תנו לי עט ואני כבר אמצא איך למחזר אותו

מיחזור פסולת הוא נושא יקר ומורכב. לחומרים קלים לטיפול אמנם ישנן תשתיות ברוב המדינות (בברזיל, למשל, נוהגים לצחוק שאם תשליך אלומיניום מהחלון, תמיד יהיה מי שיתפוס אותו למטה וייצור ממנו משהו), אך עבור פסולת מורכבת יותר – כזאת שאין לה שוק, ביקוש וטכנולוגיה (למשל, שקיות חטיפים, קרטוני חלב או גביעי יוגורט) - המצב מעודד פחות ורובה ככולה של הפסולת מגיעה למטמנות (בישראל יותר מ-85 אחוז מהפסולת נשלחת להטמנה).

עוד כתבות בערוץ כלכלה ירוקה וקיימות : 

סיכום שנתי: האוויר היה נקי יותר

עצה ירוקה: בשנה החדשה חוזרים לישן והטוב

ים של זיהום: צפו בקליפ המחאה לשרים

למתחילים: 5 טיפים לחיים ידידותיים לסביבה

הסיבה לכך היא כלכלית גרידא. לחומרים אלה אין שוק הדורש את החומר הממוחזר ולכן לא הומצאו עבורם טכנולוגיות מיחזור לאורך השנים. חומרים אלה, שאין פתרונות טיפול סביבתיים עבורם, הם אלה שמעניינים אותנו בחברת "טרהסייקל" והם אלו שאנו מנסים ליצור להם תשתית איסוף ומיחזור.

זהו גם האתגר האמיתי ברמה הסביבתית הגלובלית – לחשוב איך אנו מוצאים דרכים לעשות שימוש חוזר בפסולת שלנו כך שלא זו בלבד שלא תהווה נזק, אלא שתהווה משאב של ממש לייצור חומרים ומוצרים שאחרת היו מיוצרים מחומרי גלם בתוליים.

ממחזרים ונהנים(צילום: יח"צ)

"טרהסייקל", שפועלת ב-24 מדינות בעולם והחלה את פעילותה בארה"ב לפני למעלה מעשור, מפעילה תכניות איסוף ומיחזור חדשניות לזרמי פסולת קשים ומורכבים לטיפול, כגון אלה המוזכרים מעלה. את המימון לתוכניות הללו, אשר כרוכות בעלויות גבוהות, אנו משיגים באמצעות חבירה לתאגידים ויצרנים בינלאומיים שמעוניינים בחותמת והתדמית החיובית הנלווית של עשייה סביבתית ייחודית כמו זו שאנו מציעים.

40 תוכניות שונות בארה"ב 

מטבע הדברים, במדינות שבהן המודעות הסביבתית גבוהה, קל יותר למצוא מימון כזה. כך למשל, פעילותנו בארה"ב וקנדה, כמו גם במדינות מסוימות באירופה (גרמניה במיוחד), זוכה להדים ומתרחבת מדי שנה עם תוכניות נוספות ושותפים עסקיים חדשים. בארה"ב לבדה אנו מפעילים תוכניות מיחזור לכ-40 זרמי פסולת שונים, כל אחת מהן במימון יצרן שונה.

במדינות שבהן המודעות הסביבתית היא נמוכה – למשל באגן הים התיכון או בדרום אמריקה – עבודתה של "טרהסייקל" לובשת גוון קצת שונה. בשל היעדרן של תוכניות מיחזור מקומיות והיעדר מודעות לנושאים סביבתיים בכללם ולפסולת בפרט, פעמים רבות הופכת החברה למעין "חלוצה סביבתית".

בין אם בשל התאמתן של תוכניות האיסוף שלנו לבתי ספר ובין אם בשל אופי החברה הצעיר והדינאמי, שמספק צורת התבוננות חדשה על מיחזור ועל פסולת, אנו רואים שוב ושוב כיצד השקתן של תוכניות "טרהסייקל"במדינות אלו, מאפשרת לא רק איסוף ומיחזור של פסולת שאחרת הייתה נשלחת להטמנה, אלא מהווה גם כלי לקידום מודעות וידע סביבתיים בקרב ילדים והורים.

כך היה המקרה בארגנטינה ומכסיקו, שבהן פועלות "תוכניות טרהסייקל" זה למעלה מחמש שנים, עם הצלחה רבה וצוברת תאוצה, וכך גם אנו מקווים מאד שיהיה המקרה בטורקיה, שם התחלנו בפעילות בתחילת 2012, עם תוכנית לאיסוף ומיחזור מוצרי היגיינת פה.

בשל כשלים עסקיים שונים, תוכנית זו נעצרה ונותרה בפעילות בווליום נמוך למדי, ולאחר

עבודה מאומצת של צוותי "טרהסייקל" ברחבי העולם, אנו עומדים היום לפני השקה של תוכניות אחרת שם – לאיסוף ומיחזור כלי כתיבה ומיכלי דבק. המיקוד של תוכנית זו עתיד להיות בתי ספר, בשל הרצון לקדם עשייה סביבתית בחברה עם מודעות סביבתית נמוכה יחסית. התקווה היא שפעילותנו בטורקיה תשמש גם שם כלי חינוכי, בעיקר כיוון שמדובר הוא בכלי כתיבה.

ומה אצלנו? 

בישראל פועלת "טרהסייקל" זה כשנתיים עם חטיבת המלוחים של "שטראוס", ומפעילה תוכנית לאיסוף ומיחזור שקיות חטיפים. התוכנית בישראל, למרות התחלתה האיטית, החלה לתפוס תאוצה של ממש בתחילת 2013, עם גידול של אלפי אחוזים בכמות הפסולת הנאספת. עד כה, נאספו למיחזור בישראל כ-120 אלף שקיות חטיפים בזכות ההתגייסות של כ-11,000 משתתפים פעילים בכ-650 נקודות איסוף שונות, בהן כ-150 בתי ספר.

התוכנית גם פועלת בשיתוף עם רשות הטבע והגנים והחברה להגנת הטבע – כמו גם עמותות וארגונים מובילים נוספים – במטרה לחדד את הקשר בין פעילותה לעשייה סביבתית רחבה בישראל. בחודש האחרון החל תהליך המיחזור של השקיות, אשר ככל הנראה ייועד למכירה ליצרני פלסטיק מקומיים, כתחליף לחומרי גלם בתוליים שבהם הם משתמשים כיום. "שטראוס" היא הראשונה לחבור ל"טרהסייקל" בישראל ועד סוף השנה היא צפויה להוסיף תוכנית איסוף ומיחזור נוספת עם אחת מחטיבותיה האחרות.