לאשתי מחזור ארוך. אפשר לקצר את הזמן למקווה?

שאלה:

לפני מספר חודשים החלטנו "להתחזק", ומאז התחלנו לשמור שבת ולהקפיד על טהרת המשפחה (על הנחת תפילין, קידוש ועוד אנחנו מקפידים כבר שנים רבות).

מצאנו שבגלל מחזור יחסית ארוך של אשתי (עד שבועיים), ושמירה של עוד שבוע - לא נשאר לנו זמן רב לעצמנו. מאוד קשה לנו לשמור זמן כה רב, ולדעת שנינו אף לא הגיוני. אבקש עצה להתמודדות או קיצור הזמן להמתנה לרגע הנכסף. תודה (רועי, דרום).

• יש לכם שאלה לרב? לחצו כאן
  

תשובה:  

טהרת הבית והלכות נידה הם אוסף של מצוות משמעותיות המלוות את בני זוג עם הקימם את הקן המשותף.

התורה מלמדת אותנו כי האישה היא הקובעת את סדרי הקשר של חיי האישות. הסדר נקבע לפי השעון הביולוגי שלה, ששייך לטבע הבריאה. על הגבר ללמוד להתחשב בה, ולהתאים עצמו לקצב החיים של אשתו. בכך יימצאו שניהם נשכרים, והקשר ביניהם יישמר בעוצמה ובעדינות לאורך שנים מרובות.

התורה אוסרת על קיום יחסי אישות בזמן שהאישה במחזור, וגם אחרי שהוא נגמר - עדיין אסורים בני הזוג עד שהאישה תיטהר, על ידי טבילה במקווה, או בכל מקור אחר של מים שלא נגעה בהם יד אדם (מעיין וכיו"ב). רק אחרי שהאישה מיטהרת, מותרים בני זוג זה לזה. עד אז נחשבת האישה כנידה, גם אם פסק המחזור.

דין התורה נמצא בספר ויקרא (פרק ט"ו), שם נקבע כי מיום תחילת המחזור, על האישה לספור שבעה ימים (כאשר בחלקם או בכולם היא רואה דם), ובסיום השבוע - בהנחה שפסק הדימום (ולאחר שהאישה מוודאת שהדימום פסק) – היא טובלת במקווה. בנוסף, קובעת התורה, כי ישנם מצבים שבהם על האישה להוסיף ולספור עוד שבעה ימים נקיים, בנוסף לשבעת הימים הראשונים.

במרוצת הדורות, החליטו החכמים (חז"ל) להחמיר על דין תורה מסיבות שונות (שלא כאן המקום לפרטן), וקבעו כי יש להוסיף עוד שבעה ימים "נקיים" שבהם בני הזוג יישארו אסורים, למרות שהדימום פסק, כפי שהתורה קובעת למקרים מיוחדים. כך שבפועל אישה שרואה דם בתחילת המחזור, צריכה להמתין עד לסיום ראיית הדם, ורק לאחר מכן תוכל לספור שבעה ימים נקיים ללא דימום.

היו דיונים רבים בין הפוסקים אם ניתן להקל במקרים קיצוניים, כדוגמת זוג שלא מצליח במשך תקופה ארוכה להיכנס להריון בגלל שמשך הדימום קצר. במקרים כאלה יש מקום לדון אם ניתן להקל. ברם, מוסכם שבמקרים רגילים על בני הזוג לשמור על הלכות נידה כפי שחז"ל קבעו, וכפי שהתקבל המנהג בישראל במרוצת הדורות.

אתם מתארים מציאות לא סבירה, שבה נמשך האיסור זמן ארוך מאוד של שלושה שבועות. מצב זה עלול להצביע

על כך שמשהו לא תקין; או מבחינה בריאותית - ואז יש ללכת למרפאה ולהיבדק, או מבחינת חוסר מודעות להלכה.

בכל מקרה, בהחלט ייתכן שיש פתרונות מעשיים בהתאם להלכה, שעשויים לסייע מאוד בקיצור משך הזמן, כדוגמת "יועצות הלכה" ועוד. עד שיתברר הנושא, צריך להתאמץ ולשמור על הדין המקובל, עקרונית, גם אם זה קשה. יחד עם זאת, במקרה שיש צורך מיוחד, הייתי ממליץ לפנות לסמכות רפואית והלכתית משמעותית, כגון מכון פוע"ה, על מנת לקבל תשובה ספציפית עבורכם. כל טוב ובהצלחה (משיב: הרב דוד בן זזון).

• לבירורים ושאלות אפשר לפנות למענה הטלפוני של צהר בענייני בהלכה. ימים א'-ה', בין השעות 19:00-23:00, בטלפון 1-800-200-377.