ביס מסוכן: מזהמים את העולם בשביל סטייק

במשך שנים נמנעו אנשי הסביבה מלעסוק בהשפעות של ייצור המזון על זיהום כדור הארץ וההתחממות הגלובלית. תשומת לבנו הייתה נתונה להשפעות התעשייה, ייצור האנרגיה והתחבורה, ובמשך זמן רב מדי הזנחנו את ענף החקלאות. יום המזון הבינלאומי, החל היום (ד') הוא הזדמנות טובה להיזכר בהשפעות הללו.

עוד כתבות בערוץ כלכלה ירוקה וקיימות : שמור על העולם ילד: למה צריך ביה"ס ירוק?

זהירות, כספית: כל סכנות המתכת הרעילה

הלוגואים האבודים של החברה להגנת הטבע

איך שגלגל מסתובב: תעשיית מיחזור הצמיגים

זמן רב מדי שלטה בהלך המחשבות של אנשי הסביבה בארץ ובעולם התמונה האידילית של החקלאי היוצא בבוקר לחרוש את אדמתו עם סוס ומחרשה, חולב פרה או עז ואוסף ביצים שהטילו התרנגולות שהסתובבו בחצר. בנוסף, שטחי החקלאות נחשבו כשטחים פתוחים, בניגוד לשטחים הבנויים, שלהם יתרון סביבתי ברור.

אבל המצב במציאות שונה לחלוטין. החקלאות הפכה כבר מזמן לתעשייה מודרנית, ממוכנת ושואבת משאבים לא פחות ולעתים אף יותר מגורמי ייצור אחרים במשק. גידול בקר לבשר במכלאות צפופות, תוך שימוש בכמויות גדולות של מזון מרוכז, תרופות אנטיביוטיות ושימוש בהורמונים, מאפיין את משק הבקר לבשר של ארה"ב ומדינות מערביות רבות אחרות. במאמר שפורסם לאחרונה נכתב כי בתהליך ייצור הבשר, החלב והביצים בארה"ב נוצרת פי 130 יותר פסולת מאשר יוצרת האוכלוסייה.

יותר גזי חממה מאשר כל כלי הרכב בעולם(צילום: אביהו שפירא)

מערכת ייצור הבקר לבשר היא בזבזנית ביותר - ייצור יחידת מזון אחת של בשר דורש פי 10 יותר משאבים (מזון, מים ואנרגיה) מאשר ייצור יחידת מזון של פירות וירקות. כלומר, כאשר אנו מגדלים בקר לבשר, אנו משתמשים ב-7 ק"ג חלבונים ופחמימות שניתן לצרוך אותם כמו שהם, ומייצרים באמצעותם ק"ג אחד בלבד של בשר. בנוסף, התהליך דורש כמויות גדולות של מים ונוצרת במהלכו כמות גדולה מאד של פסולת מוצקה ונוזלית שיש לה השלכות סביבתיות קשות.

מדבר במקום יער עד 

דו"ח של ארגון המזון והחקלאות של האו"ם קובע כי ענף גידול בעלי חיים הוא "אחד משניים-שלושה התורמים העיקריים להשפעות סביבתיות קשות של התחממות כדור הארץ, זיהום אוויר ומים, פגיעה בקרקעות ובמגוון הביולוגי העולמי". ידועה לכל הדוגמה של שריפת יערות העד בדרום אמריקה כדי לפנות את הקרקע לגידול בקר, בעיקר עבור השוק האמריקני.

בשריפת היערות נגרם נזק כפול: גם פגיעה בצמחייה הקולטת פחמן דו-חמצני מהאוויר וגם עלייה בפליטות של הגז כתוצאה מהשריפות. האמת האכזרית היא שתוך מספר שנים קצר, הקרקע המפונה מעצים מידלדלת, הבקר מופנה לשטחי יער חדשים והשטח עצמו הופך למדבר.

מחקרים רבים עסקו בהשפעות גידול בקר וצאן למאכל על התחממות כדור הארץ. אחד מהם גילה כי כ-18 אחוז מכל גזי החממה נפלטים כתוצאה מגידול בעלי חיים. זאת כמות גדולה יותר מאשר פולטים כל כלי הרכב בעולם. הדבר נובע בין השאר מהעלייה המהירה בצריכת בשר בעולם. בין 1971 ל-2010 גדלה האוכלוסייה העולמית ב-80%, בעוד שצריכת הבשר גדלה כמעט פי שלושה. נתון מעניין אחר מגלה כי לשם ייצור קלוריה אחת של חלבון מבשר דרושות בין 20-40 קלוריות של דלק מחצבי, תלוי בסוג הבשר ודרכי ייצורו. שוב אנו רואים את האופי הבזבזני של גידול בעלי חיים.

אל תטעו, גם תרנגולות מזהמות(צילום: ירון ברנר)

בארץ צורכים הרבה פחות בשר מאשר בארה"ב או בארגנטינה למשל, אבל גם כאן החלה לחלחל ההכרה כי לאכילת בשר יש השפעות שליליות רבות. לאחרונה קם הסניף הישראלי של התנועה הקוראת לא לאכול בשר יום אחד בשבוע, שנקראת אצלנו "יום שני ללא בשר". מיקי חיימוביץ' מובילה את המהלך הזה שתופס תאוצה ומספר חברי כנסת הצהירו על אימוץ הרעיון והם פועלים להוציא את מנות הבשר ממזנון הכנסת ליום בשבוע. אי אכילת בשר, יום אחד בשבוע, שווה ערך להורדת 8 מיליון מכוניות מהכבישים בארצות הברית באותו היום, לפי מחקר שפורסם לאחרונה.

אפשר לחיות בריא גם בלי בשר 

אחת הסיבות לכך שאנשי הסביבה נמנעו במשך שנים רבות מלהיכנס לנושא הדיאטה

הביתית של האזרחים היא המחשבה שאנו מטרידים אותם מספיק באספקת מידע מעיק על הסכנות האורבות לאנושות כתוצאה מזיהום הסביבה ופגיעה במשאבים הטבעיים. אבל לאחרונה חל שינוי במצב. גם הפרסומים על הנזקים הבריאותיים שגורמת אכילת בשר עושים את שלהם - אין ספק שצמחונים סובלים פחות משורה ארוכה של מחלות כגון עודף משקל, מחלות לב וסוכרת.

חשוב לזכור כי בישראל צורכים כמעט פי 10 יותר עוף מאשר בקר. גידול עופות משפיע הרבה פחות על הסביבה, אבל גם לגידול זה יש השפעות שליליות רבות. כתוצאה מגורמים אלה, החלה גם התנועה הסביבתית בארץ לשים יותר לב להשפעות השליליות של ענף החקלאות ופעולות רבות של המשרד להגנת הסביבה הן בכיוון זה.

לסיכום, בשר אמנם טעים לדעת רבים, אבל בתהליך הייצור שלו נגרמים נזקים גדולים לסביבה והוא משפיע לרעה על בריאות האדם. ניתן בהחלט להרכיב דיאטה מאוזנת, נטולת בשר, כדי לספק את כל צרכי האדם במרכיבים חיוניים. הפסקת ייצור הבשר בעולם תפחית בצורה משמעותית את פליטות גזי חממה והשפעות סביבתיות שליליות רבות אחרות ותשפר את בריאות התושבים.

פרופ' אורי מרינוב הוא מרצה וחוקר בבית הספר לקיימות במרכז הבינתחומי הרצליה אשר כיהן כמנכ"ל הראשון של המשרד לאיכות הסביבה