תכנית הדיור: הממשלה שכחה את הרווקים
הם הובילו את המחאה החברתית, הם מהווים רוב מוחץ בגילאי 29-25 בערים גדולות כמו ת"א, חיפה וראשון לציון, ובכל זאת - הרפורמה שתקים מאגר דירות להשכרה לטווח ארוך לא תעניק להם פיתרון. עוד עיוות נדל"ני שאין לו מענה
תכנית הממשלה ליצירת מאגר דירות להשכרה לטווח ארוך, עברה היום (ב') עוד שלב משמעותי בדרך להפיכתה למציאות. קבינט הדיור, בראשות שר האוצר יאיר לפיד, אישר לחברה הממשלתית החדשה שהוקמה כדי לפקח על הפרויקט, להפקיע קרקעות חקלאיות בשולי הערים, על מנת לבנות עליהן מתחמים של מאות דירות שיושכרו לתקופות של 5 שנים בשכר דירה מפוקח וקבוע.
התכנית שאושרה חשובה מאוד להקלה על מצוקת הדיור בישראל, הנובעת מהעלייה החדה במחירי הדירות בשנים האחרונות. אך חסר בה נדבך חשוב. היא אינה כוללת סעיף המחייב את חברות הביטוח וקרנות הפנסיה שיבנו את מתחמי המגורים ליצור מלאי של דירות זעירות, בגודל של עד 50 מ"ר.
בהיעדר סעיף כזה, קיים סיכוי סביר שרוב הדירות שייבנו יהיו דירות המתאימות לזוגות צעירים עם ילדים (דירות של 3 חדרים בגודל של 100-70 מ"ר). דירות אלו יושכרו במחירים של למעלה מ-3,000 שקל לחודש ולא יהיו בהישג ידם של רווקים ורווקות, המתקיימים ממשכורת אחת בלבד.
לפקידי האוצר האמונים על ניסוח התכנית יש סיבות ברורות לאי הכללתו של תנאי כזה. חבלי הלידה של התכנית קשים, בחברות הביטוח וקרנות הפנסיה לא ששים לשתף פעולה ובאוצר חושבים עשר פעמים לפני הטלה של כל תנאי או מגבלה אשר ירתיעו אותם עוד יותר.
אך במקרה זה יש מקום לשאול, האם הזהירות אינה מן השטן. היעדר מנגנון המחייב את בנייתן של דירות זעירות עשוי להפוך לעקב אכילס של התכנית. הממשלה תחמיץ הזדמנות חד פעמית לטפל באחד הכשלים החמורים ביותר של שוק הדיור בישראל: העובדה שמלאי הדירות הזמין להשכרה אינו הולם את השינויים שחלו בהרגלי החיים בעשורים האחרונים, ובפרט את הגידול המשמעותי במספר הרווקים והרווקות שחיים בערים הגדולות.
מספר הרווקות הצעירות בת"א כפול מבירושלים
על פי נתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שפורסמו באוגוסט האחרון, לרגל ט"ו באב, גיל הנישואין בישראל עלה בדור האחרון. בשנת 1970 היה הגיל הממוצע של חתנים שנישאו לראשונה 25 ושל כלות 21.7. בשנת 2011, לעומת זאת, היה הגיל הממוצע של חתנים 27.7 וגילן של כלות ערב נישואיהן הראשונים עלה ל-25.
כתוצאה מהעלייה בגיל הנישואין חלה עלייה משמעותית ביותר באחוז הרווקים באוכלוסייה, בעיקר באוכלוסייה היהודית. על פי נתוני הלמ"ס, בשנים 2011-1970 עלה אחוז הרווקים היהודים בגילים 29-25 מ-28% ל-65%. אחוז הרווקות היהודיות באותם גילאים עלה בתקופה זו מ-13% בלבד ל-46%.
הגידול באחוז הרווקים והרווקות באוכלוסייה אינו משפיע באופן שווה על כל חלקי הארץ. זאת, בשל נטייתם של רווקים ורווקות צעירים להתרכז במרכזי הערים הגדולות, ובשל הפערים התרבותיים הניכרים בין ישובים שונים בישראל. כך, בעוד ששיעור הרווקים בקרב היהודים בגילים 29-25 עמד על 65% בשנת 2011, עמד שיעורם בירושלים על 49% בלבד, ומנגד, על 83% בתל אביב.
| עיר | שיעור הרווקים | שיעור הרווקות |
| תל אביב | 83% | 70% |
| חיפה | 74% | 55% |
| ראשון לציון | 73% | 52% |
| פתח תקוה | 66% | 45% |
| ממוצע ארצי | 64% | 46% |
| אשדוד | 55% | 34% |
| ירושלים | 49% | 38% |
מגמה זו ניכרת גם במדידת חלקן של הרווקות בקרב הנשים היהודיות בגילאי 29-25. שיעור הרווקות בגיל זה עמד בשנת 2011 על 70% בתל אביב לעומת 38% בירושלים. גם בערים ראשון לציון וחיפה נרשם שיעור גבוה של רווקים ורווקות, בעוד שבעיר אשדוד נרשם שיעור נמוך מהממוצע הארצי.
חוד החנית של המחאה החברתית
מתכנית הדיור להשכרה לטווח ארוך עולה, כי מדיניות הדיור הממשלתית אינה משקפת את השינוי המהותי הזה שחל בהרכב האוכלוסייה בישראל. זאת, דווקא בשעה שבה נוקטת הממשלה בצעדים מרחיקי לכת ורחבי היקף נוכח משבר הדיור ההולך ומחמיר. צעדים אלה, שאם יעלו יפה ישנו ללא היכר את שוק הדיור בישראל לדורות שיבואו, מהווים הזדמנות בלתי חוזרת לתקן עיוותים שנוצרו עם השנים, ובכל זאת, עיוות זה נותר ללא מענה הולם.
אי המענה למחסור בדירות לצעירים שאינם בעלי משפחות צורם במיוחד, על רקע העובדה שאותם צעירים היו חוד החנית של המחאה החברתית שפרצה בקיץ 2011, והובילה ליוזמה הממשלתית ליצירת מאגר דירות להשכרה לטווח ארוך. עבור אותם צעירים, אשר רובם מתקיימים ממשכורת אחת של פחות מ-8,000 שקל בחודש, תכנית הדיור להשכרה לטווח ארוך עלולה להפוך לבדיחה עצובה.
לאחר שהזעם שלהם הניע את גלגלי הרפורמה, שגרמה למדינת ישראל ליישר סוף סוף קו עם מדינות המערב ולייסד שוק שכירות מפוקח ומוסדר, הם ייאלצו להמשיך לחלוק דירות עם שותפים ולחיות בדירות שחולקו בניגוד לחוק. רפורמת השכירות לטווח ארוך תיטיב עם הזוגות הצעירים, אך תפסח על הצעירים שאינם חיים בזוג. אלו ימשיכו להתמודד עם שוק נדל"ן המותאם לצריכה של ישראל בשנת 1970, עמוק אל תוך המאה ה-21.
לפנייה לכתב/ת 
