פתאום קם זמר ומקבל הצעה לשפוט בריאליטי
מעט מאד מוזיקאים ישראלים היו אומרים "לא", לטלפון שמגיע מ"הכוכב הבא". פורטיס ומוקי, מהבולטים שבאנשי תרבות הנגד, אמרו כן. אלה שבשירים שלהם ביטאו בוז ושטנה למולך הרייטינג, ועכשיו הם חלק ממנו. למה בעצם?
התגובה הראשונה למשמע הידיעה שמוקי ישמש כשופט ב"כוכב הבא" היתה - הגם אתה, מוקוס? (טוב, תודו שגם "מוקי" כבר נשמע קצת לא במקום). אחרי המהלומה של פורטיס באקס פאקטור, אנחנו לא צריכים עוד מוזיקאי אהוב ודעתן, שיפנה את גבו לביקורות נחרצות שהמטיר במשך שנים על אותן תכניות ממש. לא מדובר פה בריקי גל, ריטה או עברי לידר - אמנים שהשתתפו בתכניות ריאליטי, אבל מעולם לא התאפיינו בדעתנות יתרה, ובטח לא בירידה על הז'אנר. פורטיס ומוקי היו מהבולטים שבאנשי תרבות הנגד. אפילו בשירים שלהם הם ביטאו בוז ושטנה למולך הרייטינג. ועכשיו הם חלק ממנו.
עוד תווי שי בערוץ המוזיקה של ynet:
- אוף סטינג, למה אתה לא מגניב?
אז האינסטינקט הוא תחושת בגידה. לא פחות. אבל המציאות היא מורכבת הרבה יותר. ובמציאות, מעט מאד מוזיקאים ישראלים היו אומרים "לא", לטלפון שהיה מגיע מ"הכוכב הבא". בואו ננסה להבין למה, דרך הזווית של מוקי. למרות שהוא יוצר מוערך, שפועל פה כבר שנים, ויש לו קול ועמדה ייחודיים במוזיקה הישראלית, הקריירה המוזיקלית של מוקי ידעה ימים יפים יותר. בקרוב הוא עומד להוציא אלבום שעליו עבד המון המון זמן, ואמור להיות רגע מפתח מבחינתו. זה אלבום שמכוון במודע לקהל רחב ככל האפשר, משלב את "טובי המלחינים" וגם עטוף באנשי מקצוע שהם מומחים בחתירה להצלחה מסחרית.
עכשיו, שיווק של אלבום בדרכים המסורתיות של רדיו ועיתונות כבר לא אפקטיבי, בישראל 2013. אפילו כמה להיטי רדיו יפים וכתבת ענק בעיתון של סוף השבוע, לא מגרדים את האימפקט העצום שיש לאמן הממוקם במרכז הפריים טיים של ערוץ 2. במובן הזה, מוקי פשוט עוקף מלמעלה. ההשתתפות שלו ב"כוכב הבא" מייצרת עבור האמנות שלו פלטפורמה שהוא יכול היה רק לחלום עליה רגע לפני. עכשיו, סוף סוף מאסה באמת גדולה של ישראלים תקשיב לו.
אבל תקשיב למה, בעצם? לטקסטים הנוקבים שלו על התבהמות התרבות? לאמירות הבוטות שלו כנגד הטלוויזיה המסחרית? כאן אני מתחיל כבר להתבלבל. באמת. ואולי, אולי אפשר לקוות שמוקי הוא בעצם סוכן כפול. הדבר האמיתי, שמושתל בתוך הרעלת של ערוץ 2, ויצליח להציג - בזכות חינו הרב ושנינותו - את המלך במערומיו. היי, הוא הרי נולד לזה. בחור תזזיתי, מלא קסם אישי ושש אלי קרב. מוקי עוד יחזיר את רני רהב למעמד של בדיחה, ימחה את החיוך הזחוח מפניו של אסי עזר, ויזכיר לצביקה הדר שפעם - לפני אלפי שנות אור - גם הוא היה אמן אמיתי. כמוהו.
האמנם? לא באמת. תכניות כמו "הכוכב הבא" הן שואו מהודק, מתוכנן ומתוסרט לחלוטין. מי שקובע מה יראו הצופים הם רק פרנסי התוכנית, שבסופו של יום רוצים דבר אחד - רייטינג. כל עוד הפרובוקציה של מוקי תתאים למטרה הזו, הם יאפשרו אותה, באופן מדוד. אבל אז הוא כבר לא יהיה מוקי, אלא "מוקי" - הדמות. הסטריאוטיפ. המשבצת המסויימת בפאנל השופטים, שיש לה פונקציה "דעתנית". בדיוק כמו שעברי לידר ב"אקס פאקטור" הפך להיות "הביקורתי". זה שהקהל באולם נוהם באכזבה, בכל עת שבה הוא אומר למתחרים את "האמת" בפנים. במילים אחרות - אתה לא יכול ללכת עם, ולהרגיש בלי. ברגע שאתה חלק מהמערכת, אתה צריך לשרת אותה.
אז מה השורה התחתונה? זהו, שאין כזו. בפני מוקי (או כל אמן אחר בסיטואציה דומה) ניצבת דילמה כמעט בלתי אפשרית. חוקי המשחק בתרבות הישראלית הושחתו ונרקבו כבר לחלוטין, ומבוססים רק על אלוהי הרייטינג. אם אתה רוצה להעניק ליצירה שלך הזדמנות אמיתית לחשיפה, אתה חייב לשחק על פיהם. אבל אז, חלק מהריקבון ידבק גם בך. פשוט אי אפשר אחרת. אם תחליט לוותר, תוכל תמיד להמשיך לעמוד בצד - אמיץ, מוערך ופחות ופחות רלוונטי.
