לוי דורש: ערבות מדינה לרכישת אופיס דיפו
איש העסקים רונן לוי, המעוניין לרכוש ולהפעיל מחדש את רשת הקמעונאות, אמר בכנסת כי המחסום שמעכב את ביצוע העסקה הוא סירוב הממשלה לתת לו ערבות מדינה על 8 מיליון שקל הלוואה מבנק הפועלים. לאחר הדיון הודיע לוי: "לפיד הסכים לפגוש אותי, נתקדם להשלמת העסקה מול ביהמ"ש"
איש העסקים רונן לוי, מוכן לרכוש ולהפעיל מחדש את רשת אופיס דיפו, אולם המחסום היחיד שמונע את ביצוע עסקת הרכישה הוא סירוב הממשלה לתת לו ערבות מדינה על 8 מיליון שקל הלוואה מבנק הפועלים - כך אמר היום (ג') לוי בדיון בוועדת הכלכלה.
- תקווה לאופיס דיפו: הסכם שיציל 65% מהעובדים
- הסכם עקרונות בין רונן לוי לאופיס דיפו ארה"ב
- כי"ל: כ-130 עובדים קיבלו הודעת פיטורים
נציגי הממשלה בדיון לא היו מוכנים להתחייב למתן ערבות כזו. "זו בושה וחרפה", הגיב היו"ר ח"כ אבישי ברוורמן (עבודה) ודרש להסדיר מנציגי האוצר ומשרד הכלכלה להסדיר את הערבות עד מחר ב-8 בבוקר, בהתערבות שר האוצר. "תפקיד השר הוא לא לכתוב בפייסבוק אלא למצוא פתרונות למצבים כאלה", אמר ברוורמן.
"אני רוצה לדעת אם שר האוצר באמת מתכוון לעזור או שלא, כי אתמול הוא בכלל לא ענה לי", אמר לוי בדיון המיוחד של הוועדה על גל הפיטורים במשק. הוא הדגיש, כי נדרשים 40 מיליון כדי להפעיל מחדש את הרשת, ובכך למנוע פיטורי 800 עובדים. לדבריו, הוא עצמו מביא לעסקה 30 מיליון שקל ממשקיעים, וחסרים לו 10 מיליון שקל שהוא מבקש כהלוואה מבנק הפועלים, בתנאי שתתקבל עליה ערבות מדינה. הבנק מוכן לערוב ל-2 מיליון שקל וחסרה לו ערבות ל-8 מיליון השקלים הנותרים.
"כולם רוצים לעזור, אבל חוץ מלבזבז זמן עם פקידי האוצר על דיבורי סרק לא נעשה דבר", אמר לוי, "כשרוצים לא לתת יודעים להמציא סיפורים. לא ביקשנו כסף אלא רק ערבות. החלופה לאי מתן הערבות יהיו מכתבי הפיטורין שנוציא מיד. העובדים יצאו לצמתים ויבעירו צמיגים ופיטוריהם יעלו למדינה בדמי אבטלה של 60 מיליון שקל".
יאיר זילברשטיין מאגף התקציבים במשרד האוצר אמר בדיון שאמנם קיימת קרן להלוואות בערבות מדינה, אבל לצערו לא ניתן להיענות לבקשה מחשש ליצירת תקדים לחברות אחרות. זילברשטיין הוסיף, כי הרבה מפעלים נסגרים בשנה ו-12 אלף עובדים מפוטרים בשנה, שרובם מסתדרים בעבודות אחרות. לאופיס דיפו יש סניפים ברחבי הארץ. הוא לא מפעל עוגן בפריפריה. לוי הגיב בצעקה: "אתם מעודדים לסגור חברות"?. הוא טען עוד כי הפנו אותו לוועדת חריגים, אבל אין לו זמן.
לאחר הישיבה הודיע לוי כי "לאחר קבלת רוח גבית מיו"ר ועדת הכלכלה אבישי ברוורמן, ולאחר קבלת הבטחה מיאיר לפיד להיפגש עם נציגי ריטייל 3000 ב-24 שעות הקרובות, ריטייל 3000 החליטה שעל מנת שלא לגרום נזק נוסף לעובדים ולחברה, להתקדם להשלמת העסקה מול בית המשפט".
שר הרווחה על כי"ל: המנכ"ל הקודם ידע מהי ציונות
בראשית הדיון בכנסת הופיע שר הרווחה, מאיר כהן, שהתייחס לפיטורים במפעל הפוספטים רותם אמפרט של כימיקלים לישראל. השר אמר: "כי"ל זו לא חברה מפסידה. יש תחושה שהפיטורים ברותם אמפרט הם לא כלכליים. כי"ל קיבלה כל מה שרצתה והתחושה היא שהביאו מנכ'ל חדש, שהוא לא עקיבא מוזס אשר ידע מהי ציונות, והוא עושה סדר. אני אעשה הכל כדי שלא תפטרו מתי שנוח לכם. קיבלתם כל כך הרבה הטבות מס והגיע הזמן שתחזירו".
יו"ר ועדת הכלכלה, ברוורמן, אמר כי גם לו לא ברור מדוע כי"ל בחרה לפטר עובדים דווקא עכשיו. הוא ביקש לדעת אם מדובר בבעיה נקודתית, או שמא המשק לפני משבר.
המשנה למנכ"ל כי"ל, אבנר מימון, אמר כי חלה ירידה של 50% במחירי הפוספטים, ורותם אמפרט נקלעה למצוקה אמיתית ולכן היא לא יכולה לשאת על עצמה את מה שנשאה עד עכשיו.
בסיכום הדיון דרשה הוועדה מהנהלת כי"ל לשקול מחדש את הפיטורים, לשבת עם העובדים, ולדווח לה תוך שבוע על תוצאות המשא ומתן. "לא ייתכן לפטר עובדים בגלל תנודות מחירים שיכולות להיות קצרות טווח. הוועדה קוראת למשרדי האוצר והכלכלה לצמצם את הפיטורים במשק במתן סיוע למפעלים בהנחה בתשלומי הארנונה, ולבחון גם סיוע למפוטרים בהעלאת דמי האבטלה, שבארץ הם מהנמוכים ב-OECD, בנוסף לצעדים נוספים כמו אפשרות למתן הנחה בארנונה למפעלים".
בהכנת הכתבה השתתפה מירב קריסטל