שתף קטע נבחר
 

הגברים בחקירות, הנשים על הבמות

בזמן שהגברים של הז'אנר מדשדשים, דווקא הנשים של המוזיקה המזרחית מצליחות לחמוק מקיטלוגים - וממשיכות להוציא שירים טובים. הנה, תראו את שרית חדד עם רד בנד - ואת הדואט החדש והנפלא של מרגול וזהבה בן. ובינתיים, האם אייל גולן הפסיד את מעמדו כשליט הז'אנר?

אחד הדיונים הבולטים במוזיקה המזרחית היה היעדרן של זמרות מזרחיות. בעוד שבקרב המין הגברי, הז'אנר משופע בעשרות זמרים פעילים ועוד מאות שממתינים לפריצה הגדולה, המין הנשי נותר כמעט מיותם ויוצג כמעט בלעדית על ידי שרית חדד, זהבה בן ומרגלית צנעני.

את אחת התשובות לשאלה למה זה קורה, נתנה בן בעצמה במסגרת ראיון שלה כאן:"אם היתה לי בת, לא הייתי רוצה שהיא תהיה זמרת מזרחית. זה עולם קשה ועולם של גברים".

 

עוד על מוזיקה מזרחית ב-ynet:

 

אז בואו נדבר על שרית חדד, זהבה בן ומרגלית צנעני שכן מצליחות לקיים קריירה ארוכת שנים בעולם בו שולט הטסטוסטרון - ובימים טרופים אלה מגיעות להן תשבוחות מיוחדות. למרות שהן שוחות בתעשייה קשה, נוטפת שערוריות - הן מצליחות להישאר חזקות, ולא רק לשרוד, אלא גם לייצר. לפיכך, הן אלה שאמורות להפוך מודל לחיקוי עבור מעריצות הז'אנר. 

 

נתחיל עם חדד: בארבע השנים האחרונות בהן המוזיקה המזרחית היתה הדבר הלוהט ביותר בעולם המוזיקה הישראלי, דווקא חדד הורידה הילוך וניתקה את עצמה מהסצנה המזרחית. למרות שהיתה הראשונה שהגיעה להיכל התרבות וקיסריה, היא בחרה להדיר את רגליה משם בשנים בהן כל הקולגות שלה הפכו את המקום לביתם.

 

בהמשך היא גם סירבה להפוך את המזרחיות לכרטיס הביקור שלה כשופטת ב"THE VOICE" ובאופן כללי כמעט ולא נראתה באירועים תקשורתיים או חשפה את עצמה בעשרות כתבות ענק. בזמן זה, היו שטענו שהיא נעלמה, שאיבדה את הקהל הענק שהעריץ אותה - ושהביקוש אליה פחת. אבל התמונה ברזולוציה הרחבה ביותר שלה מוכיחה שעכשיו היא פורטת את הז'יטונים שלה.

 

חדד ומנהלה אבי גואטה ידעו שהצלחת הז'אנר היא זמנית ובר חלוף כמו כל "טרנד", וניתקו את עצמם מהשיוך אליו כדי לא להיות פאסה כשהטרנד הזה יחלוף. וראו זה פלא: בזמן שכל הקולגות שלה מקוששים כעת פרנסה וסובלים מחוסר עניין בסיסי, היא לעומתם זוכה לתו תקן של איכות שאין היום לאף זמר אחר בתעשיית המוזיקה המזרחית. היום, חדד היא מותג בפני עצמו, שלא משוייך לנישה זו או אחרת.

 

מתמקת בעשייה. שרית חדד (צילום: ירון ברנר) (צילום: ירון ברנר)
מתמקת בעשייה. שרית חדד(צילום: ירון ברנר)

בשתיקה היחסית שלה ובהתמקדות בעשייה הוכיחה חדד כי בסופו של דבר, מה שהקהל באמת אוהב, מעריך ומחפש - זו מוזיקה טובה, קול מצוין ואישיות נקייה. לא צעקנית, לא וולגרית, לא רודפת פרסום ולא תאוות בצע. וזה אגב בניגוד לכל מי שסובר שהקהל המזרחי מחפש את הצהוב והשופוני.

 

אני כותב את זה כי חדד הקליטה גרסה משלה לקלאסיקה של טרייסי צ'פמן (בחירה מעניינת יש לומר) "Baby Can I Hold You" במסגרת השתתפותה בתוכנית של "רד ודביר" בערוץ 2 ובעקבות התגובות הטובות שקיבלה, השיר יצא כסינגל עצמאי לתחנות הרדיו. בשבוע בו אנו שומעים וקוראים קולות ומאמרים נגד המוזיקה המזרחית, אני שמח שחדד מוציאה חידוש יפה לשיר בשפה האנגלית. זו ככל הנראה התגובה הכי טובה שזמר מזרחי יכול היה לתת לפרשת אייל גולן. לא תומכת, לא יוצאת נגד, פשוט שרה שיר שמצליח לבדל אותה מהקולגות שלה.

 

ונעבור למרגול ובן שהמופע המשותף שלהן הוא אחד היפים שמועלים על הבמות בתקופה זו. יום לפני התפוצצות פרשת אייל גולן הוציאו השתיים את "אהבה גדולה", הדואט השלישי שלהן - שהוא גם הטוב ביותר שהוציאו השתיים עד כה - שלצערי כמו הרבה שירים מזרחיים אחרים שיצאו בתקופה זו, "נקבר" ונעלם. נכון, גם בעברה הלא רחוק של מרגול מצויה פרשייה פלילית, אך לאחר שזו שילמה את חובה לחברה - המשיכה אל המקום הנקי והיצרני - המוזיקה.

 

היוצר אופיר כהן שכתב והלחין את השיר, הפליא לספר בו את הסיפור של המופע כולו: אחווה ורעות בין שתי נשים שכבר ראו הכול וכעת הן מחזקות ומעודדות אחת את חברתה. הזמרות נשמעות בו נפלא, הטקסט ברמה גבוהה, והלחן מרגש. אני רק מקווה שהרדיו יתעשת על עצמו כעת פוסט פרשת גולן ויחשוף את השיר לקהל כי הוא באמת מוצלח.

 

ואפרופו פרשת אייל גולן

אי אפשר שלא להתייחס לכמה הדים נוספים שעוררה פרשת אייל גולן: נתחיל באריק איינשטיין ז"ל שאין לו שום קשר למזרחית אבל מותו חתם בשלב זה את סיקור פרשת אייל גולן בתקשורת. קראתי לא מעט סטטוסים בפייסבוק שטענו שהמוות של איינשטיין הגיע בתזמון הטוב ביותר עבור גולן, שכן הוא הוריד את התקשורת מהסיקור סביבו.

 

לא אוהב להיות בבית. אייל גולן יוצא (צילום: מוטי קמחי) (צילום: מוטי קמחי)
לא אוהב להיות בבית. אייל גולן יוצא(צילום: מוטי קמחי)

אני טוען הפוך: דווקא פטירתו של זמר כמו איינשטיין שהתנהלותו היתה הפוכה לגמרי מזו של גולן ושל חבריו לז'אנר, הצליחה להגדיש עוד יותר את סאת הסלידה מהז'אנר המזרחי. ההבדלים בין הטקסטים והלחנים של השירים, הצניעות, הענווה שאיינשטיין התאפיין בהם, אל מול אלה שמפגינים כוכבי המוזיקה הים תיכונית - בלטו יותר מאי פעם, ובקרב הציבור הכללי הופגנה סלידה עזה מכל מה שגולן וחבריו לז'אנר מייצגים. אחרי ששמענו בימים האחרונים את הקלאסיקות המרגשות של איינשטיין בכל אמצעי המדיה, למישהו מאתנו יש עוד כוח לשירים כמו: "ערב טוב לך", "האוטו שלי, היופי שלך" או "ג'ונגל"? כי לי ולעוד רבים טובים כמוני בטוח שלא.  

 

ועוד קצת אייל גולן

כשהוסר צו איסור שמו של גולן, כל כתבי התרבות בארץ ניסו לקבל תגובות מהקולגות במוזיקה המזרחית. מי שדיברו היו בעיקר הוותיקים שנזכרו בסיפורים אי שם משנים עברו: מרגול שהרגישה צורך לגונן עליו - כנראה בגלל הסיפור האישי שלה - ולמרבה הפלא דווקא קובי פרץ ועופר לוי שידעו מערכת יחסים עכורה עימו ואיחלו לו רק טוב.

 

מי שניתקו את הטלפון או התעלמו מהבקשות היו כל שאר כוכבי הז'אנר כמו: ליאור נרקיס, משה פרץ, ואפילו החבר הכי טוב דודו אהרון. מיד כמובן התעוררה השאלה: מדוע דווקא כשגולן היה צריך אותם, הם נעלמו? לאנשי שלומו של גולן אין לכם מה לכעוס, מהסיבה הפשוטה: גולן לא היה מתנהג אחרת אם המצב היה הפוך. יועצי התקשורת שלו היו אוסרים עליו גם אם הוא היה מעוניין בכך, כי אף אחד לא יתנדב לסכן את הקריירה שלו, על אחת כמה וכמה כשהאשמות אולי בדיעבד כשרות משפטית, אבל כושלות מוסרית.

 

אך האם זמרים ומנהלים בז'אנר ראו בפרשה זו הזדמנות לתפוס את מקומו של מי שעד לאחרונה נתפס כשליט הבלתי מעורער של הז'אנר או לפחות לצפות לנפילתו של השליט? האם היה זה אביב העמים של הז'אנר המזרחי וגולן באמת הודח ממקומו? את זה כבר ימים יגידו.

 

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: נידר עוז תקשורת ויחסי ציבור
שרית חדד. עם רד בנד
צילום: נידר עוז תקשורת ויחסי ציבור
לאתר ההטבות
מומלצים