להתבונן מקרוב בפגמים של אבותינו
בניסיון לייפות את סיפורי האבות, מפסיד החינוך הדתי את אחד המסרים העיקריים של המקרא: אבותנו אינם מורמים מעם. בהתעלמות מההגות הפרשנית שצמחה בגולה, מפספס החינוך הלא דתי את היצירתיות שבניתוח מוטיבציות גיבורי המקרא. לפרשה בשניים יש פתרון: תכנית ראליטי חדשה
רחל גונבת את הטרפים ומרמה את אביה, יעקב מתפרץ על רחל ואינו רגיש למצוקתה, רחל ולאה מסרסרות בבעלן תמורת דודאים. פרשת ויצא מפגישה אותנו עם לא מעט מצבים שאינם מציגים את גיבוריה באור חיובי.
<< הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. כנסו >>
איך מתייחס החינוך הדתי לפגמים והחולשות של האבות והאמהות שלנו? "בעולם הפרשני הקלאסי יש מגמות של ייפוי המציאות", אומרת אפרת שפירא רוזנברג, מרצה במדרשת "עין פרת. "אני כתוצר של החינוך הדתי, יכולה להגיד שזה הקו שהוא מאמץ באופן כללי".
מנגד, החינוך הממלכתי הלא דתי אינו מכיר כלל את הפרשנות המייפה, אומר רגב בן דוד, ראש המדרשה.
לדבריו, הציונות אימצה מחדש את התנ"ך כחלק מרעיון השיבה לארץ ישראל, והתעלמה מכל שנות ההגות הפרשנית שצמחה בגלות.
"ככה כולם מפסידים", אומרת שפירא רוזנברג. "מצד אחד החינוך הדתי מפסיד את אחד המסרים העיקריים של המקרא, וזה בדיוק שהגיבורים שלו הם לא אלים, הם לא מורמים מעם והם מציבים בפני הקורא הסביר מודל אפשרי לשאוף אליו".
"מצד שני החינוך הממלכתי מפספס את היופי והיצירתיות שבניתוח מוטיבציות שונות, את כל מה שהיה בין התנ"ך לפלמ"ח", היא אומרת. איך טורפים את הקלפים? איך חושפים את הנוער הדתי והחילוני למה שנמנע ממנו? צפו בשיחה.
לפנייה לכתב/ת 
