לייק זה מצווה: קובץ הלכות פייסבוק השלם

רציתי לסמס לרב אבינר את השאלה הבאה: "הרב שלום, האם לעשות לייק לחבר שזקוק לכך נחשב למצווה?" אף שביני לביני חשבתי על העניין ברצינות, נמנעתי משלוח את המסרון לרב. אולי כי פחדתי שהוא יחשוב שאני ליצנית.

 <<הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. כנסו  >>

• דתיים, תמחקו את החיוך מהפרצוף/ יצחק טסלר
  

נכון לכתיבת שורות אלו, אף רב עדיין לא פרסם את המדריך ההלכתי השלם לרשת החברתית. זאת על אף שיש עשרות מצוות עשה ולא תעשה הנוגעות לפייסבוק. אני ספרתי שלושים-וארבע.

במרכז הפרשה האחרונה שמעסיקה את התקשורת, זמר מפורסם החשוד במעשים שהשתיקה יפה להם - עוד בטרם נשמעו העדים והתברר העניין, כבר טרחו כל יודעי הדבר להפיץ בפייסבוק את שמו.

תוך שניות אחדות הפך הפייסבוק לזירת לשון הרע מהדהדת שאסור לגלוש בה מצד ההלכה. מאידך גיסא, הרשת החברתית גם מסייעת לנו לעסוק במצוות רבות הקשורות במעשי חסד וירטואליים. אז מותר או אסור?

בין אם נודה בכך ובין אם לא, הלייק מחליף את הכסף המודרני. אנשים זקוקים לו כדי למדוד את הערך שלהם,

ולכן מדובר בחסד של ממש. בהלכות דעות כתב הרמב"ם: "מצוה על כל אדם לאהוב את כל אחד ואחד מישראל כגופו, שנאמר 'ואהבת לרעך כמוך' (ויקרא יט,יח). לפיכך צריך שיספר בשבחו ולחוס על ממונו, כמו שהוא חס על ממון עצמו ורוצה בכבוד עצמו".

לכן, כל המרבה בלייקים הרי הוא מרבה באהבת חינם. שהרי הלייק אינו עולה מאומה וכמה שנותן אינו חסר. בקיצור מצוות עשה ליתן צדקה כפי יכולתו, שהרי מצווה ליתן צדקה לעניי ישראל.

מדהים אבל אנשים כל כך נחשפים בפייסבוק ומשתפים את כל מצוקותיהם, שלפעמים תגובה על פוסט של אדם מדוכדך יכולה להיות בגדר "כל המציל נפש אחת מישראל כאילו הציל עולם ומלואו". "אם אתה רואה מישהו עצוב ובודד", כתב פעם הרב קרליבך, "אנא היה חבר שלו". וכמה שזה נכון בעולם הווירטואלי.

שיתוף – אם אתם משתפים פוסט כי הוא שעשע אתכם, הרי שגם כאן מדובר במצווה של ממש. אמר ר' יוחנן: "טוב המלבין שינים לחברו (עושה את חברו שמח) יותר ממשקהו חלב".

שיעורי תורה הם אירוע נפוץ, כמו גם קבלת שבת במניין הקהילתי וכל דבר מצווה אחר. כל היוצר אירוע הרי הוא מזכה את הרבים .

מצוות לא תעשה בפייסבוק

לשון הרע ואונאת דברים הופכים קלים יותר לביצוע כשהאצבע מקישה על המקלדת מהר מהר . זו רכילות קלאסית של מי שמכפיש אחר ומעביר את הדברים הלאה, מבלי שידע עד היכן הם יגיעו.

מצווה לחקור את העדים, בצדק תשפוט עמיתך, אסור לשפוט אדם בלא שני עדים,

בלא בית משפט מסודר, בטח שלא להפיץ סתם כך שמות חשודים. אסור לשמוע טענת בעל דין בלי חברו ועוד, אז לפני שאתם כותבים מה הזמר עשה לקטינה, עצרו רגע ושקלו מחדש.

גם לשנוא קל יותר בפייסבוק, לשחרר את חרצובות הכעס כמו טוקביקיסט מתלהם. אבל אסור לשכוח את "לא תשנא את אחיך בלבבך", ואת לא תקום, לא תיטור, לא תקלל, לא תבייש אדם מישראל ועוד. וגם לא להכשיל תם בעצה.

לגלוש בפייסבוק זה לא כמו להתחיל עם השכנה בדלת ממול, אבל לא תנאף, לא תחמוד, לא תפתה, בהחלט תקפים גם כאן.

הלו, מה עם לא תעשה לך פסל וכל תמונה וכל השאר?

קודם כל לפני עיוור לא תיתן מכשול, וגם כשאת מפרסמת את החופשה האחרונה שלך בפריז את גורמת לכולנו לעבור על לא להתאוות בלב לדבר של חברו.

בקיצור, הפייסבוק בידיים שלכם.