בעיה בפיקוח: כשהגבינה הלבנה "מועשרת"
בממשלה רוצים להכניס את הגבינה הלבנה לפיקוח מחירים, אבל הגבינות הלבנות של טרה ושטראוס מועשרות ויש בהן רכיבים שמשנים את אופי הגבינה. רפתן: "מספיק שמוסיפים רכיב אחד לחלב כדי שהוא לא יהיה בפיקוח, החשש הוא שכך גם יהיה גם בגבינה". אם בוועדת המחירים יחליטו כן להכניס את הגבינות המועשרות לפיקוח – למה בעצם שלא יפקחו גם על מחירי חלב מועשר לשתייה?
בעוד פחות משבוע, צפויה ועדת המחירים של משרד החקלאות ומשרד האוצר להתכנס. עליה להחליט עד סוף אוקטובר, האם להחזיר את הגבינה הלבנה ושמנת מתוקה 38% לפיקוח מחירים של המדינה. בינתיים, הציבור נקרא לתת את תמיכתו, דעתו או הסתייגויותיו מהמהלך עד 6 באוקטובר, כשלרוב, מדובר בפרק זמן שניתן למחלבות: תנובה, טרה ושטראוס על מנת שיגישו את עמדותיהן בעניין.
במשרד החקלאות מצאו שלמחלבות יש רווח גדול מדי על גבינה לבנה ושמנת מתוקה ועל כן יש להכניס מוצרים אלה לפיקוח, אך בנייר השימוע נכתב שההחזרה לפיקוח תישקל גם לגבי "מצרכים דומים". נכתב כי: "יש לבחון האם אכיפת החוק כלשונו בעניין 'מצרך דומה' עולה בקנה אחד עם תכלית הפיקוח". מה זה מצרך דומה? מסתבר שלא כל מה שנראה כמו גבינה לבנה הוא באמת גבינה לבנה והפרט הקטן הזה יכול להיות קריטי לרגולטור, לחברות ולצרכנים.
במקררי הסופר הישראלי מונחים מוצרים שנראים כמו גבינה לבנה, אך הם בעצם לא בדיוק גבינה לבנה. מסתבר ששניים ממותגי הגבינה הלבנה הסטנדרטית, של טרה ושל שטראוס, הם בעצם מוצרים קצת אחרים.
עקב כך, הכוונה של וועדת המחירים של משרדי האוצר והחקלאות להכניס את הגבינה הלבנה לפיקוח מחירים, מציבה בפתחה בעיה מעניינת, שקשורה בטריקים שיווקיים של המחלבות. הגבינות הלבנות של טרה ושטראוס הן גבינות מועשרות. לשם השוואה, כיום, חלב לשתייה הוא מוצר מפוקח, אך המחירים של "חלב מועשר" (למשל של יטבתה) או "משקה חלב" (למשל של תנובה) אינם מפוקחים. יש לא מעט סוגי חלב כאלה שמועשרים בוויטמינים, מינרלים, סוכר או שיש להם סוגי שומן ששונים מהמוצר "הרגיל" כפי שהוא מוגדר בצו הפיקוח על המחירים.
אם הגבינות של טרה ושטראוס ייכנסו לפיקוח - למה שהמדינה לא תתחיל לפקח גם על חלב מועשר? ואם נקבע שחלב מועשר או משקה חלב זה לא באמת חלב - אז למה גבינה לבנה מועשרת היא כן גבינה לבנה?
קרם גבינה שונה מגבינה לבנה ברכיבים
גבינת סקי של שטראוס מכונה: "קרם גבינה" וגם "קרם גבינה לבנה". הרכיבים של הגבינה הלבנה של תנובה לשם השוואה, הם חלב ומלח ים והם עומדים בתקן 115 לגבינה לבנה. לעומת זאת, הרכיבים של הגבינה הלבנה של שטראוס הם: חלב מפוסטר, שמנת, חלבוני חלב, מלח, סידן (טרי קלציום פוספט), ויטמינים (E,D) ומייצב (לוקוסט בין גאם מזרעי חרובים), כלומר רכיבי התקן פלוס תוספות רבות. כיוון שזו לא בדיוק גבינה לבנה – יש סיכוי שבוועדה יחליטו שלא להכליל את מחירה תחת פיקוח והצרכנים ייפגעו.
"גבינה לבנה צריכה להיות גבינה לבנה כמו התקן שקבע מכון התקנים מ-1992", טוען הרפתן יוסי דובדבני. "בסוף שנות ה-90, הממונה על התקינה ביטל את החובה לעמוד בתקינה בתנאי שלא יפגע בבריאות הציבור. ביטלו אז את רוב מרכיבי התקן. למשל אין גודל אחיד של אריזות בשוק, מה שמאפשר להתל בתחרות. התקן היה צריך להגן עלינו, אבל הוא נטש את הצרכנים. אין תחרות אם כולם לא מתחילים מאותו קו הזינוק. היום בעצם אין תקן לגבינות, כל אחד יכול לכתוב מה שהוא רוצה ולשווק את זה כגבינה לבנה. וזה מוצר בסיס".
מה זה גבינה לבנה לפי התקן?
"גבינה לבנה צריכה להיות עשויה מחלב ומלח ים ללא שום תוספות והיא צריכה להיות מוצקה מספיק ולא נוזלית, אם יש בה מספיק חלבון. הגבינה מוצקה מספיק רק כשיש בה חלבון של חלב ולא חלבון גבינה חיצוני כמו ששטראוס מוסיפה. הגבינה של שטראוס זו לא גבינה לבנה, זו פורמולה. זה מיקס של חומרים. בגלל זה קוראים לזה סקי ולא גבינה לבנה. לכן הם כותבים שזה קרם גבינה. קרם גבינה זה לא גבינה ולכן זה לא ייכנס לפיקוח. בגבינה הלבנה של שטראוס יש מייצבים, חלבון חיצוני וגם סידן. תנובה לא משנה את הגבינה שלה כי היא שולטת בשוק אז אין לה סיבה".
בשטראוס מסרו בתגובה: "גבינת סקי מועשרת בסידן וויטמינים והוגדרה כקרם גבינה מסיבות שיווקיות שנועדו לבדל אותה ממוצרים דומים במרקם שונה. במשך כל השנים גבינת סקי הוגדרה כגבינה לבנה לכן לשם השיווקי אין שום השפעה על ההחלטה האם המוצר יכנס לפיקוח או לא".
הגבינה המועשרת של טרה
על גבי האריזה של קרם גבינה סקי, נכתב בענק שיש בה "פי 2 סידן". חלב מועשר בסידן לשם השוואה – לא נמצא בפיקוח מחירים בעוד שחלב "רגיל" הוא מוצר מפוקח. וזה מוביל אותנו לטרה.הגבינה הלבנה של טרה עברה שינוי סמוך לחג שבועות בשנה החולפת. הוצאו ממנה סיבים תזונתיים שהיו בה ואחוז החלבון, הרכיב היקר ביותר, ירד. הוצאת הסיבים התזונתיים דווקא קירבה את המוצר לגבינה לבנה סטנדרטית, אבל בטרה בכל זאת מוסיפים לה תוספות: סידן וויטמין D. התוספות, ממש כמו בחלב מועשר, נתפסות כדבר חיובי בעיני הציבור, אך זו גם דרך מילוט שטרה תוכל להשתמש בה כדי לא להכנס לפיקוח מחירים.
האם הוספת הסידן והוויטמין לגבינה משנה את אופי המוצר והופכת אותו ל"לא גבינה"? על פניו, יתכן שלא, משום שאם זה נראה כמו גבינה לבנה זו גבינה לבנה. אבל עובדה: הטריק של המחלבות עובד ב"חלב מועשר": החלב הזה לא נחשב לחלב אלא למשקה חלב. בטרה יכולים להגיד שכשגבינה לבנה מועשרת בסידן זו כבר לא גבינה. נשמע מגוחך? השיטה הזאת עובדת יופי בחלב. אז למה לא בגבינה לבנה? עוד דוגמא: "הצהובה הטובה" היא לא גבינה צהובה ואסור לה להיות מוגדרת כך למרות שהיא נראית כמו גבינה צהובה.
אם אלה גבינות לבנות - אז גם חלב מועשר צריך להיכנס לפיקוח
לוועדת המחירים יש אפשרות לבוא לקראת הצרכן, בניגוד למקרה החלב המועשר, ולקבוע שהגבינות האלה הן בכל זאת גבינה לבנה או לכל הפחות "מצרך דומה". אם יקבעו שקרם גבינת סקי של שטראוס זה מצרך דומה - היא עשוייה להיכנס לפיקוח, אך יש לשקול את הדבר, כך מסר ל-ynet גורם בוועדה. ותיכף תבינו למה.
כיצד מגדירים "מוצר דומה"? בין היתר, מוצרים שיש להם שימוש דומה, או מוצרים זהים באריזות בגדלים שונים. בוועדה מתכוונים למשל, לחייב את תנובה למכור חמאה 200 גרם במחיר שהוא פי 2 מהמחיר המפוקח לחמאה 100 גרם. עד כה תנובה עשתה זאת וולנטרית, בקרוב זו תהיה חובה, כך לפי גורמים בוועדה.
האם קרם גבינה והגבינה הלבנה של טרה הם מוצרים שיש להם "שימוש דומה" לגבינה לבנה? יתכן אבל מי יודע. הרי גם לחלב מועשר יש שימוש דומה לחלב לא מועשר. אם יקבעו שאלה גבינות לבנות יתכן שאפשר או צריך יהיה לקבוע גם שחלב מועשר או משקה חלב הוא מוצר דומה לחלב וגם עליו אפשר לפקח ואז שוק שלם של מוצרים עוקפי פיקוח ייכנס לפיקוח והמחלבות יעמדו על הרגליים האחוריות.
כיום, לא ברור מהו דימיון מספיק ומהו דימיון שאינו מספיק שהופך את המוצר למוצר אחר. כיום מספיק ברכיב אחד כדי להפוך מוצר חלב למוצר אחר, מכאן שאם יוחלט שגם מוצר דומה בשימוש יכנס לפיקוח - זה ירחיב את מעגל המוצרים שבפיקוח. בעצם הוועדה עשויה למצוא עצמה במלכוד: אם המוצרים האלה הם לא גבינה לבנה משום שיש בהם תוספות, אז רק הגבינה הלבנה של תנובה תיכנס לפיקוח. אם הם כן גבינה לבנה, אז יש להכניסם לפיקוח, אבל אז יש להכניס לפיקוח גם מוצרים מועשרים אחרים.
שימו לב גם לכמות החלבון שירדה
לטענת דובדבני, הגבינות הלבנות כיום הן פחות גבינות לבנות מאי פעם משום שאחוז החלבון בהן יורד בהדרגה. כמה חלבון צריך להיות בגבינה לבנה? לטענתו של דובדבני, הרבה יותר מה שמוכרים לנו היום. בגבינה לבנה 5% של תנובה יש 9.5 גרם חלבון, בשטראוס 8.4 גרם חלבון, חלקו לא חלבון גבינה ואצל טרה 8.6 גרם חלבון שירד ל-8.2 גרם חלבון לפני כחצי שנה – 15% פחות מתנובה. בגבינות של 9% שומן יש יותר חלבון."חלבון זה הרכיב שהכי מעודדים אותנו לייצר, מפני שמשלמים עליו הכי הרבה – הוא הכי יקר יותר מ-37 שקל לק"ג. שני שליש מהחלב בנוי מחלבון. יצרן חלב שלא מייצר חלבון בעצם מוכר מי גבינה ועל המים מקבלים רק כ-10% ממחיר החלב. מכאן שמחלבה שמורידה את אחוז החלבון בגבינה שלה – בעצם חוסכת כסף. בטרה, אחרי שהוציאו את הסיבים התזונתיים מהגבינה, אחוז החלבון ירד במקום לעלות".
אתה כרפתן בעד פיקוח?
"אני בעד שעוד 20 מוצרים יכנסו לפיקוח. כולל מעדנים. בגבינה לבנה, הפיקוח היום חל רק על הרפתן והכוונה היא שהוא יחול גם על המחלבות ויחול גם על הרשתות. במקום שהרשתות ירוויחו 25% - 30% על גבינה לבנה ובפיקוח בין 6% ל-12% רווח. בפיקוח הם מתקנים את כל השרשרת".
תגובות
גורם בוועדה אמר ל-ynet שהנושא יישקל וייבדק. "אנחנו נצטרך לבחון את זה בעיקר לעניין קרם גבינה של שטראוס וכן לגבי הגבינה של טרה, אם אכן יש בה תוספות. החברות עדיין לא הגישו את העמדה שלהן בנושא".
גורמים במשרד החקלאות אמרו ל-ynet כי "הנושא ייבחן במסגרת השימוע".
לפנייה לכתב/ת 
