"בני ערובה": סדרת מתח בישראלית שוטפת
מבצע חטיפה מתוקתק ואיום על חיי ראש הממשלה - "בני ערובה" היא לא מופת של ניואנסים וסאבטקסט, אבל מצליחה לשאוב את הצופה לעולמה. ההווי תואם את המציאות בישראל, הליהוק לא רע והדינמיקה בין החוטפים לנחטפים מבטיחה כבר עכשיו עניין בהמשך
נתחיל מזה שצפייה ב"בני ערובה", סדרת המתח שעלתה אתמול (א') בערוץ 10, לא מצריכה את מקדם המבוכה שלרוב מגיע בילד אין בסדרות מתח ואקשן ישראליות. היא לא מופת של ניואנסים וסאבטקסט, אבל היא מכניסה אותך לעולם משלה. השם עדי, לא שלחתי יד לקנדי קראש אפילו פעם אחת במהלך הצפייה.
ביקורות טלוויזיה נוספות:
"ריי דונובן": מסקרנת אבל מעצבנת
"בני ערובה" עשתה סיבוב נאה על הגלובוס כשהתחילה בתור סדרה של יוצרים ישראלים (אם כי ההגדרה של "ישראלים" מגלה גמישות מרשימה בימים אלה. השאלה מה ישראלי בעיניך כבר מזמן מסתפקת בתשובה "הכל"), רותם שמיר ועמרי גבעון, ונמכרה לרשת CBS האמריקנית ("Hostage") בזמן שבארץ עבדו על הפיתוח של הגרסה המקומית. אז יצא שבעצם גבעון ושמיר עשו אדפטציה לסדרה אמריקנית שיצרו ישראלים. על הדרך לוהקו גם יאיר לוטן ואיילת זורר, שני מומרים (סליחה, ישראלים!) דוברי הוליוודית שוטפת, מה שכנראה מתייג אותם כמתווכים המושלמים ליצור הכלאיים הזה. בשורה התחתונה, עסקי מכירת ורכישת הקרח פורחים.
איילת זורר היא יעל דנון, מנתחת בכירה שמתעתדת לבצע פרוצדורה פשוטה בראש הממשלה. יאיר לוטן הוא אדם רובין, לוחם ימ"מ אמיץ ומצטיין שהצעד הראשון שלו בשוק הפרטי אחרי הפרישה מהיחידה הוא מבצע חטיפה מתוקתק. הוא וכמה חברים לוקחים כבני ערובה את המשפחה של יעל – בעל ושני ילדים מתבגרים – ומודיעים לה על בחירתה של יעל: את תדאגי שראש הממשלה לא ישרוד את הניתוח, או שהמשפחה שלך לא תשרוד אותנו.
על פניו סיפור מעט פנטסטי במציאות שלנו, לפני כמה שנים בכלל לא בטוח שהוא היה עובר. אבל העובדה שארגוני הפשע המקומיים התפתחו ושיפרו עמדות בשנים האחרונות, ויישרו קו עם מסורת הפשע בעולם החופשי, עוזרת לנו להאמין שדברים כאלה יכולים לקרות גם פה. ברגע שזה קורה במציאות, זה יכול לקרות בכל מקום. ראש ממשלה כבר נרצח פה, אז גם הפינה הזאת נסגרה. ניכר גם שהיוצרים עשו הכל כדי להעשיר את החפיפה בין ההווי המקומי לתסריט ולדיאלוגים. אירועים מופרכים מאלו כבר קרו פה, והעלילה בקלות יכולה לאכלס כותרת ראשית בעיתון של מחר.
הפרק הראשון תיפקד כאקספוזיציה לדמויות ולאירוע הממנף של הסדרה, אבל כבר כאן אפשר לראות נקודה מעניינת שמבדלת את "בני ערובה" מסדרות אקשן ומתח מוכרות: לא ברור כמה זמן תימשך עלילת הסדרה. הניתוח הקריטי אמור להתקיים כבר יום למחרת אירועי הפרק הראשון, אבל ברור שהיא תימשך קצת יותר מזה, לפחות על פני כמה ימים.
מ"אירועי הפרקים הבאים" אפשר להבין שהעלילה תתרחש בעיקר בשני לוקיישנים עיקריים – בית החולים ובית המשפחה,
ומערכת יחסים סבוכה למדי תתפתח בין בני המשפחה לחוטפים. זה לא הולך להיות אקשן קלאסי של טובים ורעים, ואת זה אפשר היה להבין גם מההצגה האמפתית של הדמות של יאיר לוטן - גיבור מקומי, גאווה ישראלית - שגורמת לתהות מה לעזאזל מביא את מלח הארץ, שיכול בקלות להתקמבן על משרה יפה באיזה ארגון אבטחה ממשלתי, לבחור דווקא בקריירה שתביא לרצח ראש ממשלה. המתנה הקטנה הזאת מבטיחה דינמיקה פסיכולוגית מעניינת מעבר ליחסי חוטף נחטף סטנדרטיים, ואולי גם שטוקהולם יגיע לביקור קצר. בשורה התחתונה "בני ערובה" היא סדרה חיה, ישראלית (אה, הנה המילה שחיפשתי), מלוהקת לא רע, וזה בהנחה שעד הפרק הבא איילת זורר תתאושש מהג'טלג.
