"דם אמיתי": הערפד הוא עירום
מה לא היה לנו בעונה השישית של "דם אמיתי"? מחנה מעצר לערפדים, אלימות מתפרצת, מלחמת אריק בביל, עירום פרונטאלי וים של דמעות. העלילה מופרכת והטראש שולט, ובכל זאת נחכה בציפייה לעונה נוספת
כתבות נוספות בערוץ הטלוויזיה של ynet:
קשר משפחתי: ערפדים, ויקינגים ומה שביניהם
"בתוך הבועה": אבודים נוסח סטיבן קינג
אחרי פתיחה בבריחה מהאות'ורותי (הסמכות העליונה), מה שהרגיש כמו שחזור של העונות הקודמות, עלתה מפרק לפרק רמת המשיחיות. העונה השישית, שהפרק האחרון שלה שודר אתמול (ג') ב-yes oh, נטתה קצת יותר מדי לצד הדרמטי המלנכולי, אבל השיגה גם כמה שיאים משעשעים ומטרידים של הומור שחור.
לאורך אחד מקווי העלילה המרכזיים היה נעים ומבחיל לנסות לפענח אם ביל (סטיבן מוייר) השתגע, מדבר עם רוחה של הערפדית הראשונה או סתם ממש כועס. רף דמעות הדם עלה משמעותית בעונה הזאת - מישהו חשף ניבים ואז מירר בבכי כמעט בכל פרק. מבכי אל דחי ביל הבין שהוא אולי לא יודע בדיוק מה עובר עליו, אבל הוא נהיה חזק במיוחד וגם נפרד סופית, כך קיווינו, מסוקי (אנה פקווין).
הכוחות שלו, שכללו יכולת להיות בלתי ניתן להשמדה ולראות את העתיד, הובילו לטוויסט שמתח את גבולות הטעם הטוב וסיפק רגעים קאמפיים של ממש: מחנה מעצר שבו עורכים על ערפדים ניסויים, וזוממים מזימות להכחדת הגזע כולו.
על הקונספירציה פיקדה בפועל שרה נולין (אנה קאמפ) שהצדיקה סוף סוף את הנוכחות הישועית הצעקנית והבלתי נסבלת שלה בסדרה, כשהפגינה שימוש יצירתי, חד משמעי וקטלני בנעלי עקב.
מרגע שהנרטיב של מחנה העינויים נכנס לפעולה, החמלה כלפי בני אנוש הושמה בצד לטובת המטרה הגדולה יותר: הצלת הדמויות הקבועות שכמעט כולן הגיעו, בדרך כזו או אחרת, לכלא המדובר. הסתננות, חילוץ ונקמה איפשרו לעונה להיות רוויה בגוויות של בני אדם, פיות וערפדים ובסצנות הופכות מעיים, שכללו מעיים ועוד איברים פנימיים.
ומכאן, ספוילרים של ממש.
ביס אחרון ופרידה
אם באיברים פנימיים עסקינן, נפרדנו העונה מכמה דמויות, חלקן ביקרו רק לעונה או שתיים כמו לונה, החברה השיפטרית של סאם (סאם טראמל) שנפחה את נשמתה בתחילת העונה. סאם מצא זוגיות חדשה מהר כל כך, שהספקנו לשכוח מלונה לגמרי ולהתרכז בהריון הלא מתוכנן של החברה הנוכחית.
מי שפחות תחסר, אבל העניקה את אחת הסצנות הנוגעות ללב והדוחות ביותר (כפי שהעידו אי אלו צופים מכורים), היא אחותו של אריק (אלכסנדר סקארסגרד). במחנה הפיקו נגיף קטלני המכונה "הפ וי" על משקל הפטיטיס בי. למחלה אין מרפא ומרגע שהיא מוזרקת לגופו של ערפד, הוא גוסס ומת מוות נוראי ומלא כאבים של הפיכה לגוש של סחי וקריסה לתוך עצמו.
וזה בדיוק מה שקרה לנורה (לוסי גריפיתס) שזכתה לכבוד המפוקפק להיות הראשונה שהנגיף הוזרק לדמה, כשאחיה אריק נאלץ לצפות בה נמקה למול עיניו. אחרי כמעט שתי עונות היא סוף סוף זכתה לסיפור עבר, שכלל את אריק בפיאה ארוכה, כובע סגול ואת מחלת הדבר.
נורה עצמה נותרה לא משמעותית, אבל קריאות השבר של אריק בעודה נמקה בזרועותיו ואז נוזלת לו, פשוטו כמשמעו, מבין הידיים, השאירו רושם. בכלל, אריק בילה את רוב הפרקים בזעם. הוא היה פחות או יותר היחיד שלא פחד להעליב את ביל ולהגיד לו שהוא עדיין מרגיש משהו כלפי סוקי.
ואגב ביל ואריק - הם נלחמו ראש בראש כל העונה על מי יצליח להציל את חבריהם המשותפים ראשון:
אריק הפך את הבת של המושל לערפד כדי להראות לו מה זה? ביל השיג דם של פיה-ערפד (כן, יש גם כזה) והלך באור יום לתלוש למושל את הראש. ביל השיג כמה מבחנות דם של פיה-ערפד? אריק הלך לפיה-ערפד הזה וכמעט רוקן אותו לגמרי. אריק פרץ למחנה ופתח את המנעולים לכל הכלובים? ביל רץ לחדר שבו הולכים לשרוף את כל הערפדים האהובים עלינו באור השמש וסיפק להם הגנה.
במקרה האחרון ביל היה זה שגנב את ההצגה מאריק, לחלוטין. אחד מתרוצץ, והשני פשוט נשכב על הגב, נותן לכל החברים שלו לשתות מהדם שלו בזרועות פרושות לצדדים, ואז הוא גם כמעט מת – ישו לכל דבר ועניין.
נפרדנו גם מדמות ותיקה יותר - טרי בלפלר (טוד לואו). הטבח הלום הקרב לא היה מסוגל לשאת את העבר המלחמתי שלו יותר. המהלך העלילתי, שנעשה בוטה בעונה הקודמת עם שד מצפוני מעיראק וחבר לצבא שנאלץ לחסל, הגיע לשיא העונה.
נדיר לראות סדרות טלוויזיה פופולאריות שמתייחסות להתאבדות או להזמנת המוות שלך מגורם שלישי באופן חיובי כל כך. טרי קיבל הלוויה מפוארת ומלאה בסצנות פלאש בק שעשו לדמות ולשחקן כבוד סנטימנטלי בפרק האחד לפני האחרון שבעונה.
הפרידה ממנו נתנה קונטרה לכל מהלכי האלימות שהתחוללו בתוך המחנה באותו הפרק. הביקורת הכי נוקבת על המחיר שמשלמים טובי בניה של ארצות הברית על הזוועות אמיתיות שמתרחשות, הוגנבה כאן בעלילת משנה זניחה לכאורה.
עונה שלמה הבחור החדש בשכונה ניסה לשכנע את סוקי שאף שזה קצת קריפי לרצות אותה עוד לפני שהיא נולדה, הם יהיו אחלה זוג. היא כבר כמעט הסכימה, או כרגיל: הסכימה ואז התחרטה ואז כמעט הסכימה.
ואז הגיע הפרק האחרון, ובבת אחת הוא חזר להיות מה שחששנו שהוא: סתם נבל כוחני ומניאק שמרביץ לנשים, וביל חזר להיות דמות חיובית, יחסית. כל הרעש והדיבורים על הערפד המיתי הזה, רק בשביל שניפרד ממנו בבום וטראח עם דאוס אקס מכינה בצורת סנדק-פיה רטוב? מתסכל ומיותר.
עוד משהו מיותר היה המבנה התמוה של הפרק האחרון. כשכבר חשבנו שהכל נגמר, מישהו החליט למשוך אותנו ב-20 דקות לערך של טיזר לעונה הבאה. מה צפוי לנו: סוקי תצא עם אלסיד (ג'ו מנגניאלו) כי למה לצאת רק עם ערפדים כשאפשר לצאת עם איש זאב, לביל עדיין יהיו רגשות כלפיה, כי יש דברים שלא מתקדמים, סאם יהפוך לראש עיר, וההפ וי יתפשט.
צפו: אריק פוגש את השמש. בעירום
הנחמה הגדולה של הפרק האחרון: היות שכל הערפדים ששתו דם פיות יכלו לפזז בשמש, ופיזזו עד שזה כבר נהיה מעייף, זכינו לראות את אריק משתזף בשלג, בעירום. פרונטאלי! נכון, אנחנו עוד לא יודעים אם הוא חי או מת כי זכינו לחזות בפלא רגע לפני שהוא החל לעלות בלהבות ולצרוח מכאב, אבל זה היה שווה את זה. מה הסיכויים שהוא ייצא מזה חי? עקרונית, קלושים ביותר. אבל טלנובלת הניבים של אלן בול מעולם לא נתנה לדברים פעוטים כאלה להפריע לה. קשה לדמיין לאן עוד נשאר לה ללכת, אבל נחכה בסבלנות של מכורים.
