החיילים הקרביים של השירות הלאומי
יעל הצליחה לנהל מערך מתנדבים במבצע "עמוד ענן" מכיסא הגלגלים שבעזרתו היא מתניידת, ורפאל חיים משה רצה להוכיח לילדי תסמונת דאון שגם הוא יכול לסייע להם ולהתנדב. למעלה מ-300 צעירים משרתים בפרויקט "משלבים" של "עמינדב", ותורמים לחברה בשירות לאומי מלא
יהודים וערבים, דתיים וחילונים מוצאים את עצמם משרתם את המדינה בתחומים שונים, כשלכולם משותף דבר אחד: רצון להוכיח שעל אף המגבלה שנולדו עימה, יש להם מה לתת לחברה.
<< הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. כנסו >>
"מבחינתי האישית, אני חשבת שבתפקיד שהייתי ובמקום שהייתי - אני קוראת לזה שירות לאומי קרבי", אומרת יעל גולדשטיין, המרותקת לכיסא גלגלים. גולדשטיין ניהלה בשדרות את מערך המתנדבים כולו בתקופת מבצע "עמוד ענן". "הייתי אמורה להיות מאלה שמתפנים ראשונים, בהיותי על כיסא גלגלים, אך עם העקשנות שלי נשארתי וניהלתי את החמ"ל במקביל לעירייה ולרווחה".
דבורי מרגלית, מנהלת פרויקט "משלבים" של עמינדב, מספרת ל-ynet ו"אורות - טלוויזיה יהודית" על למעלה מ-300 צעירים המשתלבים בכל שנה
בתוכנית הזו. "יש להם מגלבה מסוימת, והם קיבלו פטור מהצבא, אך אנו מאפשרים להם לעשות שירות לאומי ולתרום כמו כל אזרח במדינה".
הרעיון לשילוב המתנדבים המיוחדים בשירות הלאומי עלול לעורר ספקות ביחס לתרומה האמיתית שלהם, אך כשמדברים עם המתנדבים הספקות נעלמים, ונשראים רק רגשי הערכה וכבוד. כך, כשרפאל חיים משה, בחור הלוקה בתסמונת דאון, מסביר כי היה לו חשוב להתנדב עם ילדים כמותו, ולהוכיח להם "שילד עם תסמונת דאון יכול לעזור לילדים עם צרכים מיוחדים".
לפנייה לכתב/ת 
