כך תתבעו בגין תאונת עבודה: שלב אחר שלב
כדי להתמודד עם הבירוקרטיה הסבוכה בדרך לפיצוי מהביטוח הלאומי יש שורה של משימות חשובות לבצע: מה לתעד? אילו טפסים יש למלא? למי לפנות? איזו חוות דעת לצרף? ואיך להתנהל ביעילות מול הוועדה הרפואית?
על פי דו"ח של ביטוח לאומי,
ב-2012 קיבלו 67,693 מבוטחים דמי פגיעה או גמלת נכות בגין תאונות עבודה.
דמי הפגיעה משולמים למבוטח שנפגע בעבודה לתקופה של עד שלושה חודשים, כפיצוי על אובדן שכר או הכנסה. גמלת הנכות תשולם למי שנותרה לו נכות צמיתה בעקבות הפגיעה, גם אם שב לעבודתו. רבים הנפגעים בתאונות הקשורות לעבודה מוצאים עצמם בתוך התמודדות בירוקרטית סבוכה מול הביטוח הלאומי. לעיתים קרובות מדי התנהלות לא נכונה מול המוסד עלולה להותיר אותם ללא זכויות. אז איך כדאי לנהוג במקרים כאלה?
א. בסמוך למועד התאונה יש לדווח עליה ועל נסיבותיה למעביד. יש לדרוש ולמלא טופס "ב.ל. 250" ולוודא חתימת המעביד עליו.
ד. יש לאסוף את כל המסמכים הרפואיים, לרבות אישורים על טיפולים שונים - קונבנציונליים ואלטרנטיביים.
פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:
- עיריית ת"א תפרסם: מתי חונים על המדרכה?
- היזהרו מנוכלים: המלכודות בדרך לקניית דירה
- סרט החתונה נגנב - הזוג יפוצה ב-30 אלף שקל
- על גבה של השוכרת: בעל דירה מימש ערבות
תאונות עבודה עלולות להתרחש בכל רגע ובכל מקום: הן עלולות להיות פתאומיות, כמו מנקה המחליקה על רצפה רטובה, או להתפתח כתוצאה מחשיפה מתמשכת של העובד לתנאים מסוימים (מחלת מקצוע), כמו בעיית שמיעה תמידית הנגרמת מחשיפה לרעש רב. גם תאונה שנגרמת לעובד בדרכו לעבודה או ממנה תיחשב תאונת עבודה. בנוסף, ישנן פגיעות המשויכות לתורת ה"מיקרו-טראומה", שמשמעותה פגיעה מצטברת של תאונות זעירות חוזרות ונשנות במסגרת העבודה.
אילוסטרציה. הכי חשוב: לתעד הכול(צילום: shutterstock)
לרשום, לרשום, לרשום
עובד שנפגע חייב להגיש את התביעה למוסד לביטוח לאומי עד 12 חודשים ממועד התאונה, בעוד שאת התביעה נגד חברות הביטוח ניתן להגיש עד שלוש שנים ממועד התאונה (ונגד המעביד - עד שבע שנים ממועד התאונה). אלא שעל מנת שהביטוח הלאומי - ובעקבותיו כל הגורמים האחרים - יכיר במקרה כתאונת עבודה, יש להתנהל על פי פרוטוקול קבוע מראש:
צא ולמד
מה נחשבת תאונת עבודה? ומה הפיצוי?
עו"ד עמיקם חרל"פ
נפצעת תוך כדי העבודה או בדרך למשרד? זו תאונת עבודה. אבל מה אם עצרת כדי לקנות עיתון ואז התרחשה התאונה? ואם נפגעת במהלך הפסקת הצהריים?
ב. מלבד הטופס, יש לערוך רישום עצמאי מדויק ומפורט של פרטי התאונה: תאריך, מיקום, שעה, אזור ואופי הפגיעה, ציון שמות העדים ופרטיהם המלאים.
ג. יש לפנות בהקדם לטיפול רפואי ולדווח במוסד הרפואי שהתאונה ארעה במהלך העבודה, תוך פירוט נסיבותיה המדויקות, ולהציג טופס ב.ל. 250 החתום על ידי המעביד. כמו כן, יש לפרט את כל הכאבים והמגבלות מרגע התאונה, לוודא שהדיווח נרשם במדויק על ידי הגורם המטפל ולקבל "תעודה רפואית לנפגע בעבודה" מקורית מהרופא המטפל.
ד. יש לבקש אישורי מחלה מהרופא המטפל במשך שלושת החודשים הראשונים. לאחר מכן, במידת הצורך, יש לפנות לרופא תעסוקתי, המוסמך לתת אישורי מחלה מעבר לתקופה זו ואישור אי כושר לעבודה, וכן מכתב למעביד על אודות אי כושר קבוע או זמני.
אילוסטרציה(צילום: shutterstock)
ה. לעיתים מומלץ להצטייד בחוות דעת של מומחה רפואי לעניין הערכת הנכות שנותרה כתוצאה מהתאונה, וכן לצרף תוצאות של בדיקות רפואיות שונות לתיק הרפואי המוגש למוסד לביטוח הלאומי.
ו. בטרם ממלאים את טופס התביעה למוסד לביטוח לאומי, מומלץ להתייעץ עם עורך דין העוסק בתחום. לעיתים קרובות, ניסוח לקוי או היעדר מסמכים מסוימים עלולים להוביל לדחיית תביעה.
להתכונן לוועדה הרפואית
בטרם מגיע הנפגע לוועדה הרפואית, עליו להתכונן לעמוד מולה. הוועדה מקציבה לכל פונה זמן מוגבל מאוד, וקורה כי ההתרגשות מהמעמד משכיחה פרטים חשובים.
מומלץ להעלות על הכתב את תמצית הדברים ולהגיע עמם לוועדה.
מי שתביעתו הוכרה כתאונת עבודה, זכאי לקבלת דמי פגיעה בגין ימי המחלה למשך עד שלושה חודשים מיום הפגיעה. הסכום יעמוד על 75% משכרו ברוטו של הנפגע בשלושת החודשים שקדמו לתאונה.
במידה שנותרה לנפגע נכות, עליו לפנות שוב למוסד לביטוח לאומי בתביעה להכרה בנכות זמנית או קבועה, אז יהיה זכאי למענק או לגמלה חודשית בהתאם לשיעור הנכות שנקבע: שיעור נכות שבין 19-9 אחוזים מעניק לנפגע מענק נכות חד פעמי, בעוד נכות בשיעור של למעלה מ-20 אחוז תזכה את הנפגע בקצבה חודשית. נכות בשיעור נמוך מ-9 אחוזים לא תזכה במענק.
- הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
- עו"ד מיכל בירותי
עוסקת בתחום דיני נזיקין והביטוח, תביעות מול המוסד לביטוח לאומי ומול משרד הביטחון, וכן ברשלנות רפואית
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
