אם המזון יתייקר: איך יחסכו בארץ ובאירופה?
מסקר שערכה נילסן בקרב צרכנים ב-30 מדינות באירופה, עולה שרוב המשתתפים הישראלים יעברו לקנות רק במבצעים, יקנו מוצרים עם תוקף ארוך יותר, אך לא יפחיתו בהוצאות על בריאות בעוד שרוב האירופים לא יפחיתו בהוצאות הדיור. הישראלים מרוויחים פחות מכלל מדינות האיחוד, אך במשכורות הגבוהות אנחנו מעל לממוצע, מה שמעיד על פער גדול בהכנסות
לנוכח גאות אפשרית במחירי המזון בעולם, ערכה נילסן העולמית סקר בקרב צרכנים באירופה לבדוק כיצד הם מתמודדים כעת וכיצד הם מתכוונים להתמודד בעתיד עם עליית מחירים. במדגם השתתפו כ-500 משתתפים מכל מדינה, סך הכל 15,192 משתתפים מ-30 מדינות: ישראל, אוסטריה, בלגיה, שוויץ, צ'כיה, גרמניה, דנמרק, איטליה, ליטא, לטביה, הולנד, נורבגיה, אסטוניה, ספרד, פינלנד, צרפת, פולין, פורטוגל, רומניה, רוסיה, שבדיה, טורקיה, אוקראינה, בולגריה, סלובקיה, בריטניה, יוון, קרואטיה, הונגריה ואירלנד.
הנסקרים נשאלו מספר שאלות ונדרשו לדרג מספר תשובות לשאלות אלה. בנילסן ישראל, סיכמו את הממצאים בכלל המדינות באירופה שאזרחיהן השתתפו בסקר - לעומת הממצאים בקרב הנסקרים מישראל. סיכום זה מאפשר לנו להשוות את התשובות שנתנו הצרכנים בישראל, לעומת כלל הצרכנים שהשתתפו במדגם ולצייר תמונה על דעותיו של הצרכן הישראלי בנושאי חיסכון, בהשוואה לצרכן האירופי.
רוב הישראלים: היה לי די כסף רק לצרכים בסיסיים
בתחילה, נשאלו הנסקרים כיצד ניהלו את ההוצאות הכספיות שלהם בשנה האחרונה. לשאלה זו היו 3 אופציות לתשובות. התשובה הכי פחות שכיחה ברוב הארצות היתה: "בשנה האחרונה יכולתי לבזבז בחופשיות". בישראל, השיבו כך רק 7% מהנסקרים, בדיוק כמו בפורטוגל. בהונגריה ובקרואטיה השיבו כך רק 3% מהנסקרים וברומניה ובסלובקיה – 5%. לעומת זאת, בדנמרק ענו בחיוב לשאלה הזאת 26% מהנסקרים, ברוסיה 17%, בגרמניה 15%, בפולין ובשוויץ 14%, בבריטניה 12% ובאוקראינה ובאיטליה: 11%.
| לאום הנסקרים | יכולתי לבזבז חופשי | יכולתי לחיות בנוחות וקניתי כמה דברים רק כי הם מצאו חן בעיני | היה לי מספיק כסף רק עבור קורת גג, מזון ומצרכים בסיסיים |
| ישראל | 7% | 42% | 51% |
| שוויץ | 14% | 40% | 46% |
| אוסטריה | 12% | 32% | 56% |
| דנמרק | 26% | 39% | 36% |
| טורקיה | 9% | 39% | 52% |
| שבדיה | 10% | 46% | 44% |
| פולין | 14% | 21% | 65% |
| בולגריה | 6% | 16% | 77% |
ההתפלגויות הללו מעידות גם על הלך רוח ולא רק על חישוב כלכלי מתמטי. כך למשל, הסוקרים בדקו גם את רמות השכר של הנסקרים. לפי ההצהרות של המשתתפים - ברוסיה מרוויחים בדרך כלל פחות טוב מאשר בגרמניה או בדנמרק ובכל זאת לא מעט נסקרים רוסים חשו שהם יכלו לבזבז כסף בשנה האחרונה. עקב כך, אפשר להסיק שמדובר בתחושות שקשורות לא רק לרמת שכר גבוהה. יתכן שהסיבה לכך שהרוסים חשים שהם יכולים להרשות לעצמם לבזבז בכיף, יותר מאשר מדינות שאזרחיהן הצהירו שהם מרוויחים יותר כמו בריטניה למשל, היא תרבותית, או שלתחושתם, הם מרוויחים יותר ביחס לעצמם בעבר. בישראל לעומת זאת, אפשר לראות שמצב המשכורות (ראו בהמשך) כמו גם הלך הרוח הכללי - נמצאים בשפל מסוים.
את התשובה: "יכולתי לחיות בנוחות השנה, וקניתי כמה דברים רק כיוון שהם מצאו חן בעיני", סימנו 42% מהישראלים שהשתתפו בסקר. בכך הם ענו בדומה לרוב המשתתפים בקצה הממוצע-גבוה של הסקאלה. 54% מהנורווגים ענו כך, 52% מהרוסים, 46% מהשבדים, 41% מהיוונים ו-39% מהבריטים והדנים. לעומת זאת, רק 26% מהגרמנים ענו כך, 21% מהפורטוגלים, 19% מהרומנים, 16% מהבולגרים ו-13% מההונגרים.
התשובה השלישית לשאלה הזאת היתה הפסימית ביותר: "היה לי מספיק כסף לקורת גג, אוכל וצרכים בסיסיים". והכי הרבה ישראלים סימנו אותה - 51%. יש עמים שענו גרוע מאיתנו: 84% מההונגרים ענו כך, 82% מהקרואטים, 77% מהבולגרים, 66% מהאסטונים והסלובקים, 69% מהלטבים ו-59% מהגרמנים. בצד השני של הסקאלה, 31% מהרוסים השיבו כך ו-36% מהדנים והנורבגים.
חצי מהישראלים טוענים שימצאו דרכים להסתגל להתייקרות המזון
לשאלה: "האם יש מספיק גמישות במשק הבית שלכם, כך שתוכלו להסתגל אם מחירי המזון יעלו"? השיבו 50% מהנסקרים הישראלים שהם אינם יכולים להפגין גמישות כזאת ו-50% השיבו שיסתגלו. בכך ישראל היא מהמדינות האופטימיות, באופן יחסי, שהשתתפו בסקר. מחצית מהנסקרים הישראלים בעצם טענו שהם יכולים להסתפק בפחות, או למצוא דרכים להתמודד עם התייקרות כזאת.
המשתתפים הנורבגים הם האופטימיים ביותר בתשובה לשאלה זו - 59% הצהירו שיש להם יכולת כלכלית להסתגל לעלייה כזאת במחירי המזון. אחריהם הנסקרים משבדיה, דנמרק, אוסטריה ושוויץ, שגם הם כולם אופטימיים יחסית בנוגע להתמודדות כזאת. ישראל היא היחידה שהתשובות שלה נחלקו שווה בשווה. רוב הנסקרים מרוב המדינות היו סקפטיים: 57% מהגרמנים חושבים שלא יוכלו להסתגל כלכלית לעלייה במחירי המזון ורק 24% מהצרפתים שהשתתפו בסקר אמרו שיש ביכולתם להסתגל לכך, 19% מהרומנים ו-13% מהיוונים.
מה תעשו במקרה כזה?
במקרה של עליית מחירי המזון, הישראלים כמו שאר האירופים יפחיתו את האכילה מחוץ לבית, אחר כך את קניית הבגדים, צריכת הבידור והפנאי, טיולים וקניית חטיפים. כלל הנסקרים האירופים אמרו שיפחיתו את ההשקעה בעיצוב הבית במקום החמישי בסדר העדיפויות, בעוד שהישראלים יעדיפו קודם לכן להפחית בצריכת המשקאות. הישראלים גם יפחיתו קודם את צריכת מוצרי האלקטרוניקה ורק אחר כך את צריכת התקשורת והחסכונות. אצל כלל האירופים – המצב הפוך. הבדל נוסף הוא שיותר משתתפים ישראלים בסקר יפחיתו בצריכת הבגדים לילדיהם מאשר כלל המשתתפים האירופים.
הישראלים חרדים לבריאות, כלל האירופים - לדיור
לשאלה "באלו מקרים לא תשנה את הרגלי הקניות שלך", ענו כל המשתתפים האירופים בסקר, שבמקום הראשון הם לא יפחיתו את ההוצאות על דיור (משכנתא וכו'). אחר כך הם לא ישנו את הרגלי הקניות לארוחה המרכזית של היום, צרכים רפואיים, חובות, תחבורה, תקשורת, חינוך, משקאות בבית, בגדים לילדים, חסכונות והשקעות, קוסמטיקה וטואלטיקה, טיפול בילד, טיולים, תיקון הבית ועיצובו, פנאי, מכישירי אלקטרוניקה, חטיפים, לסעוד בחוץ ופאבים.
אצל הישראלים לעומת זאת, במקום הראשון מבין כל התשובות - נמצאים צרכים רפואיים, כלומר הם לא ישנו את הרגלי הקניות שלהם בכל הנוגע לבריאות. אחר כך דירגו: ארוחה מרכזית, דיור, תחבורה, חינוך, תקשורת, טיפול בילד, וחסכונות.
כולם הצהירו שיקנו יותר מותגים פרטיים
לשאלה, "אם מחירי המזון יעלו, אלו שינויים תעשה בסוגי מוצרי המזון שתרכוש"? השיבו רוב הנסקרים שלא יערכו כל שינוי באופי הקניות שלהם. בתשובה לשאלות, האם תערוך שינויים בקניית מותגים, או האם תערוך שינויים בקניית מותג פרטי - 41% אמרו מהמשתתפים שיקנו פחות מותגים ו-29% אמרו שיקנו יותר מותגים פרטיים.
בקרב הישראלים, רק 32% אמרו שירכשו מותגים ומותגים פרטים בדיוק כמו קודם לעליית המחיריפ. חוץ מזה, התוצאות של הישראלים דומות לתוצאות של כלל המדינות: 26% אמרו שירכשו יותר מותגים פרטיים ו-41% אמרו שירכשו פחות מותגים.
הישראלים: יקנו יותר במבצעים. כלל האירופים: בחנויות דיסקאונט
לשאלה שבדקה האם המשתתפים בסקר יבחרו לרכוש מוצרי צריכה בחנות או באופן שונה מהרגיל בעקבות עלייה במחירים, ענו 33% מכלל המשתתפים בסקר שייקנו יותר בחנויות דיסקאונט (מוזלות) 27% אמרו שיקנו יותר במבצעים, 20% יקנו יותר באאוטלטים ו-18% יגדלו מזון בעצמם. 11% יקנו באינטרנט מספקים בתוך המדינה שלהם, 6% יקנו באינטרנט מספקים מחוץ למדינתם.
בקרב הישראלים, התפלגות התשובות השתנתה: 45% מהישראלים שהשתתפו בסקר אמרו שיקנו במבצעי חיסול, 41% יקנו בחנויות דיסקאונט, 35% במחסנים, 28% באאוטלטים. 15% יקנו מוצרים באינטרנט מספקים ישראלים, 13% יקנו מוצרים באינטרנט מספקים שנמצאים מחוץ לישראל.
אם מחירי המזון יעלו, כלל הנסקרים אמרו שיערכו את השינויים הבאים בפעולותיהם: 48% מכלל הנסקרים במחקר, אמרו שיקנו רק פריטים שבמבצע. 45% אמרו שיאגרו פריטים אותם יקנו במבצע. 31% אמרו שיחפשו יותר דילים אונליין (אך 33% אמרו שיחפשו דילים אונליין באותה מידה כפי שהם מחפשים עכשיו), 34% אמרו שישתמשו ברשתות חברתיות למצוא מבצעים בדיוק כפי שהם עושים כעת ולא יותר מכך. רק 6% אמרו שייקנו יותר באשראי.
התשובות של הנסקרים הישראלים התפלגו ככה: 52% אמרו שייקנו רק פריטים במבצע, 46% אמרו שייאגרו יותר פריטים במבצע, 44% אמרו שיחפשו יותר דילים אונליין (יותר מכלל האירופים), 39% אמרו שישתמשו יותר ברשת החברתית כדי לחפש מבצעים. רק 14% אמרו שיקנו יותר אונליין ורק 2% הצהירו שיקנו יותר באשראי.
הישראלים לא יקנו פחות מוצרי חלב, אך כן יקנו פחות משקאות מוגזים
לשאלה: "אם מחירי המזון יעלו, אלו שינויים תעשו כשתקנו את מוצרי המכולת הבאים:", ענו 12% מכלל המשתתפים האירופים שיקנו יותר דגנים לא ממותגים, 6% ענו שיקנו יותר פירות וירקות. 76% אמרו שיקנו מוצרי חלב באותה מידה, 73% אמרו שיקנו לחם ומאפים באותה מידה, 65% אמרו שיקנו בשר עוף ובשרים אחרים באותה מידה, 49% אמרו שיקנו פחות ארוחות מוכנות ומשקאות מוגזים, 51% אמרו שיקנו פחות אלכוהול, 59% אמרו שיקנו פחות חטיפים.
מקרב המשיבים הישראלים, 8% אמרו שיקנו יותר דגנים לא ממותגים, 6% אמרו שיגבירו קניית פירות וירקות. 70% אמרו שיקנו לחם ומאפים באותה מידה, 73% אמרו שיקנו מוצרי חלב באותה מידה ו-65% אמרו שיקנו בשר עוף ובשרים אחרים באותה מידה. 40% אמרו שיפחיתו בצריכת מוצרים אורגניים, 49% אמרו שיפחיתו בצריכת ארוחות מוכנות ו-51% אמרו שיפחיתו קניית משקאות מוגזים. 59% אמרו שיקנו פחות חטיפים ו-47% שיקנו פחות משקאות אלכוהוליים - פחות מכלל הנסקרים - אולי כי ישראלים במילא שותים פחות מרבים מהאירופים.
רוב הישראלים לא מתכוונים להתנסות במותגים חדשים
להצהרה "כשאני חושב על מותגי המזון שאני קונה, בשנה הבאה אני מצפה ש.." 58% מהנסקרים הישראלים אמרו שלא ישנו את הרגלי הקנייה שלהם, זאת למרות שלעיתים מותגים של חברות קטנות - עולים פחות. 42% אמרו שיתנסו במותגים חדשים. נסקרים שענו אחרת מהישראלים, הם לדוגמה האירים, ש-56% מהם אמרו שיתנסו במותגים נוספים, וכך גם 61% מהקרואטים שהשתתפו בסקר. שמרנים יותר מהישראלים הם הנשאלים הסלובקים, ש-75% מהם אמרו שלא יתנסו במותגים חדשים.
הישראלים יקנו מוצרים עם תוקף ארוך יותר ולא נמנעים מבזבוז מזון
לשאלה "מה עשיתי בשנה האחרונה כדי להימנע מבזבוז מזון", ענו כלל המשתתפים בסקר: "אני קונה יותר מוצרים טריים לפי הצורך" (51%), "אני קונה מוצרי מזון או שתייה עם תוקף ארוך יותר" (38%) ו"אני קונה אריזות קטנות יותר", או: "אני קונה מוצרי מזון עם תוקף ארוך יותר" (36%). 33% אמרו שהם מכינים יותר ארוחות בכמויות גדולות ומקפיאים עבור צריכה מאוחרת יותר. 27% אמרו שהם קונים יותר מוצרים קפואים ומשומרים עם חיי מדף ארוכים יותר. 8% מהנשאלים אמרו שהם לא נוקטים בפעולות מיוחדות כדי למנוע בזבוז.
מקרב הנסקרים הישראלים, רובם - 42% - אמרו שהם קונים מזון או שתייה עם תוקף ממושך יותר. 37% אמרו שהם פוקדים את הסופר קרובות יותר, כדי לקנות מזונות טריים כשיש צורך בכך. 35% אמרו שהם קונים כמויות או אריזות קטנות יותר, 30% אמרו שהם מכינים יותר ארוחות בכמויות ומקפיאים אותן לצריכה מאוחרת יותר. 25% אמרו שהם קונים פחות מזונות שמתכלים מהר, 24% אמרו שהם קונים יותר מזונות קפואים, או משומרים עם חיי מדף ארוכים יותר. 16% מהישראלים אמרו שהם לא נוקטים בשום פעולה למנוע בזבוז מזון - פי 2 מכלל הנשאלים בסקר.
מי מרוויח יותר ובאיזו מדינה?
כדי להבין כמה כסף יש לאירופים עבור צריכה, החוקרים פילחו את המשתתפים לפי ההכנסה השנתית שלהם ל-9 דרגות שכר. אם מסכמים את הנתונים שנאספו, 31% מהישראלים שהשתתפו בסקר הצהירו שהם מרוויחים מתחת ל-3,000 שקל בחודש (לעומת 26% - ממוצע כלל המשתתפים מכל המדינות). 34% טענו שהם מרוויחים בין 5,878 שקל בחודש ל-11,756 שקל בחודש (לעומת 30% ממוצע כלל המשתתפים מכל המדינות) ו-26% מהישראלים מסרו שהם מרוויחים בין 11,756 שקל בחודש עד למעלה מ-29,392 שקל בחודש (לעומת 24% - ממוצע כלל המשתתפים מכל המדינות).
נראה שיש יותר ישראלים שהשתתפו בסקר שמרוויחים מתחת למשכורת מינימום מאשר הממוצע האירופי, אך יותר ישראלים מרוויחים משכורות גבוהות מהממוצע האירופי – מכאן שפערי השכר בישראל גבוהים מפערי השכר בכלל מדינות האיחוד האירופי שהשתתפו בסקר.
| מדינה | מתחת ל-3,000 | 5,878-2,939 | 11,576-5,878 | 29,392-11,756 | * |
| ישראל | 31% | 9%-10% | 34% | 26% | |
| נורבגיה | 7% | 3% | 11% | 79% | |
| דנמרק | 8% | 6% | 16% | 70% | |
| בריטניה | 18% | 18% | 35% | 29% | |
| גרמניה | 13% | 22% | 40% | 25% | |
| פורטוגל | 23% | 23% | 37% | 17% | |
| טורקיה | 31% | 25% | 33% | 11% | |
| רוסיה | 49% | 25% | 19% | 7% מרוויחים בין 11,756 ל-20,574 | |
| רומניה | 64% | 24% | 7% | 5% | |
| הונגריה | 67% | 25% | 7% | 1% מרוויחים בין 11,756 ל-14,695 | |
| ממוצע כלל המשתתפים בסקר מ-30 מדינות | 26% | 20% | 30% | 24% |
לשם השוואה בבריטניה, 18% מהמשתתפים בסקר הצהירו שהם מרוויחים מתחת ל-3,000 שקל בחודש, 35% הצהירו שהם מרוויחים בין 5,878 שקל בחודש ל-11,756 שקל בחודש ו-29% טענו שהם מרוויחים בין 11,756 שקל בחודש עד למעלה מ-29,392 שקל בחודש.
בגרמניה, 13% הצהירו שהם מרוויחים מתחת ל-3,000 שקל בחודש, 40% טענו שהם מרוויחים בין 5,878 שקל בחודש ל-11,756 שקל ו-25% מסרו שהם מרוויחים בין 11,756 שקל בחודש עד למעלה מ-29,392 שקל בחודש.
בדנמרק, 8% מהמשתתפים בסקר הצהירו שהם מרוויחים מתחת ל-3,000 שקל בחודש 16% טענו שהם מרוויחים בין 5,878 שקל בחודש ל-11,756 שקל, ו-70% מסרו שהם מרוויחים בין 11,756 שקל בחודש עד למעלה מ-29,392 שקל בחודש.
בפורטוגל, 23% הצהירו שהם מרוויחים מתחת ל-3,000 שקל בחודש, 37% טענו שהם מרוויחים בין 5,878 שקל בחודש ל-11,756 שקל ו-17% מסרו שהם מרוויחים בין 11,756 שקל בחודש עד למעלה מ-29,392 שקל בחודש.
בהונגריה, הצהירו 67% מהמשתתפים בסקר שהם מרוויחים מתחת ל-3,000 שקל בחודש, 8% טענו שהם מרוויחים בין 5,878 שקל בחודש ל-11,756 שקל בחודש, ו-1% מסרו שהם מרוויחים בין 11,756 שקל בחודש עד 14,695 שקל בחודש.
ועוד נתון מעניין מפילוח המשתתפים לצורך המחקר: ישראל היא המובילה במספר הנפשות במשקי בית לצד לטביה: מתוך המשתתפים הישראלים בסקר, 3% מסרו שמשקי הבית שלהם מורכבים מיותר מ-7 נפשות. בצרפת, נורבגיה, רוסיה וטורקיה, בין היתר, ענו 1% ממשתתפי הסקר שהם שייכים למשקי בית עם למעלה מ-7 נפשות. במדינות כמו גרמניה, דנמרק, אסטוניה, צרפת, אירלנד והונגריה אין בכלל משקי בית כאלה שהשתתפו בסקר. ישראל היא גם המובילה במשקי בית עם 5-4 נפשות (39%, כמו צ'כוסלובקיה וקרואטיה) וכן ב-7-6 נפשות (5%, כמו אירלנד, הונגריה, נורבגיה וטורקיה).
שגית עטר, מנכ"לית נילסן ישראל, מסרה כי: "הצרכנים באירופה ובישראל מתמודדים עם עליית מחירי המזון, ומשנים את הרגלי הצריכה שלהם. גם הצרכן הישראלי וגם האירופי אמרו כי יחפשו יותר מבצעים ויצברו מוצרים שנמכרים כרגע במחירי מבצע. הספקים והקמעונאים צריכים לשים דגש מיוחד על אמצעי השיווק והמידע ברשת, שכן הצרכן הישראלי מתכוון להרחיב את פעילותו באפיקים אלה כאשר 44% מהישראלים אמרו כי יגדילו את החיפוש ברשת אחרי מוצרים במחירים אטרקטיביים, זאת לעומת 31% מהצרכנים האירופים שאמרו כך. יש לשים לב גם לפעילות ברשתות החברתיות שכן 39% מהנסקרים הישראלים אמרו כי יחפשו מוצרים שונים והנחות מיוחדות ברשתות אלה, זאת לעומת 23% בלבד מהצרכנים האירופים. שינוי הרגלי הצריכה בעקבות עליית מחירים יכול להוות הזדמנות לחלק מהיצרנים והקמעונאים, ולהביא למקומות מפגש ותקשורת נוספים ביניהם לבין הלקוחות".
לפנייה לכתב/ת 
