זיהום קטלני: על התרסקות העיר דטרויט

קשה להאמין, אבל דטרויט, שהייתה אחת הערים העשירות בארצות הברית, הכריזה לאחרונה על פשיטת רגל. יש לה חובות בהיקף של כמעט 20 מיליארד דולר לעומת תקציב שנתי שבקושי מגיע למיליארד. איך זה קרה? "עיר המכוניות" שבשנות ה-50 חיו בה קרוב לשני מיליון תושבים, בעלי הכנסה שנתית לנפש הגבוהה ביותר בארה"ב, הפכה תוך כמה עשרות שנים לעיר רפאים. שליש מהשטח הבנוי שלה עזוב או הרוס, 50 אחוז מ-700 אלף התושבים הם אנאלפביתים ו-60 אחוז מהילדים חיים בעוני משווע.

עוד כתבות בערוץ כלכלה ירוקה וקיימות :

12 חברות התעלמו מחוק האריזות - וחטפו קנס

תנו גז: המאבק הבא של הירוקים

הכנרת מאבדת גובה: ירדה 34 סנטימטר ביולי

על רטוב: מתקן ההתפלה בשורק הלך לספק מים

רק חצי מהפסולת של התעשייה עבר למיחזור

דו"ח של ארגון הסיירה קלאב מחודש אפריל האחרון קובע כי שכיחות מקרי האסטמה בקרב מבוגרים בדטרויט גבוה ב-50 אחוז מאשר במדינת מישיגן וכי העיר סובלת מחוסר צדק חברתי ופגיעה אנושה בזכויות האזרחים. ה-FBI קבע לאחרונה כי מדובר באחת הערים המסוכנות ביותר בארה"ב וחלה בה עלייה משמעותית במספר מקרי הרצח. המשטרה המקומית הרימה ידיים ואינה חוקרת את הפשעים הרבים, בעוד שארגון הכבאים לא משתלט על השריפות הרבות שפורצות באזורים העזובים.

העיר לא עניינה את הממשל(צילום: EPA)

דטרויט. 50 אחוז אנאלפביתים(צילום: EPA)

אז איך כל זה קרה? כמובן שיש לשאלה זאת תשובות רבות ותלוי את מי שואלים. הפוליטיקאים מסבירים כי הממשל של מישיגן הוא בדרך כלל רפובליקני ואילו בדטרויט שלטו שנים רבות הדמוקרטים ולכן העיר לא עניינה את הממשל. אנשי מדעי החברה מצביעים על שלטון עירוני מושחת, שבמשך שנים גזל את כספי משלמי המיסים. אולם אין כל צל של ספק שהידרדרות העיר נובעת מסיבות סביבתיות.

עשן שחור מעל העיר 

שטח העיר דטרויט מגיע ל יותר מ-200 קמ"ר. העיר התפזרה לפרברים ומרכז העיר הוזנח. בקרבת העיר הוקמו עשרות מפעלי תעשייה, כולל כמובן תעשיית הרכב אבל לא רק. עד היום פועלים בעיר בתי זיקוק, מפעלי פלדה, תחנות כוח אשר מופעלות בפחם ומשרפת פסולת. על אף החקיקה הפדרלית המחייבת את המפעלים לעמוד בתקנים מחמירים למניעת זיהום אוויר, התעלמו רוב המפעלים מהחוק. 

לאחרונה התברר כי בית זיקוק אחד בעיר מייבא פצלי שמן מאלברטה שבקנדה, מזקק אותם ומייצר כמויות גדולות של פסולת הנקראת פט-קוק. פסולת זאת מכילה ריכוזים גבוהים של פחם, גופרית וחומרים מסוכנים אחרים. החברה ייצאה את הפסולת לשריפה בתחנות כוח בהודו ובסין, אבל כנראה שבגלל היעדר שווקים החלה להצטבר ערימה המכילה למעלה מ-80 מיליון טון. הערימה הזאת פולטת עשן שחור המכסה את העיר מפעם לפעם.

העשירים עוזבים, העניים סובלים(צילום: EPA)

60 אחוז מהילדים חיים בעוני. עזובה בדטרויט(צילום: רויטרס)

אין ספק כי את האשמה העיקרית במצבה של העיר יש לתלות בתעשיית הרכב האמריקנית. תעשייה זאת, שהייתה החלוצה בעולם ביצירת הרכב בעל מנוע הבעירה הפנימית, לא ידעה להתאים את עצמה לשינויים הכלכליים והסביבתיים שחלו בעולם בעשרות השנים האחרונות. הם התעלמו לגמרי ממשבר האקלים והמשיכו לייצר מכוניות גדולות, בזבזניות, בלתי יעילות ובלתי בטוחות עד שהגיעו כמעט

לפשיטת רגל. רק הנשיא אובמה הציל אותם מסגירה מוחלטת.

מצבה של התעשייה גרם לפיטורים של כמעט 50 אחוז מכוח העבודה, בעיקר במשרות הבכירות יותר. כל אלה הביאו לעזיבה המונית מהעיר, בעיקר של התושבים המבוססים. בריחה זאת גרמה למשבר כלכלי גדול ולמעשה למעגל קסמים אשר גרם להתמוטטות היכולת הכלכלית של העיר לספק שירותים מינימליים, עובדה שגררה כמובן נטישה נוספת של אזרחים.

כך הגיעה העיר לפשיטת רגל. המצער בדבר הוא שדווקא לאחרונה נראו סימנים ראשונים של שינוי - החלה תנועה לחידוש פני מרכז העיר והוכנה תכנית לפיתוח בר קיימא. אולם ההליך משפטי לקביעת פשיטת רגל עלול לחבל בצעדים ראשוניים אלה, כיוון שבית המשפט רשאי לעסוק רק בהחזרת חובות לנושים הרבים של העיר ולא לנקוט בשום צעד אחר.

המסקנה שצריכה לעמוד לנגד עינינו היא שכל מדינה חייבת להתאים את עצמה לשינויים החלים בסביבה, אחרת מצבנו עלול להפוך לאנוש כמו זה של דטרויט.

פרופסור אורי מרינוב הוא מרצה וחוקר בבית הספר לקיימות במרכז הבינתחומי הרצליה, אשר כיהן כמנכ"ל הראשון של המשרד לאיכות הסביבה