ספורט בהדממה: מלחמת יום כיפור
ליגת הכדורסל נדחתה בחמישה חודשים, ליגת הכדורגל סבלה מגיוס המוני של שחקנים וירידה בכמות הצופים וגם שאר הענפים נתקלו בבעיות. כך התמודד הספורט הישראלי עם מלחמת יום כיפור. 40 שנה למלחמה
יום הכיפורים של 1973 חל גם הוא בסוף השבוע. גם בתקופתו, לפני 40 שנה, נערכה אליפות אירופה בכדורסל. משחקה האחרון של נבחרת ישראל בטורניר, המשחק על המקום השביעי נגד טורקיה, נערך בערב יום הכיפורים, 5 באוקטובר, והוקדם בחצי שעה ל־3 אחר־הצהריים שעון ספרד. הנבחרת ניצחה 78:96.
יום הכיפורים ב-ynet ספורט
- ספורט בהדממה: מה קרה לספורט בישראל במלחמה?
- יחסים עכורים: המפגשים הספורטיביים בין ישראל למצרים
- זמן לסלוח: יריבויות הספורט הגדולות של הספורט הישראלי
- ומה עשו אנדיוני רגע לפני כניסת הצום מול בלגיה?
יממה מאוחר יותר, בשעות הצהריים, פתחו צבאות סוריה ומצרים במתקפת פתע על ישראל. בשבת בערב, שעות בודדות לאחר פרוץ הקרבות, ובתום משחק הגמר - בו ניצחה יוגוסלביה את המארחת 67:78 - קיבלו השחקנים את הבשורה מהארץ בזמן שהקפטן טל ברודי נשא את הדגל במצעד המשלחות שהיה נהוג אז בסיום האליפות. היה זה אירוע הספורט האחרון בו השתתפו ישראלים שלא שובש בגלל המלחמה.
למעשה, כל פעילות ספורטיבית של ישראלים בארץ ובחו"ל שותקה. היחידים ששיחקו באותה תקופה היו שני הלגיונרים מהליגה הצרפתית - מוטל'ה שפיגלר בפ.ק פאריז וגיורא שפיגל בשטרסבורג. משחקי הליגות בכדורגל, שתוכננו להיפתח ב־13 באוקטובר, ומשחקי סיבוב שמינית־גמר גביע המדינה (16.10) נדחו בגלל מצב החירום שהוכרז במדינה, כמו גם לנוכח העובדה ששחקנים רבים גויסו. גם בכדורסל המלחמה נתנה אותותיה, ומשחקי הליגה הבכירה לנשים והליגה הארצית לגברים, שהיו אמורים להיערך מה־12 בחודש, נדחו.
התמודדות גביע דייויס בין נבחרות ישראל ואיראן (למי שאינו זוכר, טרם המהפכה האיסלמית ב־1979 שררו יחסים טובים בין המדינות), שתוכננה ל־9 באוקטובר בטהרן, נדחתה גם היא עד להודעה חדשה. ישראל נאלצה לוותר גם על השתתפות באליפות אסיה בסיוף, שנערכה אף היא באיראן
פיב"א החליטה לבטל את השתתפותן של שש הקבוצות הישראליות במפעלים האירופאים בכדורסל, והעלתה את יריבותיהן אוטומטית לשלב הבא. ההחלטה התקבלה ב־21 באוקטובר, שלושה ימים טרם הפסקת האש.
לאחר ניסיונות שיכנוע מצד האיגוד הישראלי, התרכך ב־27 באוקטובר מזכיר ההתאחדות הבינלאומית בכדורסל, סר וויליאם ג'ונס, והודיע כי קיים סיכוי רק להופעת מכבי ת"א (גברים ונשים) בגביע האלופות, והפועל ת"א נשים בגביע למחזיקות גביע, שאמורות היו להיכנס למעגל המשחקים לקראת סוף חודש נובמבר. לעומת זאת, בית"ר ירושלים (גביע המחזיקות) ומכבי ר"ג והפועל ירושלים (גביע קוראץ'), הודחו סופית. בתוך כך, באותה תקופה שופטי הכדורסל הישראלים לא שובצו למשחקים בגביעי אירופה.
ב־24 באוקטובר נכנס לתוקפו הסכם הפסקת האש, אשר היווה את סיום המלחמה, אולם חילופי האש בחזית חצי האי סיני ובחזית רמת־הגולן נמשכו לפרקים גם לאחר מכן עד להסכמי הפרדת כוחות שנחתמו - תחילה עם מצרים ואחר־כך עם סוריה - בחלוף כמה חודשים. ב־29 באוקטובר החליטה ההתאחדות לספורט לחדש את הפעילות הספורטיבית בענפים השונים - אך ורק במסגרת נוער. לעומת זאת, הוחלט להפעיל ספורטאים בוגרים בזירה הבינלאומית.
לאחר ההחלטה, הוחלט לעשות כל מאמץ לשגר נבחרת לאליפות אסיה באתלטיקה בפיליפינים (18.11), לאחר שישראל ביטלה במקור את השתתפותה עם פרוץ הקרבות וחזרה בה. לפני המלחמה הכוונה הייתה לשלוח לתחרות 30 אתלטים, אך באליפות השתתפה משלחת מצומצמת אשר זכתה לאבטחה צמודה - וגם חזרה עם הישגים: אורית אברמוביץ' בת ה־16 וחצי זכתה במדליית הזהב בקפיצה לגובה; ורחל הלה בארד ב־1,500 מטר.
מספר ימים קודם לכן, יצאה לאליפות העולם בהתעמלות אמנותית בהולנד משלחת סמלית בת שתי מתעמלות שלא זכו בהישגים. ההתאחדות הבינלאומית לכדורעף התבקשה לדחות לדצמבר את משחקי הקבוצות הישראליות בגביעי אירופה. האיגוד הישראלי אף הסכים לבקשת היריבות לקיים מפגש כפול בארצן, בגלל החשש להגיע לארץ.
אך הדבר לא עזר, וב־6 בנובמבר הודיע מזכיר ההתאחדות הבלגי, אוליבייה ברוייאר, על "שיחרורן" של הישראליות ממשחקים, מה שהוביל למצב אבסורדי - גם אם היריבה היא זו שמסרבת להתמודד, היא זו שתעלה שלב. קבוצות הנשים של הפועל העוגן והפועל המעפיל ניהלו מו"מ עם קבוצות רומניות שהוגרלו נגדן במטרה לקיים בכל זאת את המשחקים, אך ללא הצלחה.
לעומת זאת, קונגרס ההתאחדות הבינלאומית להתעמלות החליט להעביר את אליפות העולם לשנת 1974 מבולגריה לארה"ב ואת אליפות אסיה לנוער 1973 מהודו למדינה אחרת, בתגובה לסירוב המארחות להעניק אשרות כניסה, בין היתר לספורטאים מישראל.
שחקני הנבחרת תרמו את דמי האימונים
ב־5 בנובמבר החליטה ההתאחדות לכדורגל להעניק לקבוצות שתי הליגות הבכירות הלוואות חירום, למימון הפעילות השוטפת ההכרחית. בתחילת נובמבר חזרה הנבחרת להתאמן לקראת צמד משחקים מול ארה"ב - שתוכננו עוד טרם המלחמה. השחקנים אף החליטו לתרום את דמי האימונים של חצי חודש לרכישת איגרות מלווה־מלחמה־מרצון.
הנבחרת הייתה אמורה לקיים באותה תקופה משחק מול הפועל באר־שבע לעיני חיילים במגרש הכדורגל בפאיד, שממערב לתעלת סואץ, אולם לבסוף התארחה למשחק אימון מול של מכבי רמת־עמידר, בעוד החיילים בחזית הדרום הסתפקו בהרצאות של מאמן הנבחרת דוביד שווייצר, הקפטן צביקה רוזן והשופט הבינלאומי משה אשכנזי.
אותם משחקים מול ארה"ב הפכו למפגן תמיכה בישראל. ב־13 בנובמבר ניצחו בבלומפילד שחקניו של שווייצר 1:3, ויומיים לאחר מכן 0:2 במשחק הבין-ארצי הראשון שנערך בבאר־שבע. לפני המשחק השני העניקו כדורגלני שתי הנבחרות ורדים אדומים לפצועי צה"ל שהתארחו במשחק.
ב-7 בנובמבר התקיים המשחק הרשמי הראשון במסגרת המועדונים מאז פרוץ המלחמה, מפגש גביע חוזר מהסיבוב החמישי בין בית"ר רמלה להפועל בית־שמש, שתיהן מליגת המשנה. קיום המשחק עמד בספק, לאחר שבית־שמש טענה כי כל שחקניה מגויסים, אולם ההתאחדות הודיעה כי עליה להופיע כמתוכנן. שתי הקבוצות הופיעו בהרכבים חסרים, ורמלה ניצחה 1:2 בהארכה לעיני כאלף צופים, רובם לבושי מדים, ועלתה לשמינית־הגמר למשחק מול הפועל ת"א.
לאחר דחיות רבות, ושבעה שבועות בדיוק לאחר פרוץ המלחמה, נפתחו ב־24 בנובמבר משחקי ליגות הכדורגל העליונות. המשחק שפתח את הליגה הבכירה נערך ב־12 בצהרי שבת בבלומפילד, במסגרת הצגה כפולה, כשמכבי פ"ת אירחה את הפועל באר־שבע (0:2 בסיום). כדי לסיים את הליגה לפני חודשי הקיץ החמים, הוחלט כי תתנהל ברצף של 30 שבתות עד ל־15 ביוני. כדי לעמוד בלו"ז הועברו משחקי הגביע לאמצע השבוע.
בשבועות הראשונים סבלו הקבוצות מהרכבים חסרים בשל השירות הצבאי של שחקניהן. כך, למשל, במחזור השני נאלצה מחזיקת הגביע הפועל ירושלים לעלות לדרבי בהרכב חסר עם שחקני נוער רבים, והובסה 5:1 בימק"א על ידי בית"ר, הפתעה גדולה שכן באותה תקופה ההגמוניה בכדורגל בירושלים הייתה של הפועל.
מבדיקה שביצע "ידיעות אחרונות" ופורסמה ב־13 בדצמבר 1973 עלה כי כ־160 כדורגלנים מ־16 קבוצות הליגה העליונה היו מגויסים, כמו גם שבעה מהמאמנים. בתחילת העונה נראו קרחות רבות ביציעים, שאוכלסו בעיקר על ידי לובשי מדים. לאחר שלושה מחזורים נרשמה ירידה של 25 אחוז בכמות האוהדים בהשוואה לתקופה המקבילה בעונה שלפני כן.
ב־20 בדצמבר קבעה ההתאחדות כי לנוכח המצב, העליות והירידות בשלוש הליגות הבכירות יוכרעו במשחקי מבחן בין שתי האחרונות בכל ליגה יחד עם שתי הראשונות מכל מחוז בליגת המשנה - בסיבוב משחקים אחד (5 מחזורים) בשיטת ליגה.
הליגה הסדירה הסתיימה לבסוף ב־22 ביוני, שבוע לאחר התכנון המקורי. מכבי נתניה הוכתרה כאלופה, ולמבחנים נשרו למבחנים הכח ר"ג ומכבי חיפה, שגם נפרדה בסיומם מהליגה. שמשון ת"א החליפה אותה בעונה הבאה.
הליגה לגברים בכדוריד נקטעה שישה מחזורים לסיום בגלל המלחמה - ולא חודשה. באותה עת נבחרת יפן החזקה סירבה להגיע ארצה למשחק מוקדמות הגביע העולמי על הכרטיס ה־16 והאחרון לטורניר הגמר, זאת לאחר שפורסם בעיתון בטוקיו ציטוט של חבר האיגוד המקומי, לפיו "שיגור הנבחרת לישראל עלול להרגיז את הערבים".
לאחר שההתאחדות הבינלאומית איימה להשעות את יפן, היא התייצבה לשני משחקים בארץ. בראשון, שנערך ב־14 בפברואר, לעיני 6,000 צופים ביד־אליהו, הפתיעה ישראל כשכפתה תיקו 14:14, במה שהוגדר "המשחק הטוב בהיסטוריה של הנבחרת". אולם במשחק הגומלין, שנערך באותו האולם שלושה ימים מאוחר יותר, ניצחו האורחים 14:18.
באיחור של חמישה חודשים (בגלל המלחמה) וחמישה ימים (בגלל שביתת שופטים), נפתחו ב־6 במארס 1974 משחקי ליגת הכדורסל העליונה לבוגרים בדקת דומיה לזכר הנופלים במלחמה. הוחלט כי לא יהיו יורדות, ולכן הליגה גדלה בעונה שלאחר מכן ל־14 קבוצות. מכבי ת"א זכתה באליפות ללא הפסד, אבל לא הייתה יכולה להשיג דאבל, כי עוד קודם לכן הוחלט לבטל את משחקי גביע המדינה.
לפנייה לכתב/ת 
