הכירו את עובדי הקבלן בהנדסה ובהיי-טק
לא רק שמירה וניקיון - ההעסקה הקבלנית קיימת גם בקרב מקצועות מעמד הביניים כמו מהנדסים, בוגרי מדעי המחשב ומורים. עובדים מספרים על פגיעה בשכר וזכויות, לצד תחושות קשות של בידוד בסביבת העבודה וחששות מהעתיד. משרד הכלכלה: מכירים בלגיטימיות של כל צורות ההעסקה הקבלנית, כל עוד אין פגיעה בזכויות העובדים
עובדי השמירה והניקיון לא לבד: יותר ויותר ענפים מאמצים את סגנון ההעסקה הקבלנית השנוי במחלוקת, שכולל כ-10% מכוח העבודה במשק. לצד המעסיקה הגדולה ביותר בתחום - שהיא לא אחרת מאשר המדינה – התופעה מחלחלת גם לשוק הפרטי. עם אלה נמנים בעלי משלח יד שהייתם מתקשים להעלות על דעתכם כי הם מועסקים בתת-תנאים, כמו הנדסאים, מתכנתים, עובדי היי-טק, מורים, אחיות ואפילו מהנדסים.
עוד על עובדי קבלן - בערוץ קריירה :
- פיטורים אקספרס: שולחים עובדי קבלן הביתה
- בז"ן הפסיקה עבודת 1,000 עובדי קבלן
עתירה: להשוות תנאי עובדי הקבלן במשק
העסקה קבלנית של עובדים אינה בעיה פרוצדורלית בלבד. עובדי הקבלן מופלים לרעה בשכר, בשעות הנוספות, בהחזרי ההוצאות, בימי החופשה השנתיים ובהפרשות סוציאליות - שגם אם ניתנות להם - אובדות במעבר בין קבלנים שונים. לאלו מתווסף חוסר ביטחון תעסוקתי מתמיד, שכן העבודה מתבצעת לפי מכרזים ולפרקי זמן מוגבלים.
על פי ההערכות, מאות אלפי עובדים בישראל כבר מועסקים באופן בלתי ישיר דרך עמותות וגורמי תיווך אחרים, כך שבשונה מעובדים שכירים, לא מתקיימים ביניהם לבין המעסיק יחסי עובד-מעביד. סביר להניח, כי מי שהלך ללימודי הנדסה, מדעי המחשב או הוראה - לא תיאר לעצמו שימצא את עצמו מועסק בתנאים אלה.
עובדים בהיי-טק: "מפגרים בתשלום השכר"
בשוק הפרטי התופעה של מיקור חוץ בולטת מאוד בקרב מקצועות המיחשוב, בהם הנדסאי מחשבים, מתכנים וטכנאים. בחברות ההיי-טק, התופעה מאפיינת בעיקר עובדים חדשים ופרויקטים זמניים שצריכים עובדים לתקופת זמן מוגבלת - אך לא רק. עובדים אלו מוצאים את עצמם לעתים קרובות עובדים כתף אל כתף עם עובדי החברה, אך בתנאים מופחתים.
"הרוב צריכים לעבור בהתחלה דרך חברת כוח אדם ואם מוצאים אותם מתאימים, הם הופכים להיות עובדים מן המניין", מספר אהוד קריספיל (32), שעובד באחת מחברות התוכנה הגדולות. "אם אתה לא טוב אתה עובר מחברת השמה לחברת השמה הרבה זמן".
קריספל חווה על בשרו את ההעסקה הקבלנית למשך 7 חודשים, כשסיים את לימודיו במדעי המחשב. תקופה זו נצרבה בזיכרונו לרעה: "הם היו מפגרים בתשלום השכר, שוכחים נסיעות ועובדים בשיטת מצליח", הוא מספר. אם לא די בכך, בהמשך פשטה החברה רגל והוא איבד את התשלום על ימי החופש שהגיעו לו.
התופעה מוכרת גם בחברות אינטרנטיות מצליחות, בהן החברות המובילות בהימורים ובקניות ברשת. עובד באחת החברות הללו מספר כי מי שמועסק בצורה קבלנית חולק חדר עם שכירים בחברה, שעל אף שקיבלו את אותה ההכשרה וממלאים אותו תפקיד בארגון – שכרם כפול. "החברה הקבלנית מנסה לשלם כמה שפחות כדי שיישאר לה כמה שיותר ביד", הוא מסביר.
"בשונה מעובדי החברה, שמקבלים חוזה גלובלי עם בונוסים, העלאות שכר והטבות כמו ימי חברה, עבור עובדי הקבלן השכר הוא נגזרת שעתית שמשלמת חברת הקבלן, אין כל השתתפות באוכל, אין בונוסים ואין הטבות".
"לרוב העובדים אומרים מראש שהם זמניים ומשחררים אותם", הוא מוסיף. זה יוצר הרגשה של מירמור, אבל יש עובדים שזה נוח להם כי הם מרגישים לא מחויבים ומועסקים גם בחברות נוספות. גם עובדים שמצליחים להיקלט בחברה, מגלים שהם צריכים לנהל מלחמה. "העובד יודע כמה הוא שווה, אבל החברה יודעת כמה הוא הרוויח ומציעה לו פחות", הוא מסביר.
עובדת מיחשוב בבנק: "תחושות של סלקציה"
בנקים, בתי החולים ואינספור חברות אימצו אף הם את שיטת ההעסקה הקבלנית והעבירו משרות רבות בתחומי המיחשוב במיקור חוץ לחברות כוח אדם. ייתכן כי הקלה עליהם העובדה, שחוק קבלני כוח אדם אינו חל על עובדים המועסקים בתפקידי תחזוקה, פיתוח והטמעה של מערכות מיחשוב מאז 2009. "הבעיה היא בעיקר בקרב אנשי IT, כאשר החברות צריכות מישהו שינהל להם מחשבים", מספר עובד בתחום ההיי-טק.
עובדת קבלן בתחום המחשבים עבור אחד הבנקים הגדולים, מסבירה כי "מדובר בתחומים שאינם הליבה של העסק, כמו פיתוח ותכנות. יש מצבים שבאותו תפקיד, חלק מהעובדים יהיו מחברה חיצונית וחלקם עובדים של הבנק. יש גם בנקים שהושיבו את העובדים החיצוניים בנפרד מעובדי הבנק. מכאן הדרך לעורר תחושות קשות של סלקציה ומעמדות קצרה ביותר".
התקשורת מול חברת כוח האדם משתנה מבנק לבנק ומחברה לחברה, אך בסופו של יום מצומצמת לדבריה ומסתכמת בעיקר בהעברת המשכורת. היא מוסיפה כי יש פערים אל מול תנאי העובדים השכירים, בעיקר במתן הטבות. המשכורות דווקא נוטות לטובת העובדים החיצוניים, אבל זה לא מקל על התחושה.
מקלחות ושירותים ננעלו בפני מהנדסים
התופעה קיימת גם בקרב מהנדסים והנדסאים. כך למשל - חלק נכבד מ-1,000 עובדי הקבלן שעבודתם הופסקה לאחרונה במפתיע בבז"ן, היו מהנדסי תכנון מכונות וכימיה, וכן הנדסאי אלקטרוניקה, מכשור, בקרה ומכונות, שהועסקו בפרויקטים במקום.
נכון לעכשיו, רוב העובדים יושבים בבית וממתינים לקפצה במידת הצורך. "החוזה עדין בתוקף, אז משלמים לעובדים בלי שהם עובדים", מספר בעל חברה למתן שירותים טכניים. "קיבלנו התראה של יומיים וכל הקבלנים באותה בעיה. לי אין בעיה בתזרים כרגע, אבל יתכן שחברות פחות מסודרות מתקשות לשלם".
כמי שהיה בעצמו עובד קבלן בעבר, הוא מעיד כי "כשעובד קבלן נכנס למפעל, ההתייחסות אליו היא כמו לתת-אדם, או במילים אחרות: גועלית". בין השאר הוא מספר על מפעלים שהפרידו בין זמני הארוחות שלהם לבין אלו של העובדים הקבועים, נעלו בפניהם את השירותים והמקלחות או חסמו להם את הכניסה למפעל בבוקר במפתיע, בשל עבירות זוטות.
לאלה מתלווה גם הקושי לקבל עבודה בגיל מבוגר - חרף האיסור בחוק להפלות על רקע גיל. "אם מדובר בעובד מהשורה זו תהיה בעיה, כי בוחרים את הטובים ביותר ולרוב מעדיפים צעירים". מצד שני הוא מונה גם יתרונות: "כעובד שכיר אתה עלול להיות תקוע במקום, אלא אם כן יש לך קשרים עם הוועד. יש גם חברות מסודרות שמאפשרות לעובד להיות נייד ולא להיות במסגרת מנוונת".
מה היא העסקה קבלנית?
מדובר בסגנון העסקה בלתי ישירה, שבו המעסיקים מעבירים פעילויות, שבעבר בוצעו על ידי עובדי החברה או המדינה – לחברות חיצוניות שמספקות את העובדים. באופן זה המעסיקים אינם אחראים על תשלום משכורתם של העובדים או על השמירה על זכויותיהם הסוציאליות.
לכאורה קיימים סוגים שונים של עובדי קבלן - כאלה שמועסקים אצל קבלני כוח אדם ומנוהלים בפועל על ידי המעסיק, ועליהם חלים הוראות חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם; לעומת קבלני שירותים - שמנהלים את העובדים גם בשגרת העבודה.
אולם מייסדת הקואליציה הארצית להעסקה ישירה, אורנה עמוס, טוענת כי מדובר בהפרדה טכנית בלבד: בקואליציה שמאגדת ארגונים שפועלים למען מעבר להעסקה ישירה של העובדים בישראל, קובעים כי עובדי חברות שירותים הם עובדי קבלן לכל דבר.
"עד 96' פעלו בשוק רק חברות כוח אדם, אבל בשנה זו חוקקו את חוק קבלני כוח האדם שמחייב את המעסיקים לקלוט את העובדים לאחר 9 חודשים", היא אומרת. "כדי לפתור את הבעיה שנוצרה התחכמו והחליפו את חברות כוח האדם בחברות שירותים. שינוי זה אפשר למעסיקים לטעון כי הם קונים שירותים, כמו ניקיון או הוראה, כך שלא מתקיימים בינם ובין העובדים יחסי עובד-מעביד, ולפיכך הם אינם מחויבים להעביר את העובדים להעסקה ישירה".
"המבחן איזה סוג של עובד קבלן אתה תלוי במה שקורה בשטח ולא בסוג המעסיק", מאשר עו"ד דן לפידור. "קבלן השירות לא רק מספק עובדים, אלא גם מפעיל אותם ומפקח עליהם. לעומתו, קבלן כוח אדם שולח את העובדים ושוכח מהם. לפי פסיקת בית הדין הארצי לעבודה, שירותי כוח אדם בקבלנות לגיטימיים במקרים שבהם שירותיהם נדרשים לצורך תגבור זמני וכשהם אינם בתחומי הליבה של העסק".
נמנעים מיחסי עובד מעביד
בין המאפיינים הפוגעים בעובדי הקבלן, מציינת עמוס פגיעה בשכר ובזכויות המצטברות עקב מעבר בין קבלנים שונים עם תום המכרזים, תנאי שכר מופחתים לעומת עובדים מן המניין, פגיעה בתחושות השייכות והשוויון ותחושות של בידוד והדרה, חוסר ביטחון תעסוקתי וקושי לתכנן את העתיד הכלכלי והאישי, וכן קושי בהתאגדות בשל יחידות קטנות ומפוזרות ושינויים תכופים של המעסיקים.
עו"ד איתי סבירסקי משפטן בארגון כוח לעובדים, המשמש כראש הקליניקה ליחסי עבודה באוניברסיטת תל אביב וחבר בקואליציה, אומר כי אין תשובה חד משמעית לשאלה מתי מדובר בהעסקה קבלנית של עובדים. "עם זאת ניתן לומר, שהעסקה קבלנית היא כל סיטואציה שבה הגוף הדומיננטי בקביעת מהות העבודה".
גם אחיות, מורים ועובדים סוציאליים
עובדי הקבלן - מפה אינטרקטיבית של הקואליציה להעסקה ישירה
יניב בר אילן, דובר ארגון כוח לעובדים, מציין כי "אחת ההשלכות של הליך ההפרטה היא שמשרדי ממשלה, בעיקר בתחום הרווחה, החינוך והבריאות, מסירים את ידיהם מעיסוק בתנאי ההעסקה של העובדים. בפועל, מי שמגדיר את מסגרת התפקיד, המשכורת והיקף המשרות, הן עמותות שנאבקות בתקציב מוגבל. התוצאה היא שעובדים עם הכשרה זהה נאלצים לעבוד בתנאים מופחתים ולהיאבק על זכויות שמעוגנות בהסכמים הקיבוציים במגזר הציבורי".
בארגון מתמקדים בימים אלו במאבקם של עובדי מוקדי הקליטה, המעניקים ליווי לקהילה האתיופית, להיקלט כעובדי משרד הקליטה. "המשרד מממן את הפעילות אבל העובדים מועסקים באמצעות הרשויות המקומיות או עמותות", הוא מספר. "מרבית העובדים נאלצים לחתום על חוזה הסקה בכל חצי שנה, הוותק שצברו לא נצבר והשכלתם לא מקבלת ביטוי במשכורת".
400 אלף עובדי קבלן במגזר הציבורי
מספר עובדי הקבלן במגזר הפרטי אינו ידוע. במגזר הציבורי, על פי נתוני הלמ"ס לאוגוסט האחרון, מספר העובדים שאינם מועסקים באופן ישיר עומד על 408 אלף, 38% מכלל המועסקים, בתחומי בריאות, רווחה וסעד, החינוך, המחקר המדעי והפיתוח, בין היתר באמצעות מלכ"רים וחברות פרטיות. למעלה מכ-120 אלף הועסקו בשירותי ניקיון ואבטחה.
בקואליציה להעסקה ישירה מיפו כ-160 אלף מהמשרות הללו בהסתמך על נתונים רשמיים, בהן 15 אלף מורי קבלן, כ-6,000 עובדים סוציאליים וכ-30 אלף סייעות. עמוס מסבירה כי על מנת להתחיל בשינוי, על הממשלה ליזום לדבריה מהלך של חזרה להעסקה ישירה, שיתחיל באיסוף נתונים מפורטים בנושא - קודם כל בקרב משרדיה ואגפיה.
"אין נתונים מכיוון שמשרדי הממשלה לא ממפים את עובדי הקבלן", היא מסבירה. "במנהל הרכש, תחת שירותי ניקיון, יש מכרז לרכישת נייר טואלט או צבע לקירות, ליד מכרז לעובדי ניקיון. זה מסמל את הסימבוליקה של ההחפצה - העובדים הפכו לחפצים שאפשר לרכוש ולנהל".
במשרד הכלכלה נמסר, כי לגבי עובדי קבלן - שאינם קבלני כוח אדם או עובדי שמירה, ניקיון והסעדה באירועים - אין חקיקה. "יש פסיקה שיוצרת סיכון למזמין השירותים שמא העובדים יוכרו כעובדיו, בעיקר בנסיבות בהן בית הדין יחשוב שמיקור החוץ אינו "אותנטי" אלא נועד לחסוך בעלויות העסקה בלבד", הסבירו במשרד. עוד נמסר, כי הם מכירים בלגיטימיות של כל צורות ההעסקה הקבלנית, כל עוד אין פגיעה בזכויות העובדים.
בנוסף נמסר, כי השאיפה היא לצמצם את מיקור החוץ לכזה שנועד לרכוש שירות מקצועי חיצוני ומומחיות שאין בארגון, ושלא נועד לעקוף את מגבלות שוק העבודה באמצעות צמצום מלאכותי של עובדים, עקיפת מגבלות כוח אדם ותקציב בגופים ציבוריים.
