הצצה נדירה: פחד מוות בעולם התחתון
לא בכל יום מעיד נאשם ברצח ומפרט את שיטות הפעולה של ארגוני הפשיעה. האזהרות "שהשטח חם ורוצים לפרק אותך", השכפ"צים, הנהגים האישיים "שאני עושה להם טובה", השִריוּן הפיראטי "כמו של אובמה". איך מטעים את היריבים המאיימים ומה עושים כדי לחמוק מהאזנות? עדות ממקור ראשון
מאה על 100 - הכתבות הקודמות
לפוצץ את "טיב טעם". מלחמת הסופרים בת"א
העד שסיפק את ההצצה החריגה לעולם המפוקפק הוא שלומי (שלמה) ניאמצ'יק, שלטענת המשטרה והפרקליטות אחראי לשני מקרי רצח מסדרת התנקשויות בשנתיים האחרונות בגוש דן. ניאמצ'יק הוא חברו הטוב של מוטי חסין, מי שמכונה על ידי המשטרה ראש ארגון פשע - וזרוע ארוכה של ארגון הפשע המוכר יותר של משפחת אברג'יל. יחד הם מואשמים ברציחתו של עבריין אחר, אבי דוד, במקרה של "כיפה אדומה" ב-9 באוקטובר 2011 במסעדת בשרים בחולון.
ב"כיפה אדומה" מוזמן הקורבן לפגישה עם אנשים שהוא מכיר, ושם מחכה לו מארב. חוקרי היחידה המרכזית (ימ"ר) של מחוז תל אביב הגיעו למסקנה שניאמצ'יק וחסין יחד עם עוד שניים - האח אופיר ניאמצ'יק ויצחק זרבי - תכננו את הרצח. מניע ברור לא צוין בכתב האישום. דוד הגיע לפגישה עם חסין ושלומי ניאמצ'יק ואז הגיח רוכב אופנוע וירה בו למוות. היורה עצמו לא נתפס עד היום.
שלומי ניאמצ'יק מואשם ברצח נוסף, של עבריין אחר - איציק גפן - חודשיים לאחר מכן, בתחנת הדלק מול בית החולים וולפסון בחולון. אופן ההתנקשות היה זהה: הקורבן הוזמן, הפעם על-ידי ניאמצ'יק לבדו, לתחנת הדלק, ואופנוען חיסל אותו מטווח קצר בירי. הנאשם מכחיש, אבל בכל מקרה נראה ששנותיו בחברת עבריינים לימדו אותו דבר או שניים על ההתנהלות הנדרשת, ובבית המשפט הוא חשף טפח ממנה.
החבר'ה ממחזרים
ניאמצ'יק, עבריין המוכר למשטרה, הכיר את חסין לפני כמה שנים. החוקרים אומרים שהם ניהלו את "ענף המִחזור" של ארגון אברג'יל באזור המרכז, במתחם בן חמישה דונמים ברחוב אורט ישראל בבת ים. ארגוני הפשע גילו עניין בעסקי המחזור בעשור האחרון, והרוויחו באמצעותם סכומים גדולים. בעדות הוא סיפר על הפעילות במקום שניהל.
"העסק של המחזור שלי הוא דינמי מאוד. אתה הולך לפגישות עם בעלי עסקים, אנשים שמתעסקים עם אוכל, אנשים שיוצאים מהם בקבוקי שתייה. אני הייתי מנהל שם, מנהל המגרש, אחראי על הפועלים. בבוקר הייתי אחראי לראות שהכול בסדר, לעשות פגישות עם בעלי עסקים. הייתי יוצא לראות אם צריכים כלובים לעסקים, יש הרבה גניבות בעסק הזה. פתאום אנשים באים, אספנים, גונבים את הכלובים עם הבקבוקים. עסק מורכב. הייתי דואג לכל הלוגיסטיקה".
אבל על פי הדו"חות המשטרתיים המקום לא שימש רק לאיסוף בקבוקים, אלא גם למפגשים אחרים. ניאמצ'יק העיד: "יש דינמיקה של אנשים שנכנסים בכמויות אדירות. אם זה אספנים שנכנסים, כל מיני אנשים עם העגלות האלה שאוספים ברחוב ובאים, אנחנו משלמים להם כסף במגרש. יש גם עסק של ברזל, אז יש נרקומנים שהשתקמו שעובדים בברזל, הרבה כאלה מגיעים. על הדרך חברים שלי, חברים של מוטי, היו באים, אוכלים שם לפעמים".
כשנשאל אם היו בהם גם עבריינים, חייך ניאמצ'יק והשיב: "רובם עבריינים".
תחתום שהזהרתי אותך
במהלך המשפט התברר כי עוד קודם לרצח הראשון, ניאמצ'יק, שנחשב בכיר בארגון חסין, קיבל לא מעט מסרים על כך שמתכוונים "להוריד" אותו - ועל כן נערך בהתאם. "הייתי משנה מסלולים בחיים שלי. לא הייתי נוהג להגיע לאותו מקום כל פעם, הייתי משנה שגרה בגלל כל מיני אזהרות שקיבלתי. לא הייתי יוצא מהבית ונוסע באותו כביש, לא הייתי מתפלל קבוע באותו מקום. קיבלתי לא פעם ולא פעמיים אזהרות על החיים שלי".
השופטים בהרכב המשולש בראשות נורית אחיטוב ביקשו להבין: "אתה הרי עובד במחזור, עבודה מסודרת", נשאל העד בתמימות - מזויפת או לא. "המשטרה הזהירה אותי. לא אמרו לי למה. אמרו לי - תשמע, תשנה מסלולים. המשטרה לא אמרה לי ממי להיזהר".
והמשטרה אכן לא הפסיקה להזהיר את ניאמצ'יק וחסין. שוטרים הופיעו "בתדירות של שלוש-ארבע פעמים בשבוע" במגרש בבת ים.
"היו באים ואומרים - מה שלומכם? מה העניינים? ומבקשים תעודות זהות. לפעמים עושים חיפוש במקום כי הם היו אומרים 'אתם יודעים שהשטח חם'... קצין אחד אמר לי 'תשמע, אתה צריך להגיד לנו תודה שהצלנו אותך, כי רוצים לפרק אותך'. הם לא אמרו מי. הם לא אומרים בחיים לאף אחד.
"יש לי את ההשערות שלי, יש לי את הכיוונים שלי, אני לא אגיד אותם באולם, אני לא אכתוב אותם על פתק, כי אף אחד לא יגן עליי אחרי זה. הוא החתים אותי, אמר לי 'תחתום על מה שאני אומר לך, שהזהרתי אותך שיש סכנה ממשית לחיים שלך' ובמקביל אומר לי שמזהירים אותי שלא אפגע באחרים".
משתמש וזורק
למרות יחסי איבה מובנים עם השוטרים, כשמגיעה אזהרה - העבריינים יודעים שיש סיבה. ניאמצ'יק סיפר איך נהג לשכור כלי רכב שונים, ומכיוון שאין לו רישיון נהיגה גם החליף נהגים. "יש לי איזה חבר שהיה לו מגרש וממנו הייתי שוכר. והייתי נוהג להתנייד עם רכבים שכורים שחברם היו נוהגים בהם".
שילמת לחברים האלה?
"לא. הם חברים שלי, גם ככה הם לא עושים כלום, יושבים בשכונה".
ממה הם חיים?
"הם יושבים בבית של אימא שלהם, יש כאלה שלא עובדים. אז הייתי עושה להם טובה שהייתי לוקח אותם איתי, לא הייתי משלם להם משכורת או משהו, הייתי משאיר להם את הרכב בשבתות וחגים".
לא רק מכוניות נוהגים העבריינים להחליף, גם סלולריים הם קצת כמו גרביים. "היה לי מספר אחד רשמי. היו לי המון טלפונים אחרים", הודה ניאמצ'יק.
למה טלפון אחד לא מספיק?
"טוקמנים נועדו למספר מצומצם של אנשים. לא לדבר עם כל העולם. יש לי טלפון אישי, הטלפון שכולם מכירים אותו. יש כמה סיבות. אני לא אתיפייף עכשיו. טוקמן נועד לכל מיני דברים. הייתי מתעסק בגביית צ'קים, ניכיון צ'קים, לפעמים היו נאמרים דברים שלא היו צריכים להיאמר, פחדתי מהאזנות, פחדתי מדברים כלכליים שאנחנו עושים לפרנסה, כל מיני, ניכיונות צ'קים שכן דווחו, לא דווחו... יש דברים שאתה משתמש בטוקמנים כי אתה יודע שיש לך האזנות, אתה משתמש בטוקמן לכמה שיחות וזורק אותו".
את הפחד הגדול מהחיסול שמתקרב אליהם, לא מסתירים העבריינים והם דואגים להתמגן. "(המשטרה) היו אומרים לי 'שלומי, אתה יודע שיש בעיות'. כשאומרים לי 'שטח חם' אני הבנתי שצריך שכפ"ץ. היה לי ולמוטי (חסין). הם היו זרוקים ברכב, והיו שכפ"צים לעוד כמה אנשים. זה לא עניין שגרתי אבל לאור האזהרות שנתנו".
יחד עם זאת, ניאמצ'יק ציין שלא תמיד הסתובב עם השכפ"ץ: "למה? כי אני רשלן. לפעמים אפילו לא הייתי בודק את הרכב. זה לא נגיש לך ולפעמים האוטו הזה לא לידך, קורה".
שִריוּן פיראטי
רבים מאנשי העולם התחתון נרצחו בעת נסיעה במכונית, אך המשטרה מונעת התקנת מיגון נגד קליעים באופן פרטי. על מנת לנסוע ברכב משוריין יש לקבל אישור של המטה ללוחמה בטרור. עד 2006 היה למשל לאסי אבוטבול אישור שכזה, אלא שאז עתרה פרקליטות המדינה לבית המשפט וטענה כי רכב משוריין לא עוצר את יריביו מניסיונות חיסול, אלא מוביל אותם להשתמש בכלי נשק בעלי עוצמה רבה יותר, שמסכנים ציבור רחב יותר. מאז, לו ולעבריינים אחרים נלקח האישור לקבלת רכב משוריין.
אז מה עושים כעת העבריינים? "הייתי מחליף הרבה מאזדות, לא הייתי נוהג להישאר עם אותו צבע. זה מיגון נשלף, כמו פלטות שמתוך הרכב מכסות גם את החלון וגם את הדלתות. זה מיגון שמישהו הכין לי אותו עם קליפסים, פיראטי. פעם אסור היה לנהוג עם רכב משוריין שבא מהחברה, היום יש שִריוּן פיראטי. שריון כמו שהיה ברכב של אובמה, את זה אי-אפשר לפרק.
"רכבתי גם על אופנוע, הרכיבו אותי והייתי לובש את השכפ"ץ. נכון שאין שכפ"ץ על הפנים, אבל אני יכול לעשות את ההשתדלות שלי. אני לא יכול להסתדר 24 שעות בבית ולא להתפרנס ולא לאכול ולא לשתות. אני גם צריך להתפרנס, צריך לחיות. לפעמים אני עולה על אופנוע בלי שכפ"ץ, אני רשלן. אז השכפ"ץ לא איתי לפעמים, אז אני לא עולה על אופנוע?"
ביום הרצח בבת ים היו חסין וניאמצ'יק יחד. במצלמות האבטחה מהזירה נראים השניים מגיעים לפגישה עם דוד במסעדה במכונית, והנהג אופיר ניאמצ'יק נשאר בתוכה. "מוטי חבר טוב שלי, אני עובד איתו כל בוקר. גם לו אין רישיון. האוטו המשוריין היה משמש את שנינו, לרוב היינו יוצאים ביחד בבוקר. אנחנו גרים באותו רחוב".
"אופיר נשאר ברכב. היה רעב, לא היה רעב, הוא נשאר ברכב. מי שנוהג נשאר תמיד ברכב, לא משנה אם זה אופיר או ג'קי, אנחנו יורדים לאכול או לפגישה, הנהג נשאר ברכב. לשאלת בית המשפט מה הסיבה אני משיב, בגלל החשש לאור החיים שאנחנו חיים. זה לא יוצא דופן, הנהג של אבי ז"ל גם היה באוטו וגם במקרה השני של איציק גפן שם הנהג ישב באוטו. זה דפוס".
השופטת אחיטוב, שלא כל כך הבינה את סיפור הנהג, ביקשה לדעת אם הוא נשאר ברכב כדי לאפשר הימלטות במקרה חריג. ניאמצ'יק לא התבלבל והשיב: "גם, גם לא לעזוב את הרכב לבד, שלא ימלכדו את הרכב". ניאמצ'יק באמצעות בא כוחו, עו"ד רצון דרחי, טוען שלא רצח ולא תכנן שום רצח.
שעת הש' לא נגמרת
בשורה רעה קיבלו העבריינים הבולטים באזור המרכז בסיומה של השנה - העוקבת מספר 1 במשטרה תמשיך לפקוח עליכם עין גם בשנה הבאה.
מעט מאוד אנשים מכירים כל כך טוב את עמיר מולנר, האלפרונים, האחים מוסלי, מוטי חסין וחבורתו ואחרים. אישה אחת יודעת אולי טוב יותר מכולם איך הם חיים, עם מי הם מדברים, איפה הם מבלים ועם מי הסתכסכו. היא לא בת הזוג של אף אחד מהם, לא חברה והם אפילו לא מכירים אותה. גם חבריה הבלשים לא יודעים מי היא, אבל השבוע בטקס הרמת כוסית לכבוד השנה החדשה, כל מחוז תל אביב עמד והצדיע לה.
נאמר רק שקוראים לה ש', והיא משרתת במשטרת ישראל כבר 28 שנה כעוקבת המסייעת ליחידות המיוחדות במלחמה נגד הפשע. 28 שנה שאין להן אח ורע במשטרת ישראל בתפקיד שכזה. בגלל התפקיד הרגיש וההכרח לשמור על חשאיות גם ברגעים מרגשים, היה זה סגן-ניצב ירון קלדס, ראש מפלג מודיעין בימ"ר תל אביב, שעלה במקומה לבמה וקיבל עבורה את הדרגה הגבוה ביותר בסולם הדרגות שאינן של קצינים במשטרה. רק למחרת נערך לה טקס מצומצם עם חבריה העוקבים, הרחק מבניין המשטרה שבו קיבלה את הדרגה. למרות הוותק והמעמד, לאכזבת העבריינים ש' הודיעה כי היא נהנית מעבודתה ותמשיך להכיר אותם מקרוב גם בשנים הקרובות.
השופט יפקח על בנו במעצר בית
בחודש שעבר כתבנו כאן על בנו של שופט בית משפט השלום בתל אביב עזריה אלקלעי שנעצר על ייבוא וסחר בסמים. התיק עבר לבית משפט אחר, בראשון לציון, שדחק בימ"ר תל אביב לסיים במהירות את חקירתו. השבוע הגיע המקרה למחוזי בתל אביב, שם דן בעניינו של תום אלקלעי השופט ציון קפאח, שקבע כי הבן יוכל לשהות תחת פיקוח בביתו. אביו ואמו ישגיחו עליו.
השופט נימק את החלטתו בין היתר בכך ש"איני בקיא ומצוי בטיב וסוג הסם, אולם התמורה ששולמה, כ-500 שקלים עבור ק"ג, אפשר שהיא מעידה שהסם נמצא ברף הנמוך של הסמים". רגע לפני שנתן את החלטתו ואפשר לנאשם "להתאוורר" שעתיים ביום במהלך מעצר הבית, הוא כתב גם כי "החשיפה התקשורתית שלא בטובת המשפחה, מהווה גורם מרתיע נוסף עבור המשיב, המתייסר בנקיפות מצפון נוכח הדיווח בכלי התקשורת על מעצרו".
לפנייה לכתב/ת 
