מתי מערערים על הארנונה? חלק שני במדריך
האם הרשות המקומית טעתה בחישוב גודל הדירה שלכם? ואולי היא סיווגה אותה לאזור שגוי? האם מינהל הארנונה לא עודכן בשימוש שנעשה בנכס או בחילופי הבעלים? הסכום שנשלח אליכם הביתה לא תמיד מדויק
- לחלקו הראשון של מדריך הארנונה – לחצו כאן
בנושאים עובדתיים וטכניים הנטייה היא להגביל את האזרח למנהל הארנונה וועדת הערר ברשות המקומית, שכן הפרוצדורה פשוטה ונוחה יותר במסגרת זו, הערוכה למדידות ובדיקת המצב בשטח. בנושאים עקרוניים ובנושאים בעלי חשיבות כללית או ציבורית נוטה בית המשפט להתיר את הגישה לערכאות השיפוטיות. כך גם כאשר צצות שאלות בעניין חוקיות פעולת הרשות.
עוד פסקי דין מעניינים - בערוץ משפט של ynet:
- בית המשפט: 'sms הזמנה למסיבה זה ספאם'
- מנקה עבדה בחושך ותפוצה ב-654 אלף שקל
- ילד נפצע אחרי הלימודים: מה אומר הביטוח?
על מה מערערים?
תושב המערער על החיוב יגיש למנהל הארנונה ברשות המקומית את ההשגה בכתב תחת הכותרת "השגה על חיוב בארנונה". הטענות להשגה צריכות לנבוע מאחת העילות המצוינות בחוק הרשויות המקומיות:
א. הנכס אינו מצוי באזור שמציינת הודעת התשלום. כלומר, ניתן לערער נגד תשלום ארנונה במידה שהנישום סבור שהוא מחויב בתשלום על פי סיווג שגוי של האזור שבו מצוי הנכס.
ב. הרשות טועה בהגדרת סוג הנכס או השימוש בו. כלומר, הרשות מחייבת את התושב בסוג נכס שונה מזה שבו הוא משתמש בפועל. למשל, הנכס משמש קרקע חקלאית ואילו הרשות מחייבת ארנונה על פי תעריף של סיווג מבנה תעשיה.
ג. שטח הנכס. אם הנכס קטן מזה שהרשות מחייבת בפועל, יש לכך משמעות כספית לא מבוטלת. במצבים אלה מומלץ לתמוך את הטענה במדידה נכונה ורלבנטית, ולשם כך מומלץ להיעזר במודד חיצוני. לא פעם קורה שהרשות נסמכת על תשריטי הקבלן שהקים את הבניין ולא על הנתונים בפועל.
ד. התושב המחויב בתשלום ארנונה אינו זה המחזיק בנכס. טענה זו נידונה בחלקו הראשון של המדריך, וכאמור, האחריות על רישום מחזיקי הנכס בעירייה מוטלת על העוזבים את הנכס ועל הנכנסים אליו בלבד.
הפרוצדורה שאחרי
מנהל הארנונה מחויב להשיב להשגה בתוך 60 יום. אם דחה מנהל הארנונה את הפנייה רשאי התושב לערער על ההחלטה בפני ועדת הערר לענייני ארנונה בתוך 30 יום בלבד מיום קבלת תשובת המנהל. ישנה ערכאה אחת לערער במישור המוניציפאלי, ולאחר ההחלטה ניתן להגיש ערעור נוסף לבית המשפט המחוזי. הוועדה אמורה להתכנס ולדון בערר בהקדם, אולם בפועל עשוי לחלוף זמן רב עד להתכנסותה. במקרה שבו הוועדה משתהה מומלץ לפנות אליה בכתב.
אל תהיה חייב
מה עושים במקרים שבהם הרשות פעלה באופן בלתי חוקי? למשל, אם הרשות שינתה את צו הארנונה על דעת עצמה ומבלי לקבל לכך אישור, או החליטה לחייב נישום שנים אחורה, או אם פעלה לגביית חוב ארנונה שלא כדין? יש פרוצדורה מוגדרת לכל הטענות הללו.
במקרה של מחלוקת מול הרשות המקומית - יהיה מקורה אשר יהיה - יש ליצור קשר מיידי עם הרשות על מנת להסדיר את התשלום ולא להמתין עד שהחוב יתפח, מה שיקשה הרבה יותר על פירעונו.
יצרתם קשר עם הרשות? אל תסתמכו על אמירות כלליות של פקידי הרשות ש"יהיה בסדר" ו"נטפל בזה". הניסיון מוכיח שכל עוד "יהיה בסדר" לא מתועד במסמכים, הרי שאין להסתמך עליו. על מנת שטיעוני האזרח ישמעו, עליו לתעד כל דין ודברים שלו עם נציגי העירייה, כולל שם הנציג, תאריך הפניה, תאריך התשובה וכל פרט רלוונטי אחר. הניסיון מוכיח שכאשר אזרח מתעקש על תיעוד כתוב, פקידי הרשות לא ממהרים להבטיח הבטחות.
גבייה מנהלית
ככלל, עומדות בפני הרשות המקומית כמה דרכים לגביית חובות, אולם הדרך היעילה מבחינתה היא דרך הגבייה המנהלית, המוקנית לה על פי חוק. היא מאפשרת לרשות לפתוח בהליכי עיקול כספים ונכסים של בעל החוב באופן מיידי ובלתי אמצעי. אם עיקול חשבונו ונכסיו לא יביאו לפירעון החוב, רשאית הרשות להיפרע מנכסיו, ככל שאלה קיימים, באמצעות קבלת היתר לכך מאת ראש לשכת ההוצאה לפועל, שברוב המקרים יאשר בסופו של דבר מינוי כונס נכסים לחייב. כל זה יכול היה להימנע אם היה החייב מכלכל נכונה צעדיו מול הרשות בזמן הנכון.
הרשות המקומית לא חייבת להוכיח שהחוב מוצדק, אלא שפעולותיה נכונות בהיבט הטכני. כלומר: החייב מיודע שעליו לפרוע את חובו; הוא קיבל התראה לפני צו עיקול לנכסיו; הוא מיודע שנפתח נגדו תיק הוצאה לפועל. אם יש לתושב טענות נגד החוב בשלב הגבייה, יהיה עליו לפעול לעיכוב ההליכים ולטעון לסיבה שבגינה מוצדק לעכב אותם עד לבירור החוב.
כאן המקום לציין שקיימת גם מגבלה של התיישנות בהפעלת הליכי הגבייה. לא פעם קורה שהרשות מחליטה להפעיל הליכי גבייה על חוב ישן שנשכח. הדבר לא מקובל על בתי המשפט, וההצדקות לכך הן שיקולי מדיניות של טובת הפרט.
במקרה שבו כבר מתנהל תיק הוצאה לפועל, והחייב מבקש לברר את חוקיות החוב על כל היבטיו, עליו להגיש בקשה לעיכוב הליכים בלשכת ההוצאה לפועל ולפרט את העילות לבקשה – בהן גם "עיכוב הליכים". במקביל, יש לשקול הגשת צו מניעה זמני לעצירת הליכי הגבייה עד לבירור העתירה המנהלית. יש לזכור שעתירה מנהלית היא עתירה נגד פעולה של רשות מול האזרח. זהו אינו הליך רגיל של תובענה, ועל כן לא כל מקרה מתאים לבירור בעתירה מנהלית.
- הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
- עו"ד שרית לנגה-יצחקי
עוסקת במיסוי מוניציפלי ודיני מקרקעין
לפנייה לכתב/ת 
