"בלי ההורים היינו גרים בקופסת גפרורים"
ליאור מהקריות נעזר במשפחה, אייל מכר את הדירה שקנה לפני עשור בת"א, טל ודקלה מהרצליה גרו אצל ההורים וא' מגבעתיים לקחה את המשכנתא הכי גבוהה שהציע הבנק. בשבועות האחרונים פרסמה המדינה נתונים שממחישים עד כמה קשה לזוגות צעירים לקנות דירה בישראל. הכירו את אלה שהצליחו
פחות ופחות זוגות צעירים יכולים להרשות לעצמם לרכוש דירה בישראל. העלייה במחירי הדיור, לצד יוקר המחייה וגל הפיטורים שמסרב לדעוך, לא ממש מאפשרים להם לחיות בבית בבעלותם, ובשבועיים האחרונים פרסמו משרד האוצר והלשכה המרכזית לסטטיסטיקה נתונים שמחזקים טענה זו. למרות זאת, הצלחנו למצוא כמה זוגות שכן הצליחו להתמודד עם המצב. איך הם עשו זאת? הרבה עבודה, מעט הוצאות, מזל - ובעיקר עזרה מההורים. יצוין כי חלק מהמרואיינים ביקשו להישאר בעילום שם.
מצוקת הדיור - כותרות אחרונות בערוץ הנדל"ן :
- האוצר: ירידה של 18% ברכישת דירות חדשות
- הלמ"ס: פחות זוגות צעירים רוכשים דירות
- האוצר: מחיר דירה ממוצע בת"א - 2.8 מיליון
"אם היינו נאלצים להסתמך רק על מעט החסכונות שהיו לנו, היינו קונים קופסת גפרורים במכולת ועוברים לגור בה בתורנות", מספר בשיחה עם ynet ליאור מחיפה (השם המלא שמור במערכת), שיחד עם אשתו רכש בחודש מרס הקודם דירת ארבעה חדרים בשטח של כ-100 מ"ר בשכונת אחוזה בחיפה. מדובר בדירת יד שנייה, "אך משופצת למשעי", שעלתה לבני הזוג כ-1.3 מיליון שקל והם נכנסו אליה באוגוסט האחרון. מתוך הסכום הצליחו השניים לגייס כ-750 אלף שקל הון עצמי, "שהגיע ברובו מההורים".
איך הם עשו זאת? "לפני שרכשנו את הדירה, גרנו למעלה משש שנים בדירה ששייכת למשפחה בקריות - ולא שילמנו שכר דירה", מודה ליאור. אף על פי כן, הוא ואשתו העדיפו שלא להישאר באזור. "רצינו לשדרג את איכות החיים, ובעיקר רצינו שילדינו יגדלו באזור שנחשב לבעל רמת חינוך טובה יותר", הוא מסביר.
בהמשך הוא מתייחס לעסקת המכירה. "מיותר לציין שללא ההון העצמי הגבוה יחסית, לא היינו מרשים לעצמנו לרכוש דירה בסכום כזה", אומר ליאור, "לקחת משכנתא של יותר מ-500-600 אלף שקל נראה לי כמו אקט אובדני בימינו, במיוחד כשהביטחון התעסוקתי שואף לאפס. למרות שלאשתי ולי יש עבודות טובות - לי כעובד בשיווק דיגיטלי ולה כעובדת מעבדה במוסד אקדמי - עדיין רעדו לנו הידיים לפני שחתמנו על מסמכי המשכנתא".
ליאור מוסיף שכדי למנוע מצב שבו עלייה חדה בריבית במשק תעלה לבני הזוג בצורה דרסטית את ההחזר החודשי, הם העדיפו שחלק ניכר מהמשכנתא יהיה בריבית קבועה ולא צמודה למדד - "ולו כדי שנוכל לישון בשקט בלילה. רק חבל שהתינוק בן החודש שלנו לא שמע על זה".
"הצלחנו לחסוך כי גרנו במרתף של ההורים"
דקלה וטל אכשטיין, בני 32 מהרצליה, רכשו בדצמבר 2010 דירה "על הנייר" בשכונת אם המושבות בפתח תקווה, ובחודש מרס האחרון קיבלו את המפתח. הדירה, הממוקמת בקומה ה-14 בשטח של כ-110 מ"ר עם מרפסת בשטח של 11 מ"ר, עלתה להם 1.43 מיליון שקל והגיעה עם חניה תת-קרקעית ומחסן. השניים הצליחו לגייס הון עצמי של 500 אלף שקל, וההורים הוסיפו להם עוד 200 אלף שקל.
"החלטנו לקנות דירה כי חשבנו שלשלם שכירות זה פשוט לזרוק את הכסף", מספר טל, מהנדס אלקטרוניקה במקצועו. אשתו דקלה מעצבת גרפית והשניים מגדלים ילדה בת 3.5, "ועוד אחד בדרך". כדי להגיע לדירה ולחסוך את הכסף הדרוש "גרנו אצל ההורים של אשתי", הוא מספר, "שיפצנו את המרתף והייתה לנו בעצם יחידה נפרדת".
למה בפתח תקווה? "בחרנו את שכונת אם המושבות כי זה היה המקום היחיד עם מחירים שפויים ועדיין במרכז", מסביר טל, "גם נתניה הייתה אופציה אבל זה היה קצת רחוק. הגענו למצב שהפקקים מאם המושבות לכל מקום זה הרע במיעוטו. חיפשנו גם בהרצליה ובהוד השרון - אבל המחירים שם היו גבוהים יותר".
גם א' (השם המלא שמור במערכת) מתל-אביב, נשוי פלוס תאומות, רכש דירה בשכונת אם המושבות. א' התגורר עם אשתו בשכירות בתל-אביב, בגבעתיים ובפתח תקווה, אך "בשלב מסוים נמאס לנו כבר ממעברי הדירה, מחוזי השכירות, מהתלות בבעלי הבתים - זה פשוט יצא לנו מכל החורים", הוא מספר. "ההתעסקות הזאת - אם משהו מתקלקל אז צריך לפנות לבעל הבית - זה היה פשוט מתיש".
זמן קצר לאחר שעברו לגור בשכירות בשכונת אם המושבות, החליטו לקנות דירה בשכונה. ביולי 2012 חתמו על עסקת המכר ואת המפתח קיבלו במרס 2013. "יחסית למרכז, מחירי הדירות בשכונה היו הגיוניים ושפויים", הוא מסביר, "בדקנו כמה עולות דירות בגבעתיים וברמת גן וזה היה מטורף. גם המחירים בקריית אונו ובהוד השרון היו הרבה יותר גבוהים". כיום מתגוררת המשפחה בדירת 4 חדרים בשטח של 109 מ"ר עם מרפסת בקומה ה-16.
על הדירה שילמו בני הזוג כ-1.5 מיליון שקל - 30% מכלל הסכום באמצעות הון עצמי שהצליחו לגייס ("יותר ממחצית מההון העצמי קיבלנו מההורים", אומר א'). א', בנקאי במקצועו, מספר כי כשהוא ואשתו, עוזרת מחקר בחברת תרופות, פנו לבנק כדי לקבל משכנתא, לא היו להם "חיים קלים". "לא היה פשוט ולא היה טריוויאלי לקנות את הדירה, היינו צריכים להראות לבנק שאשתי מתחילה לעבוד כדי לקבל את המשכנתא. על סמך המשכורת שלי לא היו מאשרים לי, והיינו צריכים להוכיח מקור הכנסה נוסף", הוא אומר.
"ההורים נתנו לנו כסף - רק תמורת דירה"
גם סיגל (שם בדוי) עזבה את תל-אביב ויחד עם בעלה רכשה דירה "על הנייר" בשכונת כפר סבא הירוקה. את הדירה אמנם קנו השניים ביולי 2009, אך כבר אז החלה מגמת העלייה במחירים. את המפתח קיבלו בנובמבר 2011. מדובר בדירת חמישה חדרים בשטח של 138 מ"ר, עם מרפסת בשטח של 12 מ"ר, שעלתה להם 1.515 מיליון שקל. "היה לנו הון עצמי של 200 אלף שקל וההורים השלימו לנו ל-600 אלף", היא מספרת. את המשכנתא גייסו בני הזוג בגובה 850 אלף שקל.
"קנינו את הדירה כי ההורים רצו, והם מצאו כמה דירות שהיה משתלם לקנות", היא ממשיכה, "אז בחרנו לעזוב את תל-אביב ולהיות יותר קרובים אליהם". סיגל ובעלה עובדים במשרות מלאות בתחום התקשורת ואת הדירה רכשו בזמן שהתגוררו בשכירות בעיר ללא הפסקה במשך כשנתיים. "זו הייתה תקופה לא קלה", היא אומרת, "נאלצנו לוותר על ירח הדבש שרצינו - אבל יצאנו אליו כשנה וחצי אחרי, אם כי לא באותה המתכונת שתכננו".
א' (השם המלא שמור במערכת) בשנות ה-30 לחייה העדיפה שלא להתרחק מהמרכז, ויחד עם בעלה והתינוק בן השנה רכשה בדצמבר 2012 דירה בשטח של כ-80 מ"ר (לא כולל המרפסת) ברמת גן תמורת 1.15 מיליון שקל, "עם מעלית וחניה משותפת". בני הזוג הצליחו לגייס הון עצמי בגובה 300 אלף שקל - 80 אלף שקל מחסכונותיהם והשאר מההורים. שיעור המשכנתא עמד על כמעט 72%. עוד 100 אלף שקל השקיעו בשיפוץ הדירה, "שהייתה הרוסה לגמרי", ו-20 אלף שקל נוספים קיבל המתווך.
"בעלי לא סובל מגורים בשכירות והוא דחף לצעד של רכישת הדירה", מספרת א', "הוא מעדיף לשלם משכנתא מאשר שכירות, ולקח לנו כשנה למצוא את הדירה המתאימה. בזמן הזה גרנו עם ההורים. אבל המחירים באזור הזה פשוט לא נורמלים, במיוחד ביחס למה שמקבלים ולעומת שנים קודמות. יש לי חברים שבכלל לא מצליחים להגיע להון עצמי".
יותם (שם בדוי) ובן זוגו היו יותר ספציפיים - והעדיפו שלא לצאת מהעיר הגדולה. "חיפשנו דירה במרכז תל-אביב אבל הכל היה יקר מדי", הוא מספר, "אז קנינו דירה בשכונת יד אליהו כי לא רצינו לצאת מהעיר". תמורת הדירה, ששטחה כ-70 מ"ר, שילמו בני הזוג 1.2 מיליון שקל - מתוכם כ-900 אלף שקל הון עצמי ("הרוב הגיע מההורים שלנו ומעט מהחסכונות שצברנו"), והשאר - 400 אלף שקל במשכנתא, "כדי שיישאר גם לשיפוץ ולצרכים נוספים".
לדברי יותם, ההחלטה על רכישת דירה הייתה ברורה. "העדפנו לשים מדי חודש את הכסף על משכנתא במקום על שכירות - כך בסוף הנכס יישאר לגמרי בבעלותנו, בניגוד לדירה בשכירות", הוא מסביר. "העלאות שכר הדירה החוזרות ונשנות בדירות ששכרנו וההתמודדויות עם בעלי הדירה לא עשו טוב לאף אחד מאיתנו. בנוסף, להורים היה סכום כסף לתת לנו - והם הסכימו לתת אותו רק אם נרכוש באמצעותו דירה".
קנו את הדירה הראשונה בזמן
שי (שם בדוי) ורעייתו דווקא הצליחו להישאר בתל-אביב - ובסוף 2011 רכשו דירה בצפון העיר תמורת 1.9 מיליון שקל. "ההורים נתנו לנו כשליש ממחיר הדירה", הוא מספר, "וההחלטה לקנות במקום להמשיך לגור בשכירות נבעה מכך ששכר הדירה היה גבוה יותר מהמשכנתא". כעת משלמים בני הזוג, שניהם שכירים, כ-5,800 שקל בחודש, "סכום גבוה - אבל זוג עם ילד לא יכול למצוא משהו אחר בתל-אביב, ונדל"ן זה משהו שערכו תמיד עולה", הוא אומר. היום, אגב, הדירה שלהם שווה כבר 2.5 מיליון שקל.
המצב של אינה ואייל ישראל מראשון לציון היה נוח יותר. בני הזוג התגוררו עד לפני כשנה בדירה שרכש אייל בשכונת פלורנטין בדרום תל-אביב בשנת 2005, ובדצמבר 2012 רכשו דירת חמישה חדרים חדשה בשכונת כלניות בראשון לציון תמורת 1.552 מיליון שקל. "לא קיבלנו עזרה מההורים או מכל בן משפחה אחר", מספרת אינה, "הדבר היחיד שעזר לנו זה הגאונות של אייל לקנות דירה בתל-אביב ב-2005, ששילשה את ערכה בשש שנים ונתנה לנו מקפצה לעתיד שלנו".
בני הזוג הכירו בספטמבר 2011 ואחרי 10 חודשים נישאו. כשנה לאחר מכן נולדה בתם מנור. "עד אז גרנו בדירת שלושה חדרים בדרום תל-אביב, אבל כשמנור נולדה, מהר מאוד הבנו שזו לא הסביבה שבה אנחנו רוצים לגדל את הילדה שלנו", היא מספרת. "תחילה חשבנו להשכיר את הדירה ולשכור במקום אחר, אבל בסוף זה לא יצא לפועל - אז החלטנו לחפש דירה גדולה מחוץ לתל-אביב. ביום שישי אחד אייל הגיע לפרויקט בשכונת כלניות. בירור קצר העלה שיש בו עוד דירות למכירה. בדקנו מה המחיר ומהר מאוד חתמנו על חוזה".
כיום מתגוררת משפחת ישראל בדירה חדשה בשטח של 123 מ"ר עם מרפסת בשטח של 22 מ"ר, מחסן וחניה צמודה. "היה לנו הון עצמי של 1.050 מיליון שקל בזכות מכירת הדירה בפלורנטין", אומרת אינה, "אז גייסנו משכנתא בגובה 400 אלף שקל ולקחנו עוד הלוואה של 100 אלף שקל מהבנק".
למה דווקא בראשון לציון? "אנחנו זוג מאוד ביתי והיה לנו חשוב שתהיה לנו דירה גדולה עם סלון, מטבח וחדרי שינה גדולים", היא מסבירה. "בנוסף, לא רצינו לגור בדירה באחד המגדלים שיש להם 20 קומות ומעלה, כמו אלה שנבנים כיום. הדירה שלנו היום גדולה, הבניין בן ארבע קומות ומסביב לשכונה יש רחובות הולנדיים. ממש כמו לגור בקיבוץ. זה מה שחיפשנו - וגם מצאנו".
