"לשבור את הקרח": יש המון צבעים בשלג

"לשבור את הקרח" ("Frozen"), סרט האנימציה החדש מאולפני דיסני, הוא הוכחה נוספת לדיאלוג המתוחכם שאותו מנהל ג'ון לאסיטר עם מסורת הנסיכות של החברה. מסורת זו נמשכת גם בהפקה העשירה והמושקעת בצורה יוצאת דופן, בשימוש בשירים שהופכים אותו בפועל למיוזיקל, ובכישרון שבא לידי ביטוי באנימציה עצמה. חרף אלמנטים נוסחתיים המשתרבבים פה ושם, זהו מוצר בידורי ראוי ביותר, הנמצא דרגה אחת מעל כל סרטי האנימציה שיצאו השנה.

ביקורות סרטים נוספות בערוץ הקולנוע של ynet:

• כחול הוא הצבע החם ביותר
• גשם של פלאפל 2
• פנתר לבן
• לאבלייס
  

הטיפול בדמות הנסיכה, הניסיון למנוע מלעצב אותה כדמות פאסיבית שתגאל על ידי הנסיך, הוא אתגר שדיסני תחת הנהגתו של לאסיטר מנסה לפצח. ב"הנסיכה והצפרדע" (2010) הנסיכה היא נערה שחורה וחרוצה ממעמד נמוך שהופכת את הנסיך לראוי לה. "פלונטר" (2010) היתה אם חורגת שמחרבת את הדימוי העצמי של הנסיכה החטופה, ו"אמיצה" (2012), סרט הנסיכות הראשון (והיחיד עד כה) של פיקסאר, התמקד במערכת היחסים בין הנסיכה מרידה ואימה.

ב"לשבור את הקרח", סרט שיש בו אלמנטים של חיפוש אחר אהבת אמת, המוקד הרגשי והדרמטי האמיתי מצוי במערכת היחסים בין שתי אחיות.

העלילה מתבססת באופן חלקי ביותר על אגדת "מלכת השלג" של האנס כריסטיאן אנדרסן. למעשה, מה שנשאר מהאגדה המקורית הוא הרעיון של חלקיק קרח שחודר לגוף והופך את לבבות האנשים לקפואים. כל מה שמעבר לזה, הדמויות, היחסים, התפתחות העלילה שייך ליקום של דיסני.

מתוך "לשבור את הקרח"

מלכת הקרח הרעה של האגדה המקורית הפכה לנסיכה ואחות בכורה בשם אלסה (בקולה של עדינה מנזל) שנולדה עם כוח כשף (שמקורו לא ידוע) והמאפשר לה ליצור קרח. כילדה הוא משתעשעת עם אחותה הצעירה והשובבה אנה (קריסטן בל) ובטעות מקפיאה את ראשה וכמעט הורגת אותה. כשפיו של פאבי מלך הטרולים (קיארן הינדס) מצילים את הילדה ובנוסף הוא מוחק מזיכרונה של אנה את כל שידעה אודות כוחותיה של אחותה.

אלסה ואנה גדלות מילדות לבגרות, אך השתיים, שכה אהבו להשתעשע, יחדיו גדלו בנפרד. אלסה הסתגרה בחדרה בחשש שמה תפגע באחותה, וזו נותרה מאוכזבת ופגועה מבלי שתדע מדוע אחותה מתנכרת לה. מות המלך והמלכה מחייב את אלסה לרשת את מקומם, דבר שאותו היא עושה בחוסר רצון מופגן. היא מפחדת ממצב של לחץ רגשי שיוביל לאיבוד שליטה על כוחותיה.

ביום של נשף ההכתרה אנה מתאהבת בהנס (סנטינו פונטנה), נסיך ממדינה שכנה שהגיע לאירוע. כשהיא ניגשת לבשר לאלסה על כוונתה להינשא, נוצר עימות בין האחיות והרגש מיתרגם להקפאה של הממלכה. אלסה נמלטת למחבוא בהרים המושלגים, ואנה יוצאת בעקבותיה בחברתו של איש ההרים כריסטוף (ג'ונתן גרוף) כדי לשכנע אותה להפשיר את הממלכה.

הקושי ביחסיהן של שתי האחיות נובע מהעמדות הקוטביות שלהן ביחס לפתיחותן הרגשית. האחות הצעירה התאהבה במהירות רבה, והאחות הבכורה מפחדת להתקרב ולהפגין רגש. הקרח הוא גילום אקספרסיבי בחומר של מצבה הרגשי של אלסה - מחסום של קור וריחוק שאותו אנה מנסה להבקיע.

זוהי עבודת בימוי משותפת של כריס באק ("תפוס ת'גלים" מ -2007 היה סרטו הקודם) יחד עם ג'ניפר לי (התסריט ל"ראלף ההורס" מ-2012), שגם כתבה את התסריט לסרט הנוכחי. למעט דמות חנפנית של איש שלג פטפטן בשם אולאף (ג'וש גאד), אין בעיצוב הדמויות פגמים ניכרים.

ברמת האנימציה נדמה כי הסרט היה יוצא נשכר מריסון של הנטייה העכשווית לצייר את הדמויות עם עיניים גדולות וראש בצורת טיפה. אך מעבר לכך עבודת האנימציה מרהיבה, לפרקים אפילו מעוררת השתאות. שיאה במשחקי ההשתקפות בקרח היוצא מבין אצבעותיה של אלסה ועיצובו למבנים מרהיבים בתלת ממד.

השירים המלווים את הסרט נכתבו על ידי בני הזוג רוברט וקריסטן לופז. היא כתבה את השירים להפקה האנימציה האחרונה של "פו הדוב" (2011), והוא כתב שירים למיוזיקלס חתרניים כמו "אבניו קיו" ו"ספר המורמונים". תרומתו מורגשת בעדכון השפה של השירים ובהומור שצץ בכמה מהם.

ועם כל מעלותיו של "לשבור את הקרח", עוד לפני תחילתו משובץ סרט אנימציה קצר ומבריק שאף מאפיל על זה הארוך. הסרט הנקרא "תשיג סוס!" ("Get a Horse!"), מתחיל כאנימציה מתחילת שנות ה-30 בכיכובו של מיקי מאוס. שחור לבן לא מלוטש עם נגיעות סוריאליסטיות, וממד קל של סאדיזם שנעדר מהעיצוב המאוחר יותר של הדמות. מנקודה זו הסרט הופך לחיבור מסחרר בין הרטרו לאפשרויות האנימציה העכשווית - צבעונית מממוחשבת ותלת ממדית. מאז יצירת המופת הקטנה "יום ולילה" (2010) לא היה סרט אנימציה כה מוצלח הקודם להקרנת פיצ'ר מבית היוצר של דיסני-פיקסאר.