"גשם של פלאפל 2": מנה שניה עם המון חריף

באמצע שנות ה-80 הוקרן בערוץ הראשון סיטקום כושל בשם "מאמא מאלוני". שילוב מוזר בין תוכנית בישול וסיטקום על משפחה מולטי אתנית. בכל פרק המאמא בישלה מאכל וניתן מתכון. הסדרה, שלא סיימה את עונתה הראשונה בארצות הברית, ירדה אף קודם לכן בישראל. הסיבה היתה תלונות הציבור בעקבות פרק שבו הוכן מאכל לא כשר.

ביקורות סרטים נוספות בערוץ הקולנוע של ynet:

• פנתר לבן
• לאבלייס
• משחקי הרעב: התלקחות
• לעוף על הזמן
  

X

הטריילר של "גשם של פלאפל 2"

סגור

שליחה לחבר

 כתובת דוא''ל של החבר שמך כתובת הדוא''ל שלך נושא

 הקלידו את הקוד המוצג

תמונה חדשה

הסרטון נשלח לחברך

סגור

הטמעת הסרטון באתר שלך

 קוד להטמעה:

נזכרתי בסדרה למראה ה"שרימפנזי", בעל חיים שהוא מוטציה בין שרימפסים לשימפנזה, אחד מהיצורים המוזרים המסתובבים ב"גשם של פלאפל 2" ("Cloudy with a Chance of Meatballs 2"), או בקיצור גש"פ 2. האם יש צופים שהמראה של קוף שחלקים מגופו עשויים משרימפס יקים אותם כעוסים מכסאותיהם בדרכם לבקש חזרה את כספם? סביר להניח שלא. גם המקפידים על כשרות מלאה עד כדי חרדה מפני חשיפת ילדיהם למראה של אוכל לא כשר יוכלו להסכין עם השרימפנזי ושות', מכיוון שכל המטרה בהצגתם היא לשכנע את הצופים הצעירים להימנע מאכילתם.

"גש"פ 2" הוא המשך לסרט האנימציה החביב משנת 2009, וסוג של ניסיון לאכול את כדור הפלאפל/בשר ולהשאיר אותו שלם. כסרט אנימציה לילדים, שאמור לספק גם בדיחות למבוגרים, אין בו מחסור במראות סוריאליסטיים, צבעים חזקים, וקצב התרחשות היפראקטיבי. מצד שני הוא מכיל, בדרכו המוזרה למדי, גם סוג של מסר פרו צמחוני.

איזה עולם צבעוני ומופלא. "גשם של פלאפל 2"

לא מעט סרטי אנימציה לילדים בשנים האחרונות ניסו להבהיר את חשיבות השמירה על הסביבה. כעת נמצא נושא חדש ומשלים: עידוד צמחונות על ידי פיתוח יחס אמפתי לדמויות שנמצאות בסכנת אכילה. אחרי "לעוף על הזמן", סרט שבסופו הפיצה מחליפה את תרנגולי ההודו על שולחן ארוחת חג ההודיה, גם "גש"פ 2" נראה כמו תוצר של חברת שפע שפיתחה יחס נוירוטי לאוכל.

"גשם של פלאפל" עסק בתאווה האמריקאית הלא יודעת שובע לג'אנק פוד, ובאופן בו תאווה זו יכולה להביא, פשוטו כמשמעו, לחורבן העולם. שילוב אפקטיבי בין בידור ומוסר השכל שנמנע מהטפה דידקטית. המסר ב"גש"פ 2" פחות מגובש ויותר זניח מבחינת העלילה.

העלילה ממשיכה מהמקום בו עצרה בסרט הקודם. כזכור, בעיירה "ללעוס ולבלוע" חי הממציא הצעיר פלינט (ביל האדר). הוא בנה מכונה שיוצרת אוכל מדפוסים בלתי שגרתיים של מזג אוויר, או בפשטות, מכונה שיוצרת ממטרים של מזון מוכן. האטרקציה הקולינרית והתיירותית מתחילה להשתבש כשתקלה במכונה הופכת את הממטר המשביע לסכנת הצפה עולמית של סושי, המבורגרים ונקניקיות. העולם ניצל ופלינט מתקרב הן לאביו טים (ג'יימס קאן), טכנופוב בעל אופי מסוגר, והן לסמנתה (אנה פאריס) חזאית וגיקית מטאורולוגיה שתהפוך לחברתו.

לגלגל שרימפנזי עם העיתון. "גשם של פלאפל 2"

נדמה כי נקודת המוצא לכתיבתו של "גש"פ 2" לא הייתה רעיון או מסר, אלא ניסיון לעשות Supersize לסיטואציה הגרנדיוזית שהיתה בחלק הראשון. כיצד אפשר להתעלות על מטר אינסופי של אוכל בממדי ענק שהופך לסכנה עולמית? על ידי הפיכת האוכל מאובייקטים דוממים לישויות חיות, והצבתם במעין עולם נוסח "פארק היורה" שבו מפלצות טורטיה, והמבורגרים ענקיים ונשכניים יהיו תחליף לדינוזאורים.

בתחילת "גש"פ 2" המכונה של פלינט לכאורה הושמדה, וכעת צריך להתחיל מבצע הניקוי. צ'סטר וי (וויל פורטה) - מדען הנערץ על פלינט מאז שהיה ילד, והבעלים של תאגיד ההמצאות והפיתוחים הענק לייב, הוא המפקח על הפרויקט. כדי שהוא יוכל להתחיל, כל תושבי העיירה מועברים על ידי אנשיו של צ'סטר וי לעיר סאן פרנחוזה.

פלינט עצמו מתחיל לעבוד בחברה של צ'סטר (שלל בדיחות על תרבות ארגונית ועיצוב שאמורות לרמוז על חברת אפל), אך לא מצליח להתבלט. הוא מקבל הזדמנות לצאת בשליחותו של צ'סטר וי אל המקום בו שרידי מכונת המזון שלו נמצאים. מתברר שלא רק שהיא לא הושמדה לחלוטין, היא הפכה למכונה המייצרת אוכל חי. באזור בו שכנה "ללעוס ולבלוע" התפתחה מערכת אקולוגית שכולה מלאה במאכלים שהפכו לישויות חיות.

מלפפונים חמוצים ומצחיקים. "גשם של פלאפל 2"

פלינט וחבריו מגיעים אל האי רק כדי להבין בהדרגה את חשיבות השמירה על שמורת הטבע שבה מתקיימים בעלי חיים ייחודיים אלו. כך גם נחשפת מזימתו של צ'סטר וי לחסל את המאכלים החופשיים ולהפכם לחומר גלם לפס הייצור למאכל המתועש שהתאגיד שלו מייצר. מלחמה על עתידו של טבע מוזר זה תתנהל בחלקו האחרון של הסרט במתכונת השואבת השראה מהתקוממותן של חיות פנדורה כלפי הכובש האנושי ב"אוואטר".