צרכני המותגים, החרדים עושים לכם בית ספר
אם תשכילו להבין למה לנצח אנחנו החרדים נשלם פחות, ואתם תשלמו יותר - אולי תוכלו לנצח את השיטה. הצרכן החרדי לא קונה מותגים, לא מרשה לילד להכתיב לו סדרי עדיפויות, רוכש בחנויות צפופות - והטלוויזיה לא שוטפת לו את המוח. חילונים, עט לרכוש ועת להבין: אתם פראיירים
בימים שבהם הארנק שלכם מתרוקן ואתם לא מבינים למה; בשעה שהיצרנים והמשווקים עושים לכם בית ספר, באתי לספר לכם שיש גלקסיה שעושה למשווקים בית ספר. לגלקסיה הזו קוראים "המגזר החרדי". אם תשכילו להבין למה לנצח אנחנו נשלם פחות, ואתם תשלמו יותר - תוכלו לנצח את השיטה.
<< הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. כנסו >>
לפני כל רכישה יש ארבעה מ"מים מרכזיים שאנחנו, החרדים, שואלים את עצמנו: מה נרכוש, מדוע, מהיכן - ומי ירכוש. המפרסם עושה שימוש בכל השאלות הללו, ואם תשברו חוליה אחת בשרשרת - יכול להיות שתצליחו לשלם פחות על סל "חזרה ללימודים" ובכלל, בשיטה החרדית.
למה החרדי נחשב לצרכן אינטליגנטי?
לחרדי ברור מה הניע אותו לרכוש את המוצר הספציפי; מה הרצון או מה הצורך. לחרדי יש עדיין גבולות ברורים שהוא חוצה לעיתים, אבל מתוך הכרה מתי הוא "פינק" את הילד שלו לקראת השנה החדשה. אצל הצרכן החילוני היטשטש לחלוטין הקו המפריד בין הרצון לצורך, והיצרנים לא בוחלים בשום אמצעי כדי להביא אותו לרכוש דווקא את המותג הספציפי.
בעת רכישה זה לא אתם שנמצאים שם, זה הקופירייטר שמנווט אתכם למדף. אצל הצרכן החילוני החשוף למדיה המתירנית יש גם מפרסם מתירני, שאיש לא אוסר עליו מלהפוך את הרצון שלו – לצורך. אם צריך, המפרסם יגייס את המשפחה שלכם לשם כך. אבל אצל החרדי המדיה מוגבלת, ולכן גם המפרסם מוגבל. וכמו שיש "תלבושת אחידה", כך גם לא תמצאו שם מותגים על ילקוטים, וכבשים על קלמרים.
אתם שבויי קונספט
גם אצל החרדים יש תחנות רדיו ועיתונים ומפרסמים לרוב? נכון, אבל אצל החרדי אין "מולטי מדיה". מחקרים
מוכיחים כי הדרך היעילה ביותר לכיסו של הצרכן היא הטלוויזיה - החל מפרסומות חוצות גירויים, והמשך ב"תוכן שיווקי", הכל כדי שתקנו. וכשייגמר לכם הכסף, אז תקנו עוד כסף. עכשיו הביטו בילקוט הממותג שדרש מכם הבוס הקטן מכיתה ד', ותגידו לי אם אתם לא שבויי קונספט.
יכול להיות שהייתי פשוט צריך להמליץ לכם לדלג על רשתות המותגים, ולהיכנס ישר לרשת "ברכל" (רק כדי לרכוש את מוצרי החזרה ללימודים, כל השאר שם יוצא תמיד יקר יותר); או לחנויות הרחוב הישנות והמחניקות מאדם בריכוזי האוכלוסייה החרדית, כמו "לה בורסה" - חנות תיקים צפופה ברחוב רבי עקיבא בבני ברק, שמוכרת את מה שנמכר בכיכר המדינה בכמעט חצי מחיר.
אבל אתם רוצים להגיד לי שתוותרו על האווירה? האם הבוס הקטן שלכם יסכים ללכת לבית הספר בלי דמותו של גיבור התוכנית שאכלה לו את האונה השמאלית ביולי-אוגוסט?
אז כיצד לנהוג כמו חרדי ולהישאר חילוני?
כך יוצאים אצלנו בזול כשרוכשים ציוד לבית הספר: תנו לכל ילד להכין רשימת צרכים ורשימת רצונות. ברשימת הרצונות אל תבטיחו כלום, תפתיעו. תתחילו ברשימת "הצרכים", ורכשו אותם בחנויות החזרה לבית הספר בריכוזי אוכלוסייה חרדית: אשדוד, ביתר, ירושלים, בני ברק, אלעד (לבוש צנוע יגרום לכם להרגיש בנוח). צאו עם 12 עפרונות bic בפחות מ-5 שקלים, ועם 10 מחקי "סטדלר" בפחות מ-6 שקלים.
הוציאו את הטלוויזיה מהבית! את כל מה שרואים שם ניתן לראות גם באינטרנט, והפרסומות ברשת עדיין לא חדרו את הפילטרים הטבעיים שלנו.
אם החלטתם לרכוש באחת מהרשתות הגדולות, סעו לאזור בו נמצאות שלוש רשתות מתחרות בקרבת מקום. זכרו כל הזמן ש"החגים" זה ממש עכשיו. בשום אופן אל תבצעו את הרכישה בקניון. השאירו את הילדים בבית.
רשמו על המקרר בטוש מחיק שלושה מקבצי מספרים בגובה 5 ס"מ לפחות: סך יתרת ההלוואות שלכם; סך ההחזר החודשי; סך יתרת החובה בחשבונכם. שתפו את הילדים רק במספר השלישי. הם לא צריכים לדעת עד כמה אתם בברוך. הרישום הזה, בדיוק כמו הפרסומת, יגרום לרצונות שלכם לנהל דיאלוג עם היכולות שלכם.
בהמולת הזלזול בחרדים ש"לא עובדים", לכאורה – החרדים יודעים כי ניהול משק הבית הוא עסק לכל דבר. אם לא תגידו בוקר טוב לעסק שלכם, הוא לא יגיד לכם שנה טובה.
- הכותב הוא מגיש תוכנית הצרכנות "על המדף" המשודרת ברדיו "קול ברמה"