המבורגר סינתטי? זה לא הפתרון לרעב העולמי
מי שירוויח מהבשר המהונדס גנטית הם תאגידי ענק במערב, בטח לא האנשים הרעבים בעולם השלישי. תבינו, אין בעולם מחסור של מזון - אלא חלוקה לא הוגנת. הפתרון פשוט וזול ממה שחשבתם
בשר מהונדס גנטית, כמו צמחים מהונדסים גנטית, נגוע בבעיות רבות הדורשות מחקר מעמיק ובדיקה מקיפה בדבר ההשלכות הבריאותיות והסביבתיות, עוד בטרם משווקים אותם לשוק המזון באופן מסיבי. "דבר הבשורה" אודות גידול בשר מהונדס גנטית במעבדה, והשמחה הגדולה סביבו, כפי שהועלתה לאחרונה בתקשורת, נראית מעט מוקדמת מדי. כמויות כספים עצומות המושקעות בפתרון שיכול להיווצר רק במסגרת מעבדה היא לא הדרך למציאת פתרון מקיים.
עוד כתבות בערוץ כלכלה ירוקה וקיימות :
"תחנת כוח תוקם בבאר טוביה - בגלל הון-שלטון"
12 חברות התעלמו מחוק האריזות - וחטפו קנס
הכנרת מאבדת גובה: ירדה 34 סנטימטר ביולי
פתרון סינתטי תעשייתי זה, שעלות ייצור של 150 גרם ממנו עולה היום 330 אלף דולר, קרוב לוודאי יגרור אחריו בזבוז כספים וייצור תלות נוספת של העולם הרעב בתאגידי מזון מערביים. טכנולוגיה מתקדמת זו מסיטה שוב את המחקר לעבר חיפוש אחר פתרונות תעשייתיים מהירים לחקלאות, אשר בעיקר יניבו רווחים לתאגידי מזון ענקיים, מבלי לשקול את ההשלכות הסביבתיות, הבריאותיות, החברתיות והתזונתיות. כמו במקרה של צמחים מהונדסים גנטית, מזון הנתון לשליטת חברות פרטיות ושיקולי רווח ותועלת של השוק הגלובלי נוטה להתעלם מהמגוון הביולוגי ומהצרכים התזונתיים של האנושות, לטובת שורת הרווח.
כפי שקורה היום עם הצמחים המהונדסים גנטית, הפתרון המוצע לתעשיית הבשר בעולם
המערבי מתמקד בהאכלת הצרכנים השבעים בכמויות עצומות של מזון יוקרתי ולא נגיש לאנשים הרעבים באמת. הטענה כי פיתוח זה נעשה כתוצאה ממחסור במזון עבור העולם השלישי נובעת מחוסר ההבנה כי הידלדלות המשאבים אינה נובעת כתוצאה מגידול האוכלוסייה, אלא מחלוקה לקויה ולא מאוזנת.
יותר אנשים בעולם סובלים כיום מבעיות של עודף משקל מאשר מבעיות של תת-תזונה. מחקר שפורסם לאחרונה הראה כי 40 אחוז מהמזון בארה"ב נזרק לפח, וכי המזון שצורך אדם ממוצע בארה"ב בשנה יכול להספיק לארבעה בני אדם בהודו. מזון מהסוג הסינתטי, שיהיה בשליטת חברות פרטיות ונתון לשיקולי רווח ותועלת של השוק, יחמיר אף יותר את הבזבוז ולא יפתור את בעיית הרעב בעולם.
על מנת לפתור את בעיית הרעב ודילול המשאבים אל מול גידול האוכלוסין, יש לצמצם את הצריכה המופרזת במערב ולהשקיע במחקר לקידום פתרונות חקלאיים מקיימים לעולם השלישי. גישה נאותה למשאבים כמו אדמות פוריות, מים נקיים וזרעים איכותיים, והיכולת להתקיים באמצעות חקלאות מקיימת מבלי להיות תלוי בייבוא בשר סינתטי מהמערב - הם המענה הראוי.
קצת פרופורציה
הפתרון הנכון לתעשיית הבשר הוא צמצום הצריכה בעולם המערבי והפיכתה לצריכה פרופורציונית תוך מזעור ההשפעות השליליות על הסביבה. הנדסה גנטית של בשר לא תמחק את תעשיית הבשר, אלא תייצר מערכת של מזון מלאכותי שהנפגעים הראשונים ממנו יהיו הצרכנים. אותם צמחים מהונדסים ואותה חקלאות תעשייתית, הם גם אלו שגרמו לקרקעות חקלאיות רבות לאבד את החומרים המזינים שמצויים בה.
על-פי מומחים, המזון הטרי שאותו אנו צורכים היום מכיל הרבה פחות רכיבים "טובים" מאשר לפני 50 שנה. כתוצאה מכך, מיליארדי אנשים ברחבי העולם סובלים מחוסרים בוויטמינים ומינרלים ובהם: יוד, אבץ, ברזל וויטמין A. עקב כך, מדענים מנסים היום להגביר את כמות החומרים המזינים באופן מלאכותי, אולם באופן פרדוקסאלי הם גורמים לכך שנוצרים יותר ויותר חסרים.
בינתיים, ההסכמה הגורפת בקרב מומחי תזונה היא שבמקום לייצר "מזונות על", בריא יותר לאכול מגוון רחב של מזונות כמו פירות וירקות טריים המספקים את החומרים המזינים להם אנו זקוקים. נכון להיום, בישראל ובכל העולם מתמודדים עם הקשיים והבעיות שהביאו עמם צמחים מהונדסים גנטית, הנשלטים על ידי חברות אגרו-כימיה פרטיות, המונעות מהצרכנים את המידע הבסיסי בדבר קיומם של רכיבים אלו במזון ומחשיפת מידע מעמיק על ההשלכות הבריאותיות של אכילת מזון מסוג זה.
כבר היום ברור שצמחים מהונדסים גנטית אלו לא רק שלא העניקו פתרון לחקלאות אלא שגררו אחריהם אינספור בעיות סביבתיות, וביניהן שימוש מופרז בחומרי הדברה חזקים יותר. מתוקף כך ומתוקף עקרון הזהירות המונעת, חתומות יותר מ-164 מדינות בעולם על אמנת קרטחנה, הקוראת לייצר חקיקה סדורה לגבי אורגניזמים מהונדסים גנטית. ארה"ב, קנדה, סין, מדינות אמריקה הלטינית וישראל הן בין
המדינות היחידות שלא חתמו על אמנה זו. כתוצאה מחתימה על אמנה זו, יותר מ-50 מדינות בעולם מחייבות לכל הפחות לסמן מוצרי מזון המכילים רכיבים מהונדסים גנטית (כולל אוסטרליה, ניו-זילנד הודו וכל מדינות האיחוד האירופי).
היות וישראל מייצאת את מרבית התוצרת החקלאית שלה לאירופה, ומכיוון שבאירופה קיימת חקיקה קפדנית בכל הנוגע לצמחים מהונדסים גנטית, בארץ אין גידולים של צמחים מהונדסים גנטית. עם זאת, עדיין קיים פער חקיקתי בנושא ועדיין מוצרי מזון המכילים רכיבים מהונדסים גנטית נמצאים על מדפי רשתות השיווק מבלי ליידע אותנו הצרכנים.
הרחבת הייבוא מארה"ב מחייבת אותנו לקדם בהקדם האפשרי חקיקה בישראל בכל הקשור למזון חדיש, החל מסימונו כחלק מזכות הציבור לדעת וכלה באופן גידולו - מפני שרגע לפני שאנו נרגשים מטכנולוגיה זו או אחרת במזון שלנו, מן הראוי לשאול מי עתיד לעמוד מאחוריה ומה מטרותיו. אחרת גם אנחנו נישאר עם אותן ספקות וסימני שאלה אל מול הבשר הקפוא בסופר.
חקלאות אקולוגית היא השיטה המעשית היחידה שתבטיח חקלאות בריאה ומקיימת בהווה ובעתיד, על ידי הגנה על הקרקע, המים והאקלים, ותוך הגנה על המגוון הביולוגי, וזאת מבלי לזהם את הסביבה בתערובות כימיות ו/או אורגניזמים מהונדסים גנטית.
יעל איפרגן היא מנהלת קמפיין חקלאות מקיימת בגרינפיס ישראל
לפנייה לכתב/ת 
