אי אפשר לעשות הכללות וכל מקרה נבדק לגופו. אם אדם מוכן לקבל עליו תורה ומצוות - יש לקבלו אל העם היהודי.
הרב לאו: בשיח הציבורי בישראל ועל הפרק ישנן סוגיות רבות ומורכבות, שאת חלקן העליתם בשאלון ואת חלקן לא. אני מאמין בכל ליבי שיש לפעול ב'דרכיה דרכי נועם' - בהסכמה, בהידברות, ולא בכפייה ובהתלהמות. למצוא את המכנה המשותף ולפעול למציאת פתרונות בכל הסוגיות האפשריות. מצד אחד לא לשנות את ההלכה היהודית שמסורה לנו מדורי דורות, ומאידך להקל ככל האפשר את הבירוקרטיה והתהליכים (תשובה זו השיב על כלל השאלות בנושאים האישיים והציבוריים).
הרב אליהו: גיור אחראי ורציני. קיימנו בצפת שני בתי מדרש למתגיירים בתקופת העלייה מרוסיה, ורובם התגיירו כדת וכדין. הם שומרי תורה ומצוות ומקובלים על כל העדות והשיטות בישראל. אפשר להרחיב את הדגם הזה לעוד מקומות.
האם תתמוך בנישואים אזרחיים או ברית זוגיות, לפסולי חיתון / חד-מיניים / לא-יהודים?
הרב סתיו: ודאי שלא. נישואים יהודיים הם הדבק שמחבר את שרשרת הדורות ושומר עלינו כעם יהודי אחד לאורך ההיסטוריה. גורל העם היהודי תלוי בכך.
הרב ערוסי: לבני זוג לא יהודים – ברית זוגיות עם אופציה של גיור אמת ובכבוד. לפסולי חיתון – בית דין לצמצום דראסטי של הרשימה, ועצה הלכתית לפתרון הלכתי. לחד-מיניים - הידברות מכובדת עמם.
הרב יוסף: צריך לשמור על זהות יהודית במדינת ישראל, זו לא מדינה כמו אמריקה או רוסיה, זו מדינה של היהודים - אבל הכל מתוך אהבה ואחווה.
ומה לגבי אזרחים "רגילים" שאינם מעוניינים בנישואים דתיים?
הרב סתיו: ארגון רבני "צהר" חיתן כבר כמאה-אלף צעירים חילוניים, והוכיח בפועל כי בגישה נכונה ומקרבת, כהלכה ובאהבה, אפשר לגרום גם לדור הבא של מדינת ישראל לבחור בנישואים יהודיים. זה תלוי רק בנו. כדי להשיג זאת הלכה למעשה, יש להאריך את משך הזמן לרישום הנישואים, לפתוח את אזורי הרישום לבחירת המתחתנים, ולעודד הסכמי קדם-נישואים של הרבנות כדי להסיר את הפחד הקיים מפני תהליכי הגירושין ברבנות.
הרב ערוסי: חינוך על יתרונות התא המשפחתי ההלכתי. הדור הצעיר אינו מכיר זאת.
הרב אליהו: כמו היום, לא בעד שבירת מסגרת הנישואין שהיא מרקם עדין ורגיש וחיוני. צריך תמיד להוסיף נגישות נוחות ומאור פנים.
יהדות התפוצות: רפורמים וקונסרבטיבים
מה יהיה היחס שלך ושל הרבנות בראשותך לזרמים יהודיים לא אורתודוכסים, לגיוריהם ולנישואיהם?
הרב סתיו: ראשית, חובה להדגיש כי גם יהודים רפורמים וקונסרבטיבים הם אחים יקרים ואהובים, חלק מעם ישראל, שחובה לאהוב ולקרב. ברוב המקרים זרמים אלה גם מתחתנים כיהודים, ללא נישואי תערובת, חלילה, ומעוניינים בהקמת משפחות יהודיות כשרות שימשיכו את שרשרת הדורות. עם זאת, כפי שהיה מקובל מאז ומעולם, הרבנות הראשית תמשיך להכיר אך ורק בנישואים וגירושים על פי ההלכה.
הרב ערוסי: הידברות מכובדת. אני מאמין בכוח ההידברות. אני עושה זאת עם לא דתיים, עם לא יהודיים, כמרים ואימאמים.
הרב אליהו: גם הם אחים שלנו. לצערי דרכם לא צלחה וההתבוללות אצלהם מרקיעה שחקים. בדרך שלהם עם ישראל עלול לכלות חלילה. לא צריך להעתיק את הדגם שנכשל.
השבת הציבורית
איך צריכה להיראות השבת בישראל: תחבורה ציבורית, מקומות בילוי, מרכזי קניות?
הרב סתיו: ודאי שיש פער מהותי בין מה שהייתי רוצה לבין המציאות, אך אני מאמין שיש המון מה לעשות בשיתוף פעולה עם ראשי הערים, על מנת לתת לשבת נופך ערכי מיוחד ומאחד - החל מתפילות משותפות, וכלה בכניסה חופשית למוזיאונים וכדומה שיופעלו ללא חילול שבת. רעיון "שמירת השבת" התחיל את כל תנועת "זכויות האזרח" בהיסטוריה האנושית. אין לי ספק כי ניתן לחבר מחדש את הציבור לרעיון הערכי הזה.
הרב ערוסי: הלוואי שדורנו היה יודע מהי השבת לאדם שהוא אדם בכלל, וליהודי בפרט. ולכן יש להקנות לדורנו את התודעה לערך השבת בחיינו. באשר למצב המצוי, יש להקים צוות היגוי לבדיקת הסטאטוס-קוו, וכדי להציע מודל טוב יותר ומקובל יותר.
הרב בוארון: יהודית ומשפחתית, מתוך הבנות והסכמות בנועם על מתן ביטוי לקדושת השבת בפרהסיה הציבורית הישראלית.
הרב אליהו: השבת היא יום רוחני של כולם. כולם רוצים רוחניות.
בתי הדין: עגונות ומסורבות גט
נשים רבות חשות כי ההלכה מפלה אותן לרעה ביחס לגברים, בעיקר בענייני אישות, והתוצאה – תופעה הולכת וגוברת של סרבנות גט, בחסות בית הדין. איך בכוונתך לטפל בנושא, ומה דעתך על הפתרונות ההלכתיים היצירתיים שמציעות הנשים, כמו הפקעת קידושין למפרע?
הרב סתיו: חבל שהגענו למצב של תחושות כה קשות, אך יש דברים מיידיים שאפשר לעשות כדי להתמודד עם תחושות הניכור, וזאת במסגרת ההלכה. לדוגמה, יש לתמוך בזכותן של נשים להספיד בהלוויות; להקפיד על גישה עניינית מצד בלניות במקווה; לעודד את מעמדן של טוענות רבניות; לדון בשילוב משגיחות כשרות, וכפי שקיים בפעילויות "צהר לחגים" - לתת מקום גם לנשים בהרצאות ובאירועים בנושאי יהדות. מול המערכת של בתי הדין, מעמדן של נשים יתחזק במאוד גם כתוצאה ממדיניות הסכמי הקדם-נישואין שאותה יש לקדם.
הרב ערוסי: יופעלו בתי דין מיוחדים להתרת עגונות ולמסורבות גט. כמו כן, אפעל להאדרת הנשים ולא להדרת נשים.
הרב בוארון: עשרות שנים כדיין זכיתי לעמוד לימין העגונות ומסורבות הגט - מה שבא לידי ביטוי בתמיכת כלל ארגוני הנשים במועמדותי. בכוונתי להאיץ ולהטמיע במערכת בתי הדין את המיקוד בפיתרון הנושא.
הרב יוסף: אנחנו צריכים לפתור הרבה בעיות שמעיקות על הציבור הרחב. למשל, העניין של סרבני גיטין, זה דבר שמעיק. אני שמעתי עוד מאבא שלי לפני שלושים שנה וארבעים שנה כמה הדבר הזה מעיק. העניין של עגונות, כמה שזה כואב. איך ייתכן לסבול בכי של אישה שהיא עגונה, שבעלה מסרב לתת לה גט? אנחנו בדרך של בית הלל, לא להחמיר על הציבור כל מיני קשיים.
הרב אליהו: הפקעת קידושין לא מקובלת על רוב הפוסקים. יש מספיק דרכים הלכתיות חזקות לכפות על כל סרבן את הגט, אם רק יאפשרו באופן חוקי להשתמש בהן. לא יהיה סרבן גט אחד.
עדתיות
בישראל 2013 יש צורך בשני רבנים ראשיים, על בסיס עדתי? אולי תפרוש מיד לאחר הניצחון כדי למנוע את כפל התפקידים, שבעיניי רבים נראה מיותר?
הרב סתיו: הנושא העדתי אכן צריך שיירד מסדר היום. חשוב להדגיש שמדובר בשני תפקידים שונים. אחד מהרבנים הראשיים משמש כאב בית הדין הרבני הגדול, והשני כנשיא מועצת הרבנות הראשית. כל תפקיד כזה דורש תשומת לב של משרה מלאה.
הרב ערוסי: אני מניח שבעוד דור יהיה רב ראשי אחד, כי ברמת הערים יש כבר ערים כמו קריית אונו ותל אביב, שבהן יש רב עיר אחד לכולם.
הרב בוארון: זוהי סוגייה ציבורית רבת משקל, שצריכה להיות נדונה במסגרת ציבורית רחבה ובפורומים האלה אביע קודם את דעתי.
הרב אליהו: בקרוב יהיה רב ראשי אחד. עוד לא הצלחנו למחוק לגמרי את עקבות הגלות ולהיות לעם אחד, אבל מתקרבים לזה.
תרומת איברים
האם וכיצד ניתן לדעתך לתרום איברים? האם חתמת על כרטיס תרומה?
הרב סתיו: ההלכה רואה בתרומת איברים פיקוח נפש, וכך קבעה גם מועצת הרבנות הראשית בנשיאות הרב אברהם שפירא זצ"ל והרב מרדכי אליהו זצ"ל. כרב ראשי אפעל לגבש קריטריונים מוסכמים בנושא זה. כמובן שחתמתי על כרטיס תרומת איברים.
הרב ערוסי: בהלכה אין צורך בתרומת איברים, אלא חובה להציל נפש מכל איבר של נפש, וחובה להביא את גוויית הנפטר אלי קבר.
הרב בוארון: כל עוד הדברים נעשים במסגרת ההלכה, הרי שמצווה גדולה להציל נפש מישראל.
הרב אליהו: רוב הציבור הדתי לא סומך על כרטיס אדי בגלל ספק הלכתי. יזמנו עם רבנים אחרים כרטיס תרומת אברים "בלבבי", שעליו אני ואלפים אחרים חתומים.
נשות הכותל
מהו המתווה שלך לשוויון בכותל המערבי?
הרב סתיו: לצערי, אני לא בטוח שכל מי שנאבק על "שוויון" בכותל אכן בא לשם - או נאבק על כך - במטרה להגיע לשיח פנימי טהור עם בורא עולם במקום הקדוש ביותר לעמנו. מלחמות היהודים הללו קורעות אותנו מבפנים, ועל כך דווה ליבי. ראוי שנמצא את הדרך להגיע לפתרון שיהיה מקובל על כולם.
הרב ערוסי: ראשית, יש להפסיק את ההפגנות ליד הכותל, כי הן שוסעות שסע ומרחיקות כל פתרון. שנית, יוקצה לנשים הללו מקום מיוחד בקרבת המקום.
משהו אישי
מי "הרב שלך" ובמה זה מתבטא?
הרב סתיו: כיו"ר ארגון רבני "צהר" אני מתייעץ באופן קבוע עם הרב יעקב אריאל שליט"א. כמו כן, אני מתייעץ עם רבנים מכל הזרמים ואקפיד להמשיך להתייעץ עם רבנים וגדולי הפוסקים של הציבורים השונים. בנוסף, בכוונתי להתייעץ באופן קבוע עם רבני הערים על מנת להיעזר בגדולתם בתורה ובניסיונם העשיר.
הרב ערוסי: כל גדולי ישראל הם רבניי. אני לומד מכל אחד שאני יכול ללמוד, ומורה הלכה לאור האמת התורנית שאני מסיק מכל מקורות ההלכה.
הרב אליהו: מו"ר אבי הרב מרדכי אליהו שליט"א, שהיה גדול בתורה הקדושה. מחובר לאלוקים ומחובר לעם ישראל. מנסה גם להמשיך בדרכו.
בקיצור, למה דווקא אתה?
הרב סתיו: בעולם החרדי פשוט לא מבינים שחרב מתהפכת מעל לעצם קיום מוסד הרבנות, ועל חובת הנישואין כדת משה וישראל. הם לא מבינים כי הגיבוי שלו אני זוכה בציבור החילוני ובכל המפלגות הציוניות - גיבוי שהם כה בזים לו - הוא, למעשה, המחסום מפני אישור, חלילה, של נישואים אזרחיים וביטול סמכויות הרבנות והמועצות הדתיות.
בהתחשב בכך שהיום שני-שלישים מהמדינה רוצים לסגור את הרבנות, אזי אם תוצאות הבחירות יצביעו חלילה על המשך ״עסקים כרגיל״, עצם קיומה הוא על זמן שאול. לכן המשימה הראשונה שלי אם אבחר היא להחזיר את האמון ביושרה של המערכת ואת הרלוונטיות של מוסד הרבנות לכלל הציבור הישראלי, וזאת על פי דרכו הממלכתית של הרב קוק זצ״ל. רק כך נוכל להמשיך להיות עם יהודי אחד בארצו ומדינתו.
הרב ערוסי: כי אני נקי מרבב. אני א-פוליטי. אני בא מן העם, ואתן רבנות לעם. ארד עם הרבנות לעם, ואעלה את העם לרבנות.
הרב לאו: אני מאמין שלתפקיד הרב הראשי לישראל חלק חשוב באיחוד העם, במניעת הקרע המעמיק ובחתירה
להסכמה בנושאים רבים שעל סדר היום הציבורי. אני מביא מניסיוני במודיעין את היכולת להראות את היופי של היהדות שלנו לכל חלקי העם, למצוא את החלק השווה שיש בעם שלנו ולא את החלק החסר, לחבר בין אוכלוסיות שונות, בין מגזרים ועדות. בעיר מודיעין יזמתי מהלך ובו זוגות יכולים להירשם לנישואין דרך האינטרנט, הייתי מיוזמי המושג "שאל את הרב" באינטרנט - ואני מאמין ומקווה שנצליח בעזרת ה' לעשות מהלכים רבים וטובים למען הציבור, גם ברבנות הראשית לישראל.
מטה הרב יוסף: לאורך השנים נהג הרב להשתמש בפסיקותיו ב'כח דהתירא'. כח ההיתר, שהפך לסימן ההיכר
המובהק של הרב, מייחד את מסורת הפסיקה הספרדית שהנחיל בדור האחרון מרן הגאון רבי עובדיה יוסף ביחס לזו האשכנזית. באחת מפסיקותיו הביא את דברי החיד"א, רבי חיים יוסף דוד אזולאי: "הספרדים אחוזים במידת החסד ולכן הם מקילים בהלכה, והאשכנזים אחוזים במידת הגבורה לפיכך הם מחמירים בדינים".
"ברגע שנלך אל ציבור ונכתת את רגלינו ממקום למקום, מעיר לעיר, ונביא את דבר ה', נראה להם את המתיקות של התורה - 'טעמו וראו כי טוב השם'. אנחנו נאהיב את התורה על הציבור".
הרב אליהו: אמשיך את הדרך מאירת הפנים של אבי, הרב מרדכי אליהו זצ" ל.
לפנייה לכתב/ת 
